רפלקסים

הַגדָרָה

הרפלקסים הם בלתי נשלטים, מהירים ותמיד אותם תגובות לגירויים מסוימים.
רפלקסים מתווכים על ידי מערכת העצבים שלנו, המורכבת מסיבי עצב שמתקשרים זה עם זה באמצעות מה שמכונה סינפסות. חיישן / קולטן, עליו פועל הגירוי, מעורב תמיד ברפלקס. מפעיל מעורב תמיד תמיד, עליו מתרחשת תגובת הרפלקס. החיישן והאפקטור מחוברים על ידי סיבי העצבים של מערכת העצבים שלנו.
חוט השדרה וגזע המוח משמשים כנקודת מיתוג מרכזית בה מועברים סיבי העצב המקבלים את האות לסיבי העצב המפעילים את התגובה.
נוכחות או היעדר רפלקס ועוצמת תגובת הרפלקס יכולים לאפשר להסיק מסקנות חשובות לגבי מחלות של מערכת העצבים במהלך הבדיקה הרפואית והנוירולוגית.

קשת רפלקס

הבסיס לכל הרפלקסים הם מה שמכונה קשתות רפלקס. אלה חיבורים בין נתיבי עצב שונים העוברים תמיד על חוט השדרה. באופן עקרוני, אלה בנויים תמיד כדלקמן: גירוי חיצוני נתפס באמצעות חיישן (למשל ציר שרירים). זה מעביר את המידע לחוט השדרה. כאן מתרחש חיבור לסיב עצבי אחר.

זה בתורו מעביר את המידע לאפקטור (למשל שריר), שבתור התחנה האחרונה במחזור מבצע את הפעולה המתאימה בתגובה לגירוי (למשל מתיחת הרגל). ניתן לעצב את קשתות הרפלקס הללו במורכבות שונות. רפלקסי השרירים, כמו רפלקס הגידים הפטלריים, נשמרים די פשוטים: החיישן והפקטור יושבים באותו מקום והוא מועבר ישירות, כביכול.

עם זאת, ישנם גם מצבים בהם מוצבים סיבי עצב מודולציה אחרים, המבטיחים כי האותות הנכנסים מועצמים או מונעים. יתכן גם שהחיישן והמפלט נמצאים במקומות שונים בגוף. ואז מדברים על מה שמכונה רפלקסים חיצוניים. אולם המשותף לכולם הוא שהמידע לא מגיע תחילה למוח ולכן אינו מצריך החלטה שרירותית לגבי הפעולה, אלא שהוא מתרחש "באופן אוטומטי" דרך החיבור הישיר בחוט השדרה.

משימת הרפלקסים

רפלקסים הם תגובות של הגוף לגירויים חיצוניים המתרחשים מייד ואינם מצריכים שליטה או מוכנות נפרדים. ניתן לעשות זאת כל כך מהר מכיוון שהרפלקסים מבוססים על מעגל פשוט, הגורם ישירות לתגובה לגירוי.

כוח ומשך הגירוי המופעל ממלאים גם הם תפקיד. אז יש קשר לגירוי-רפלקס. רפלקסים משמשים להגנה על הגוף, למשל רפלקסים מגיל הרך מקלים על התינוק למצוא ואוכלים אוכל.

רפלקסים ממלאים תפקיד חשוב במניעת הסכנה. לפני גוף זר למשל יכול להיכנס לעין, רפלקס המצמוץ מגיב והעין סגורה.

כשנכנסים לחפץ מחודד או חד, כף הרגל המושפעת מורמת בצורה רפלקסיבית וכף הרגל השנייה נטענת.

לכן מכנים רפלקסים מסוימים גם רפלקסים מגנים. הרפלקסים משמשים גם למידה נכונה של ביצוע רצפי תנועה מורכבים במהלך ההתפתחות. הרפלקסים המולדים מאפשרים לאנשים להסתגל לנסיבות ולשרידות, דבר שלא צריך ללמוד קודם.

אתה עשוי להתעניין גם בנושא זה: רפלקס תלמיד

אילו רפלקסים יש?

