פסיכוסומטיקה

הַגדָרָה

בתוך ה פסיכוסומטיקה זה תחום מיוחד של פְּסִיכִיאָטרִיָה.
בפסיכוסומטיקה העיקר לשים לב למחלות הגופניות (הסומטיות) ולבעיות הנפשיות (הנפש) של המטופל ולבדוק אם אלה קשורים זה לזה. פסיכוסומטיקה משלבת אפוא את בריאות נפשית של המטופל עם תגובות גופניות.
לדוגמא, חולה עלול לפתע לסבול מכאבי בטן חזקים כתוצאה מאירוע מלחיץ. כאב זה מתרחש למרות שלמטופל אין מחלה או זיהום אורגני. עדיין, הכאב אמיתי. במקרה זה, הם הופעלו על ידי האירוע המלחיץ פסיכולוגית.

מה זה פסיכוסומטיקה?

פסיכוסומטיקה היא תחום מיוחד בפסיכיאטריה. כדי להבין מה זה פסיכוסומטיקה זה עוזר לתרגם את המונח לגרמנית. הנפש מייצגת את הנפש, סומה פירושה גוף. פסיכוסומטיקה היא התמחות העוסקת במצבו הפיזי והנפשי של המטופל ומנסה לטפל בשניהם בהרמוניה. החשש העיקרי כאן הוא שמטופלים בבעיות הגופניות של המטופל, גם אם לא ניתן למצוא סיבה אורגנית.

מהי פסיכוסומטיקה ואילו מחלות היא עוסקת ניתן לדון בצורה הטובה ביותר באמצעות כמה דוגמאות. לדוגמה, רפואה פסיכוסומטית עוסקת בחולים הסובלים ממחלה ממכרת. ההתמכרות יכולה להוביל למחלות גופניות, כמו פעימות לב מהירות (טכיקרדיה), הזעה מוגברת או הפרעות בכבד. עם זאת, את ההתמכרות עצמה ניתן לייחס לבעיה פסיכולוגית או רגשית, למשל דיכאון.

בטיפול פסיכוסומטי, הרופא יסייע בתחילה למטופל לטפל בבעיית הסמים ובמחלות הנפש הבסיסיות (כמו דיכאון). הטיפול במחלות הנפש מוביל לרוב לשיפור בתסמינים הגופניים. כך טופלה גם המחלה הגופנית (למשל טכיקרדיה) על ידי ייצוב החולה פסיכולוגית.בעזרת דוגמא זו תוכלו להבין בבירור מהי פסיכוסומטיקה וכי למומחיות זו יש את כל האדם בכדי להתייחס אליו בצורה הוליסטית. בנוסף להתמכרויות, ישנן מחלות אחרות המטופלות בפסיכוסומטיקה. אלה כוללים הפרעות אכילה כמו אנורקסיה, הפרעות נפשיות המובילות לתסמינים גופניים (למשל התקפי חרדה), הפרעות דחק פוסט-טראומטיות ורבות אחרות.

קח את המבחן כאן: האם אני סובל מדיכאון?

המטפל בתלונות פסיכוסומטיות

תלונות פסיכוסומטיות מטופלות על ידי מומחים בפסיכיאטריה, של מה שנקרא פסיכיאטרים. אולם, בנוסף, פסיכולוגים יכולים לעשות זאת רופאים כלליים לטפל במחלה פסיכוסומטית.

מטופלים פונים לרוב לרופא המשפחה שלהם, במיוחד בתחילת האבחנה. לרוב זה יכול לעזור למטופל במידה מסוימת. עם זאת, במקרים חמורים יותר, הכרחי לחלוטין כי מטופל עם תלונות פסיכוסומטיות יטופל על ידי פסיכיאטר או פסיכולוג.

הטיפול יכול להיות חוץ אשפוז או אשפוז. המשמעות היא שהמטופל מגיע שוב ושוב לטיפול בפסיכולוג או פסיכיאטר (חוץ) או שהוא מטופל במחלקה מיוחדת לפסיכוסומטיקה בבית החולים.

במקרים מסוימים מה שנקרא מרכזי שיקום (REHA לקצרה), שם המטופל נשאר מספר שבועות. במרכזים כאלה מוצעים טיפולים קבוצתיים שונים כמו גם טיפולים פרטניים עם פסיכולוג או פסיכיאטר. מושג טיפול זה יכול להיות שימושי במיוחד עבור חולים עם הפרעות אכילה או התמכרויות. המטופל נפגש גם במתקנים כאלה מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים ועוזרים אחרים שעושים גם הם חלק קטן מהטיפול הפסיכוסומטי. עם זאת, מי שמטפל בעיקר בתלונות פסיכוסומטיות הם פסיכיאטרים.

