סיווג AO

הגדרה / מבוא

סיווג ה- AO (=קבוצת עבודה לנושאי אוסטאוסינתזה), המכונה גם סיווג Müller, הוצג על מנת להיות מסוגל לספק תיאור ברור של שברים. סיווג זה תקף ברחבי העולם ומשמש כבסיס לטיפול בשברי עצם סטנדרטיים. אפשר לתאר שברים בצורה סטנדרטית וכך לטפל בהם בצורה סטנדרטית.

הִיסטוֹרִיָה

ה קבוצת עבודה לנושאי אוסטאוסינתזה (סיווג AO) נוסד בשנת 1958 על ידי 13 מנתחים ואורטופדים. הנהלת קהילת ההדרכה השתלטה מוריס א. מולר, מרטין אלגוואר, רוברט שניידר ו האנס וילנגגר. מטה ה- AO נמצא ב דאבוס (שוויץ). 1984 קבוצת העבודה אורגנה מחדש בצורת קרן ללא מטרות רווח. קבוצת העבודה לשאלות אוסטאוסינתזה מונה כיום כ- 5000 חברים והפכה לרשת חשובה בין מנתחים. ה- AO קבע לעצמו את המשימה לקדם ולתקן את ההתקדמות הרפואית בטיפולי שברים בעצמות כירורגיות במחלות במערכת השלד והשרירים. בגלל זה, סיווג AO הציג לתיאור שברים בעצמות.

מבנה סיווג ה- AO

סיווג ה- AO מורכב מקוד אלפא-נומרי בן 5 ספרות. זה מתאר את המיקום המדויק ואת חומרת השבר. אם בנוסף לשבר העצם יש גם נזק לרקמות רכות, נזק לעור או כלי דם, משתמשים בקודים נוספים. קודים מיוחדים משמשים גם לרגליים וכפות ידיים שבורות, כמו גם להפסקות בילדות. סיווג ה- AO משמש בעיקר בהקשר של שברים בעצמות צינוריות ארוכות (למשל עצמות ירך).
על מנת להיות מסוגלים להשתמש בסיווג AO בצורה סטנדרטית, מספרים שונים מוקצים לאזורי הגוף ודפוסי הפגיעה:
השימוש הנפוץ ביותר הוא סיווג AO בזרוע העליונה (humerus) = 1, זרוע (רדיוס = דיבר, אולנה = אולנה) = 2, ירך (עצם הירך) = 3 ורגל תחתונה (טיביה = שוקה, פיולה = פיולה) = 4. אזור הגוף מגיע במקום הראשון בקוד. כל העצמות האחרות בגוף גם הן ממוספרות וכך ניתן לתאר אותן באמצעות סיווג ה- AO. עם זאת, הדבר משמש בעיקר לעצמות שהוזכרו לעיל, וזו הסיבה שרק אלה מופיעים כאן באופן ספציפי.
על השבר להיות מקומי במדויק באזור גוף. הבחנה בין קצה העצם הסמוך לגוף (= מְקוֹרָב) = 1, ה פיר עצם (דיאדיזה) = 2 ודמ סוף רחוק (= דיסטלי) = 3. מפרקי האצבעות הפנימיות והחיצוניות (malleoli) מהווים חריג ומקודדים עם המספר 4. המיקום הוא השני בקוד.
בנוסף, יש לסווג את השברים לפי חומרתם, הפרוגנוזה שלהם ומידת הקושי בטיפול בהם. שברים פיריים מחולקים לשלוש קבוצות: A = שבר פשוט, B = שבר טריז, C = שבר מורכב. אם השבר משפיע על המפרק, שבר זה מחולק גם לשלוש קבוצות: A = מחוץ לחלל המפרק (חוץ מפרקי), B = שבר חלקי (חלקי) במפרק, C = שבר במפרק המלא. חומרת השבר מצוינת במיקום השלישי של הקוד. בנוסף, חומרת ההפסקה מקודדת בדרך כלל כקל = 1, בינוני = 2 או קשה = 3.

פגישה עם ד"ר גומפרט?

אשמח לייעץ לך!

מי אני?
שמי דר. ניקולה גומפרט. אני מומחה באורטופדיה ומייסד .
תוכניות טלוויזיה שונות ומדיה מודפסת מדווחות באופן קבוע על עבודתי. בטלוויזיה HR אתה יכול לראות אותי כל 6 שבועות בשידור חי על "Hallo Hessen".
אבל עכשיו מספיק מצוין ;-)

על מנת להיות מסוגלים לטפל בהצלחה באורתופדיה, נדרשת בדיקה יסודית, אבחנה והיסטוריה רפואית.
בעולמנו הכלכלי במיוחד, אין מספיק זמן לתפוס ביסודיות את המחלות המורכבות של האורתופדיה ובכך להתחיל טיפול ממוקד.
אני לא רוצה להצטרף לשורות "מושכי סכינים מהירים".
מטרת הטיפול היא טיפול ללא ניתוח.

