חפירת הפפילרי

הַגדָרָה

חפירת הפפילה היא העמקה של מה שמכונה פפילת עצב הראייה. הפפילה היא הנקודה בעין בה עצב הראייה נכנס לגלגל העין. בשלב זה אין רשתית, לכן חלק זה של העין אינו נדרש לראייה פעילה. עם זאת, זוהי נקודת תורפה בגלגל העין, שכן יש פער בכל השכבות המייצבות המקיפות את גלגל העין. לכן שינויים בעין יכולים להשפיע במהירות על הרקמה על פפילת עצב הראייה.

זה במיוחד המקרה כאשר יש לחץ מוגבר בעין. הלחץ בעין דוחף את עצב הראייה מעט כלפי חוץ, ויוצר שקע - מה שנקרא חפירת הפפילאר.

הסיבות

באופן קלאסי, גלאוקומה היא הגורם השכיח ביותר לחפירה הפפילרית. זה מביא ללחץ מוגבר בעין, שניתן להקלה מעט בנקודת הפפילה על ידי לחיצה על פפילת עצב הראייה מעט כלפי חוץ.

בדרך כלל לפפילה ישנה חפירה טבעית קטנה, רק אם הדבר בולט במיוחד (למשל בגלל הלחץ) היא נקראת חפירה פפילית פתולוגית. מחלות אחרות יכולות גם לגרום לחפירה פפילרית. אלה כוללים, למשל, דלקת בעין כמו דלקת בביוב, אשר קשורה גם בלחץ תוך עיני מוגבר. אחת המחלות המולדות עם חפירת הפפילרי היא קולובומה (פגם בקשתית העין).

גלאוקומה כגורם

גלאוקומה, המכונה גם גלאוקומה, היא מחלה הגורמת ללחץ מוגבר בעין. מבדילים בין התקף חריף של גלאוקומה לבין גלאוקומה כרונית. בהתקף חריף, זווית החדר (הנקודה בה מסננים נוזלים מהעין) יכולה להיחסם, ולגרום לעלייה פתאומית בלחץ מכמות רבה של נוזלים

בגלל הלחץ המוגבר בתוך העין, פפילת עצב הראייה נלחצת כלפי חוץ, וגורמת לחפירה של הפפילות. תסמינים אופייניים הם הפרעות בראייה והגבלות של שדה הראייה. במקרה של התקף חריף של גלאוקומה, עלולות להופיע תלונות אחרות כמו כאבי עיניים וכאבי ראש כמו גם עיניים אדומות וגלגל עיניים קשה מאוד. לעומת זאת, גלאוקומה כרונית היא לעתים קרובות מאוד ללא סימפטומים מכיוון שהיא מתקדמת באטיות והגוף מסתגל לתנאים המשתנים בעין.

למידע נוסף על הנושא כאן: גלאוקומה.

החפירה ללא סיבת גלאוקומה

חפירת הפפילה לא תמיד חייבת להיות קשורה לגלאוקומה. ישנן גם מחלות אחרות הקשורות בלחץ תוך עיני מוגבר ובכך מפעילות חפירה פפילרית. אלה כוללים, למשל, מחלות דלקתיות של העין, שמביאות גם להצטברות מוגברת של נוזלים ותאים בעין וכך מגבירים את הלחץ.

עם זאת, מחלות מחוץ לעין יכולות לגרום לעיתים לחפירה של הפפילרי. לדוגמא, משיכת עצב הראייה עלולה לגרום לחפירה של הפפילה. הגורם לכך טמון לעתים קרובות במוח.

למידע נוסף על הכאן דלקת בעין.

חפירת papillary מולדת כגורם

חפירת פפילה יכולה להתקיים מדי פעם כבר מהלידה. במקרה זה מדברים על חפירה מולדת. השינוי במבנה פפילת עצב הראייה לא בהכרח הולך יד ביד עם מחלה. לדוגמא, זו יכולה להיות מום קל בעין שאינו גורם לתסמינים כלשהם. גם לא צריך להגביל את הראייה. במיוחד אם החפירה הפפילרית אינה משתנה ואין תסמינים, ניתן להניח אירוע לא מזיק. עם זאת, יש לבצע בדיקות קבועות בחפירת הפפילה.

גורם נוסף לחפירה פפילרית מולדת הוא גלאוקומה מולדת, הקשורה לעלייה בלחץ העיניים. זוהי מחלת העין שיש לטפל בה במהירות האפשרית כך שיישארו כמה שפחות ליקויי ראייה.

התסמינים הנלווים

תסמינים המלווים חפירה פפילרית תלויים בסיבה הבסיסית. מכיוון שרוב השינויים בפפילות נגרמים כתוצאה מגלאוקומה, יש לתת עדיפות לתסמינים אלה. התקף גלאוקומה חריף מלווה לרוב בכאב ראש פתאומי וכאבי עיניים. אדמומיות של העין הפגועה וראייה לקויה יכולים להופיע. ניתן גם לשנות את האישון (לדוגמא, מעט מורחב ומעוגל). לעיתים יתרחשו גם תסמינים כמו הקאות, בחילות וסחרחורות מהלחץ המוגבר.