המרפאה הפסיכוסומטית

המרפאה הפסיכוסומטית היא חלק מהקליניקה מרפאה פסיכיאטרית. תלוי במגוון הטיפולים במרפאה, זהו אחד מרפאת אשפוז, בהם המטופלים שוכנים לחלוטין במשך מספר ימים עד שבועות או בסביבות אחד מרפאת חוץ. בכך המטופלים יכולים לחזור הביתה בין לבין. אתה מגיע למרפאה הפסיכוסומטית רק בתיאום מוסכם או בכל יום, אבל מבלה את הלילה בבית (מה שנקרא מרפאת יום).

כל מרפאה פסיכוסומטית בנויה בצורה שונה במקצת ומכוונת לקבוצות חולים שונות. לדוגמא, ישנן מרפאות מיוחדות שרק מתמקדות בהן הפרעת אכילה לְהִתְמַחוֹת. לעומת זאת, מרפאות אחרות עוסקות אך ורק בהתמכרות.

קח את המבחן כאן: האם יש לי הפרעת אכילה?

לעתים קרובות, מרפאות ופסיכוסומטיות ומרכזי שיקום עומדים תחת שוויון, אם כי לעיתים קרובות קשה לעשות הבחנה מדויקת. באופן כללי, חולים חולי אקוטי צריכים להגיע למרפאה פסיכוסומטית, ואילו מתקן שיקום מתאים יותר לחולים שאינם חולים עוד. אולם לעיתים קרובות המעבר כל כך נזיל, עד שבקושי ניתן לבצע הבדלים בין שני המוסדות, במיוחד כשמדובר בהתמכרויות או הפרעות אכילה. לעומת זאת, יש לטפל בצורה הטובה ביותר בדיכאון או בהפרעות לחץ פוסט-טראומתי בקליניקה פסיכוסומטית, מכיוון שההזדמנות לשוחח עם רופא לעיתים תכופות יותר מכיוון שהרופאים פוקדים את המטופל לעתים קרובות מדי בוקר.

כאב פסיכוסומטי

כאב פסיכוסומטי הוא כאב אמיתי למטופל, אך אין לו סיבה אורגנית או פיזית.

בדרך כלל, לכאב יש פונקציית הגנה הכרחית כדי להזהיר אנשים שהם לא צריכים לעשות דברים מסוימים יותר. לדוגמה, נגיעה בחלק העליון של התנור גורמת לכאב עצום. זה דבר טוב, כי אחרת היית נוגע בתנור החם שוב ושוב ונשרף.

עם זאת, יש גם כאבים שאינם בעלי תפקיד מגן ולכן הם מלחיצים רק עבור המטופל. זה כולל כאב פסיכוסומטי. באופן כללי, מחקרים הראו כי מטופלים מתמודדים עם כאבים באופן שונה. אם מטופל חושש במיוחד מכאב כלשהו, ​​לעתים קרובות הוא יחוש בכאב עז וחמור הרבה יותר מאשר מטופל שאינו חושש מהכאב. נראה כי סוגים שונים של תחושת כאב קשורים לעמדותיו ולציפיותיו של המטופל. מכיוון שהכאב מחמיר מפחד או פאניקה, הוא נקרא כאב פסיכוסומטי.

לעיתים קרובות מדובר בכאב חריף. עם זאת, כאב פסיכוסומטי יכול להיות כרוני. לדוגמא, דיכאון יכול להוביל לכאבי גב כרוניים.

ישנה גם מחלה הנקראת היפוכונדריה. זוהי אמונתו של המטופל כי הם חולים. חולים הסובלים מהיפוכונדריה מתמודדים באופן אינטנסיבי עם מחלתם. במקרים מסוימים זה יכול להרחיק לכת עד שהמטופל מדמיין את הכאב הפסיכוסומטי מבלי שהוא קיים בפועל.

עוד בנושא זה:

  • אתה יכול לדמיין כאב?
  • כאב סומטורפי מתמשך

כאבי גב פסיכוסומטיים

חולים רבים סובלים כיום מכאבי גב. יכולות להיות לכך סיבות שונות. כאבי הגב נובעים לרוב מהעובדה שאנשים רבים נאלצים לשבת זמן רב (למשל בעבודה) ולעשות מעט מדי ספורט כדי לפצות.

עם זאת, ישנם גם מקרים בהם כאבי גב הם פסיכוסומטיים. כאבי גב פסיכוסומטיים הם כאבים שאין להם סיבה פיזית ניתנת לזיהוי. משמעות הדבר היא כי לא פריצת דיסק או השרירים המתוחים אינם אחראים לחולה הסובל מכאבי גב.