ניתן לקבוע איזו טיפול משיג את התוצאות הטובות ביותר בטווח הארוך רק לאחר בחינת כל המידע (בדיקה, רנטגן, אולטרסאונד, MRI וכו '.) להעריך.

אתה תמצא אותי:

  • לומדיס - מנתחים אורטופדיים
    קייזרסטראסה 14
    60311 פרנקפורט

תוכלו לקבוע פגישה כאן.
לרוע המזל, כרגע ניתן לקבוע פגישה רק עם מבטחי בריאות פרטיים. אני מקווה להבנתך!
למידע נוסף על עצמי ראו לומדיס - אורתופדים.

דוגמא

כדי להבהיר ולהבין טוב יותר את סיווג ה- AO, שתי הדוגמאות הבאות ניתנות:
32- A1: זה יהיה הקוד לשבר בירך (3) הנוגע לציר העצם (2). זהו שבר פשוט (A) המסווג בדרך כלל כשבר קל (1).
21- C3: קוד זה מיועד לשבר האמה (2) המשפיע על קצה העצם בסמוך לגוף (1). זהו שבר מורכב (C) המסווג כשבר קשה (3) באופן כללי.

סיווג AO ברדיוס (דיבר)

סיווג ה- AO ברדיוס (דיבר) משמש לסיווג עצמות שבורות בזרוע באזור פרק כף היד. הבחנה נעשית בין שלוש קבוצות של שברים בעצמות, אשר בתורם ניתן לחלק לתתי קבוצות. הגורם המכריע לסיווג הוא האם יש פגיעה במפרק. אם רק עצם שבורה של הדיבור (רַדִיוּס) או אמה (גוֹמֶד) קיים ללא מעורבות משותפת (שבר חוץ מפרקי), מדובר בפציעה מסוג A לפי סיווג ה- AO. ב- A1 רק האולנה מושפעת וב- A2 הדיבור הוא יחיד, ב- A3 הוא נשבר מספר פעמים.

בקבוצה B מסווגים פגיעות בהן המפרק מושפע חלקית (שברים במפרק החלקי). גם כאן מבדילים בין סוגי הפציעות B1, B2 ו- B3, תלוי באילו מפרקים מדובר. החמורים ביותר הם שברים ברדיוס מסוג C לפי סיווג AO. הם שברים במפרק המלא. תלוי באיזו וכמה עצמות נשברות, מבדילה כאן גם הבחנה לתת-הסוגים C1, C2 ו- C3.

קרא עוד בנושא: שבר דיבר / שבר ברדיוס

סיווג AO על עמוד השדרה

על עמוד השדרה, שברים בגופי החוליה (שברים בגוף חוליות) מבוסס על סיווג ה- AO. הסיווג חשוב במיוחד מכיוון שהוא מאפשר להבחין בין פגיעות יציבות ובלתי יציבות בעמוד השדרה. ניתן לטפל בשבר יציב באופן שמרני (כלומר ללא ניתוח). לעומת זאת, יש לייצב שבר לא יציב על ידי התערבות כירורגית. הפציעות מחולקות לסוגים A, B ו- C.

סוג A נקרא גם פגיעה בדחיסה.הכוח שגורם לשבר מגיע מלמעלה (לעיתים קרובות, למשל, שבר עייפות אצל נשים מבוגרות עם אובדן עצם). פגיעות מסוג A הן ברובם יציבות מכיוון שגב גוף החוליה שלם.

לעומת זאת, שברים בגוף חוליות מסוג B וסוג C אינם יציבים, שכן גם החלק האחורי של גוף החוליה מושפע מהפציעה. פגיעות כאלה יכולות להתרחש, למשל, בתאונת דרכים קשה. סוג C שונה מסוג B בעיקר באופי הפגיעה. בסוג C כוחות סיבוב מובילים גם הם לפציעה, בעוד שזה לא המקרה בסוג B. עם זאת, בשני המקרים, בדרך כלל יש לבצע פעולה מיידית על מנת למנוע פגיעה בחוט השדרה וכל שיתוק הקשור אליו.

קרא עוד בנושא: שבר בחוליות