הרפלקסים נבדלים זה מזה במיקום הקולטן והמעיף ומספר הסינפסות שביניהם. אם הקולטן והמפלט נמצאים באותו איבר, זהו קשת רפלקס פשוטה ואחת מדברת על רפלקס עצמי.

אם הקולטן והמפלט נמצאים באיברים שונים, זה נקרא רפלקס חיצוני. מבדילים בין רפלקסים מולדים ומלומדים או נרכשים. הרפלקסים מחולקים לרפלקסים קרביים, סומטיים ומעורבים.

ה רפלקסים סומטיים lניתן לחלק לרפלקסים עם סינפסה, מה שנקרא רפלקסים עצמיים, ועם מספר חיבורים סינפטיים, מה שנקרא רפלקסים חיצוניים.

דוגמאות לרפלקסים מונוסינפטיים הם הגיד הפטלרי או רפלקס הגיד ביסוס. דוגמא לרפלקס חיצוני פוליסינפטי הוא רפלקס נסיגת הרפלקס של הרגל בעת דריכה על עצם מחודד.

רפלקסים קרביים לשלוט בתפקוד האיברים הפנימיים לתנאים מסוימים. לדוגמא, התרוקנות שלפוחית ​​השתן נשלטת על ידי רפלקסים קרביים, כאשר המילוי הגובר של השלפוחית ​​הוא הגירוי המעורר במקרה זה.

רפלקסים מעורבים הם תערובות של רפלקסים קרביים וסומטיים. דוגמא כאן היא פעולה של חפץ חם כמו בקבוק מים חמים על עור הבטן, שיש לו השפעה מרגיעה על מעיים מתוחים ומגורה.

רפלקסים אצל תינוקות

לילדים ותינוקות שזה עתה נולדו יש ריבוי רפלקסים השונים מאלו של מבוגר עקב נסיבותיהם השונות. תינוקות נעים באופן בלעדי כמעט באופן רפלקסיבי. זה מועיל מכיוון שעדיין אין להם את הכישורים המוטוריים, למשל, לשמור על שיווי המשקל. רפלקסים אלו משמשים בין היתר הגנה עצמית או תזונה. מרבית הרפלקסים הללו נסוגים עם הזמן ונחשבים אצל מבוגרים כסימן למחלה נוירולוגית (לרוב).

קרא עוד בנושא: רפלקסים של תינוק

רפלקסי הגיל הרך הם מולדים, אך אבודים במהלך ההתפתחות לאחר חודשי החיים הראשונים.
מטרת הרפלקסים הללו היא להגן על התינוק מפני פגיעה וסכנה, או להקל על מציאת האוכל ואכילתו.

  • רפלקס יניקה: מאפשר לתינוקות עד החודש השלישי לינוק אוטומטית מכל מה שנוגע לשפתיים. משמש להקלה על ההנקה
  • רפלקס חיפוש: ברפלקס החיפוש התינוק מפנה את ראשו לצד הנגוע לאחר שנגע בזווית הפה. רפלקס היניקה-בליעה תומך בתזונה
  • אוחז ברפלקס על הידיים והרגליים. כאשר נוגעים בזה התינוק ניגש אליו באופן אוטומטי. רפלקסי האחיזה מבוטאים לאורך זמן על כף רגל ורגל שונה: הראשון נמשך עד החודש הרביעי, האחרון עד החמש עשרה.
  • מורו או רפלקס מצמיד: בעזרת רפלקס זה, ילדים שמונחים באופן בלתי צפוי על גבם צריכים למתוח את זרועותיהם ואצבעותיהם ואז להחזיר אותם לגוף ולקפוץ את אגרופיהם. זה אמור לפוג לא יאוחר מהחודש השישי לחיים
  • רפלקס שחייה: בעזרת רפלקס השחייה התינוק מבצע תנועות דומות לשחייה במים כששוכב אופקית
  • Babinskireflex: ברפלקס הבאבינסקי התינוק מותח את הבוהן הגדולה תוך ניגוב הסוליה החיצונית של כף הרגל ועושה תנועה מסתובבת נגדית עם שאר אצבעות הרגליים.רפלקס אינפנטילי זה נבדק לרוב אצל מבוגרים על מנת להשיג ידע אודות מחלות מערכת העצבים.
  • רפלקס גלנט (גב חלול בעת נגיעה בגב)
  • רפלקסים בצוואר טוניק (מתיחה או כיפוף של הגפיים כאשר הצוואר נע)