הסיבה כאן היא בעיה רגשית או פסיכולוגית שהמטופל טרם פתר. בעיות בריאות הנפש יכולות להתבטא באמצעות תסמינים גופניים שונים. בין היתר זה יכול להוביל לכאבי גב פסיכוסומטיים. כאן המטופל סובל מכאבי גב עזים, בעיקר במצבי לחץ, מבלי שכאב זה נובע מאירוע גופני חריף.

כאבי גב פסיכוסומטיים נפוצים במיוחד בקרב חולים בדיכאון. חשוב כאן שהמטופל יביא בחשבון שהכאב יכול להגיע גם מהעובדה שהמטופל לא זז מספיק בגלל הדיכאון שלו, אך יש סיכוי גבוה יותר שהוא יושב או ישכב. זה יכול להוביל למתח שרירי, שאז אינו פסיכולוגי, אלא נגרם בגלל יציבה לקויה של הגוף.

יתרה מזאת, הפחד האדיר מכאבי גב יכול להוביל לכך שהמטופל ינקוט תנוחה מקלה, מה שמוביל אז לכידת עצבים ומתח שרירים. הפרעת חרדה יכולה גם להוביל לכאבי גב ולעיתים קרובות קשה להבדיל מאיפה הכאב הזה בא. מצד אחד הכאב יכול להיות מופעל על ידי פחד בלבד, מצד שני, הוא יכול להיגרם גם בגלל תנוחת הקלה לא נכונה.

לכן כאבי גב פסיכוסומטיים מהווים אפוא אבחנת הרחקה. המשמעות היא שהרופא בודק תחילה אם כאבי הגב אינם מגיעים מהדיסק הבין חולייתי, מכליסת עצבים, ממתח שרירי או משהו דומה. אם לא ניתן היה לקבוע בעיות גופניות, אך המטופל סובל מבעיות נפשיות, אבחנת כאבי גב פסיכוסומטיים.

מאמרים אלה עשויים לעניין אותך גם:

  • כאבי גב פסיכוסומטיים
  • טיפול בכאבי גב כרוניים - מה עובד הכי טוב?

שלשול פסיכוסומטי

מערכת העיכול (מערכת העיכול) מגיבה ברגישות במיוחד לבעיות נפשיות של המטופל. אם חולה סובל ממתח קשה, חלק מהמערכת העצבים האוטונומית מה שמכונה מופעלת באופן חזק במיוחד. חלק זה של מערכת העצבים האוטונומית נקרא מערכת העצבים הסימפתטית. זה מבטיח שדרכי העיכול הופכות לפעילות ומעכלות מזון מהר יותר.

במצבים מלחיצים הדבר יכול להוביל לחולים הסובלים משלשולים במהירות רבה יותר. מכיוון שלשלשול זה אין סיבה אורגנית, כמו אכילת אוכל רקוב, זה נקרא שלשול פסיכוסומטי. אם חולה סובל בתדירות גבוהה במיוחד משלשול פסיכוסומטי, יתכן כי אשם בתסמונת המעי הרגיז.

באופן כללי, לעומת זאת, שלשול פסיכוסומטי לא יכול להופיע רק במצבי לחץ. דיכאון, הפרעות חרדה או הפרעות לחץ פוסט-טראומטיות יכולות גם הן לגרום לפגיעה בעיכול.

חשוב להבדיל בין שלשול שנגרם באופן אורגני לשלשול פסיכוסומטי. אם מתווספים מרבצי דם או ריר לשלשול או אם למטופל תחושה שהוא אינו יכול עוד להחזיק עמו מזון כלשהו, ​​עליו לפנות בדחיפות לבית חולים ולא לפטור את הסימפטומים כפסיכוסומטיים.

באופן כללי, חשוב מאוד לזכור את ההגדרה המדויק של שלשול. השלשול מוגדר על ידי העובדה שהמטופל צריך ללכת לשירותים יותר משלוש פעמים ביום וכי הצואה מאוד נוזלית. שלשול פסיכוסומטי, לעומת זאת, מלווה לרוב בתדירות צואה מוגברת, אך לרוב רק 2-3 פעמים ביום ורק לפרק זמן קצר. כל עוד המטופל מקדיש תשומת לב לתזונה מאוזנת וצריכת נוזלים מספקת והצואה לא הופכת מדממת או נמשכת, לרוב אין לחולה ממה לחשוש.

עם זאת, יש לטפל בבעיה הבסיסית, כלומר בדיכאון או בהפרעת החרדה, אחרת השלשול לא יכול להשתפר ויתרחש שוב ושוב במצבים עם לחץ מוגבר.