גלאוקומה כרונית מלווה בדרך כלל רק בסימפטומים לא ספציפיים כמו צריבת עיניים וכאבי ראש. ליקויים בשדה הראייה יכולים להופיע גם כאן, לרוב הם קטנים בהתחלה ומתקדמים לאט, כך שלרוב לא רואים אותם מייד.

גם אם החפירה הפפילרית לא נגרמת על ידי גלאוקומה, הפרעות ראייה מופיעות בדרך כלל כתסמינים נלווים. כאבי ראש, סחרחורות ועין אדומה קשורים לרוב גם בחפירת הפפילה.

הסימפטומים של גלאוקומה? המשך לקרוא כאן.

האבחנה

האבחנה של חפירת הפפילרי מתחילה באנמנזה, כלומר תשאול את האדם הנוגע בדבר. לעיתים קרובות הפרעות ראייה או תלונות עיניים אחרות הן הגורם לביקורו של הרופא. במקרה של התקף חריף של גלאוקומה כגורם לחפירת הפפילה, יכולים להופיע גם תסמינים כמו גלגל עין מוחשי קשה מאוד או עין אדומה.

אם יש חשד לחפירה פפילרית, יש לבצע ניתוח אופטלמוסקופיה. זה השתקפותו של הפונדוס, בו ניתן לצפות גם בפפילת עצב הראייה. את השינוי בצורת הפפילה ניתן לראות במיוחד מהמהלך של כלי הדם. אם יש חשד לגלאוקומה, ניתן למדוד גם לחץ תוך עיני. בחינת שדה הראייה יכולה לספק מידע נוסף.

הטיפול

הטיפול בחפירה הפפילרית תלוי בסיבה שלו. הגורם השכיח ביותר לחפירה פפילרית הוא גלאוקומה. כאשר מטפלים בגלאוקומה, יש לבצע הבחנה בין גלאוקומה חריפה (חירום) לבין לחץ תוך עיני מוגבר באופן כרוני.

יש לטפל בהתקף הגלאוקומה החריף במהירות האפשרית. הטיפול מורכב מהורדת לחץ תרופתי על בסיס תרופות, ירידה בייצור החדש של הומור מימי וחשיפה של זווית החדר החסומה. במידת הצורך - אם לא די בטיפול תרופתי - יש לחשוף את זווית החדר ניתוחית בכדי שנוזלים יוכלו לזרום מהעין שוב. בגלאוקומה כרונית, הלחץ התוך עיני מותאם בדרך כלל בעזרת תרופות.

גורמים דלקתיים לחפירת הפפילות מטופלים במקרים רבים במשככי כאבים שיש להם גם השפעה אנטי דלקתית. ניתן להשתמש בקורטיזון גם לטיפול במחלות עיניים דלקתיות, וייתכן שיהיה צורך גם להשתמש בתרופות המווסתות את מערכת החיסון. אם פתוגן משחק תפקיד במחלת עיניים זיהומית, ניתן להשתמש גם באנטיביוטיקה או בתרופות כנגד נגיפי עיניים מסוימים.

מאמר זה עשוי לעניין אותך גם: פעולת גלאוקומה.

משך הזמן

משך החפירה הפפילרית תלוי גם בסיבת המחלה. יש לטפל במחלות חריפות במהירות האפשרית, לאחר מכן החפירה של פפילת עצב הראייה נעלמת במהירות.

במקרה של התרחשות מחלה כרונית, חפירה של הפפילות יכולה להיות קיימת במשך מספר חודשים ואף שנים.

חפירות papillary מולדות, אם אין להן ערך מחלה - כלומר אינן מלוות בתלונות ולקויות ראייה - יכולות אפילו להישאר לאורך כל החיים מבלי שתצטרך לטפל בהן.

ההשלכות של חפירת פפילה

ההשלכות של חפירת הפפילה משתנות מאוד בהתאם לסיבה הבסיסית. אמנם לחפירה מולדת של הפפילה לא עשויה להיות השלכה, אך היא עלולה להיגרם גם בגלל גלאוקומה מולדת, אותה יש לטפל באופן כירורגי באופן מיידי והיא עדיין קשורה בדרך כלל להפרעות ראייה קבועות.

באופן דומה, התקפי גלאוקומה עלולים להוביל להפרעות ראייה קבועות ולהגבלות של שדה הראייה. במקרה של מחלות דלקתיות, גם מבנים אחרים של העין יכולים להיות מושפעים, כך שיכולים להיווצר הידבקויות והפרעות בראייה בעין הפגועה.