רפלקסים אלה נבדקים באופן קבוע כחלק מהבדיקה הרפואית לילדים. הרפלקסים האינדיבידואליים היו צריכים לחזור לנקודות מסוימות בהתפתחותם. אם למשל אם רפלקס הבאבינסקי מתרחש בנקודת זמן מאוחרת יותר, זה יכול להיות סימן למחלה של מערכת העצבים המרכזית.ואז מדברים על רפלקס פתולוגי, מכיוון שתגובת רפלקס זו אינה מתרחשת אצל אנשים בריאים.

עוד משהו שאולי יעניין אותך: בדיקות רפואיות של הילוד

אילו רפלקסים יש ברגל?

בדרך כלל נבדקים ארבע רפלקסים על הרגל.

  • רפלקס גיד פטלרי: הבוחן דופק בגיד ברגליים זקופות מעט, אליו ניתן להגיע מעט מתחת לברך הברך. זה מותח את הרגל במפרק הברך.
  • רפלקס מוליך: מופעל על ידי הקשה על החלק הפנימי של הרגל מעל הברך. זה מוביל לסגירת הרגליים.
  • רפלקס Posialis Tibialis: כדי להפעיל את הרפלקס, מוחצים על הגיד מעט מעל הקרסול המדיאלי, הגורם לכף הרגל להסתובב פנימה.
  • רפלקס גיד אכילס: כאן כף הרגל נמתחת מעט ומוכה על גיד אכילס בקצה התחתון האחורי של הרגל התחתונה או בכדור הרגל. זה גורם לכף הרגל להתקפל.

רפלקס גידים פטלריים

רפלקס הגידים הפטלריים, המקוצר אף הוא ל- PSR, הוא רפלקס שרירים מונוזינפטיים, שפירושו שקשת הרפלקס עוברת רק סינפסה אחת המחברת בין שני תאי העצב, הידועים גם בשם נוירונים. זה מופעל על ידי מכה בגיד שריר הירך הארבע ראשי, שריר האקסטנסור ארבע הראשים של שרירי הירך, וכך מוביל להתכווצות של שריר הירך הארבע ראשי ולפיכך להארכה של מפרק הברך.

אפוא הקולטן ואיברי המפיחה של רפלקס הגידים הפטלריים זהים אפוא. רפלקס הגידים הפטלריים מתווך על ידי עצב הירך. הנוירונים הרגישים (אפרנסים) מעבירים את הגירוי לקטע חוט השדרה L2-L4, שם הגירוי מועבר לסיבי העצב המוטורי (אדים) ורץ חזרה לסיבי השריר בעצב עצם הירך, שם מופעל התכווצות. הרפלקס יכול להיות מופעל ונבדק על ידי הרופא עם פטיש רפלקס כחלק מבדיקה נוירולוגית. אם התגובה הרפלקסית הרצויה אינה מתרחשת, זה יכול להעיד על נזק לקטע חוט השדרה L2-4, למשל בצורה של פריצת דיסק או פגיעה בעצב הירך, ויש להבהיר עוד יותר.

קרא עוד בנושא: רפלקס גידים פטלריים

אילו רפלקסים יש על הזרוע?