שיעול פסיכוסומטי

כשמדברים על שיעול פסיכוסומטי, מדובר בשיעול פסיכוגני. בנוסף לשיעול, לעתים קרובות החולים סובלים גם מאחד אֲטִימוּת באזור החזה, תחושת צריבה או כאב הגוברת או קבועה כשאתם שואפים.

מכיוון שהתסמינים כמעט ואינם שונים מאלה של הצטננות קלאסית, יש חשיבות מכרעת לדיון בין הרופא למטופל, בו המטופל מתאר את בעיותיו בפרוטרוט. אירוע מלחיץ מאוד בחייו של המטופל קשור לרוב להתפתחות פתאומית של שיעול פסיכוסומטי. בנוסף לאירועים מלחיצים במיוחד, זה יכול להתרחש גם ב- דִכָּאוֹן או באחת הפרעת חרדה לפתח שיעול פסיכוסומטי.

בְּ יְלָדִים זה יכול להופיע לאחר מחלת ריאות ממושכת (למשל שיעול קול) בנוסף הם ממשיכים להשתעל זמן רב לאחר שכבר התגברה על המחלה. הסיבה לכך היא מה שמכונה התניה. לדוגמא, הם למדו שבכל פעם שהם משתעלים הם מקבלים תשומת לב. זה יכול לגרום לילדים להמשיך להשתעל זמן רב לאחר שהמחלה עברה. עם זאת, שיעול פסיכוסומטי זה בדרך כלל נעלם מעצמו לאחר מספר ימים, ולכן פסיכותרפיה אינה הכרחית.

במקרים נדירים מה שנקרא הפרעת טיק להוביל לשיעול פסיכוסומטי. כאן, לחולה יש את הדחף הפנימי להשתעל באופן מיידי, מבלי שיהיה גורם פיזי כלשהו. הפרעות טיק מתחילות בדרך כלל בילדותן, אך יכולות להתבטא רק בבגרותן.

בדרך כלל ניתן לטפל בשיעול פסיכוסומטי בעזרת פסיכותרפיה. עם זאת, ככל שהמטופל סובל מהתסמינים, כך הפרוגנוזה גרועה יותר. לכן רצוי לפגוש פסיכותרפיסט מוקדם ככל האפשר.

בועה פסיכוסומטית

בועה פסיכוסומטית היא או קיימת בריחת שתן עקב מחלה נפשית או הפרעה בשלפוחית ​​השתן בה הדחף להשתין מוגבר והמטופל סובל מתסמינים דומים לאלה של דלקת שלפוחית ​​השתן.

במיוחד במקרה של ילדים קטנים יותר, למרות שהם למעשה לא מרטיבים את המיטה במשך שנים, הם יכולים לפתע לחזור למיטה במהלך אירועים מלחיצים במיוחד. הפרעת שלפוחית ​​השתן הפסיכוסומטית הזו ידועה גם בשם הרטבה ויש להבין אותה כאזהרה. לדוגמה, יתכן שהילד מוצף את עצמו באופן חריף בבית הספר ולכן הוא מפתח פחד גדול. זה יכול לגרום לילד לחזור למיטה בלילה. אצל מבוגרים זה יכול להיגרם גם בגלל דיכאון או הפרעות חרדה הַרטָבָה בואו, למרות שהפרעות בשלפוחית ​​השתן הפסיכו-סומטיות שלהן נוטות יותר להופיע אצל ילדים.

אצל מבוגרים יש מה שנקרא שלפוחית ​​השתן הרגיזה. המטופל צריך ללכת לשירותים לעיתים קרובות במיוחד ויש לו דחף מתמיד להשתין. לשלפוחית ​​רגיזה יכולות להיות סיבות רבות ושונות, כולל אחת הגדלת הערמונית אצל גברים, אך זה יכול להיות גם פסיכוסומטי. המטופל חושש לעתים קרובות מאוד להירטב ולכן עליו כל הזמן ללכת לשירותים. הפרעה בשלפוחית ​​השתן הפסיכוסומטית מופיעה בעיקר בקרב אנשים מבוגרים, כאשר נשים וחולים מדוכאים נפגעים במיוחד.

על מנת להימנע ממעגל קסמים, על החולים שנפגעו לפנות לעזרה מקצועית בצורה של פסיכותרפיה מוקדם ככל האפשר. גם בקרב חולי דמנציה יש לעיתים קרובות הפרעות בשלפוחית ​​השתן, בהן המטופלים מרטיבים את עצמם לעיתים קרובות. לעתים קרובות הטיפול קשה וקשה לשפר את הסימפטומים על ידי חבישת חיתולים