ניתן להפעיל רפלקסים שונים על הזרוע. תנוחת ההתחלה היא החולה השוכב על גבו, שמניח את זרועותיו באופן רופף על המפשעה. הארבעה הבאים נבדקים בדרך כלל:

  • רפלקס גיד biceps: עם רפלקס גיד biceps, אצבע של הבוחן מונחת על גיד שריר הזרוע בתוך הנוכל של המרפק ואז מכה. זה גורם לזרוע להתכופף.
  • Brachioradialis / Radiuspersiostreflex: הרפלקס של brachioradialis מופעל על ידי הקשה על הזרוע הפנימית ליד מפרקי כף היד. התוצאה היא כפיפה קלה של האמה.
  • רפלקס גיד טריכפס: עבור רפלקס גיד הטריפספס, הבוחן מכה את הגיד האמור במרפק החיצוני, המרחיב את הזרוע.
  • רפלקס Trömner: רפלקס Trömner מופעל כאשר היד רגועה ותלויה. הבדיקה מצליפה מקדימה אל קצות האצבעות. כאן היד נסגרת מעט.

אילו רפלקסים יש לשיער?

השיער נתון גם לרפלקסים. כולם מכירים את התופעה של מה שמכונה "בליטות אווז". בסופו של דבר זהו רפלקס שמוביל ליישור השיער. כל העניין הוא אבולוציוני: אבות אבותינו היו הרבה יותר שעירים מאיתנו. בקור או בסכנה, תאי השיער התיישרו בגלל רפלקסים, כך שהפרווה נפוחה.

מצד אחד זה הביא להכללת אוויר ושכבת בידוד נלווית לקור, ומצד שני זה נראה מאיים יותר. רפלקס זה נותר איתנו עד היום, גם אם ניתן להזניח את תפקודו כעת.

איך אתה יכול לבדוק רפלקסים?

בדיקת הרפלקסים או בחינתם הם חלק מהבדיקה הגופנית והבדיקה הנוירולוגית.

בדיקה זו בודקת האם ניתן להפעיל את הרפלקסים באותו צד במידה פיזיולוגית ותלויה ברפלקס, או האם קיימים רפלקסים פתולוגיים.

בירור המצב כביכול רפלקס נבדק על פי הרפלקס שיש לבחון בעזרת פטיש הרפלקס או עזרים נוירולוגיים אחרים, כמו מברשת, חפץ מחודד או ידו של הבוחן.

בבדיקת הרפלקסים של עצמך, מכה קלה עם פטיש הרפלקס נעשית בגיד של שריר (למשל רפלקס הגידים הפטלריים), הגורם להתכווצות השריר. במידת האפשר, רפלקס נבחן תמיד בהשוואה זו לצד זו, בכדי להיות מסוגלים להעריך טוב יותר את תגובת הרפלקס. נבדקת האם התגובה של הרפלקס היא "רגילה", "מופחתת", "מוגברת" או "נעדרת".

מהו פטיש רפלקס?

אם רופא רוצה לבדוק את הרפלקסים של המטופל שלו, מה שמכונה פטיש הרפלקס הוא שיטת הבחירה. זהו מכשיר שבאמצעות טכניקה מיומנת מאפשר להקיש על נקודה מסוימת (בדרך כלל גיד) בצורה מדויקת מאוד ובאותו כוח.

הפטיש עשוי בדרך כלל ממתכת, אך יכול גם להיות עשוי מפלסטיק ובקצותיו מסופקים גומי. ישנם דגמים רבים ושונים, כאשר הנפוץ שבהם הוא פטיש "טרומנר", שיש לו שני קצוות בגדלים שונים: אחד למבוגרים ואחד לילדים ומאופיין על ידי הידית באורך בינוני והצורה האופיינית של הידית.

מהי אפילפסיה של רפלקס?

אפילפסיה של רפלקס היא מחלה נדירה מאוד במוח בה מגיבים לאותות או גירויים מסוימים בהתקף.
גירויים אלה שונים מאוד, אך לעיתים קרובות מדובר בתהליכים אשר מציבים דרישות גבוהות במיוחד למוח, כלומר שירותים מורכבים. גירויים חזותיים הם לרוב הטריגר לאפילפסיה של רפלקס: התקפים אפילפטיים מתרחשים כאשר מופיעים שכיחות אור (למשל סטרובוסקופ), אור בהיר במיוחד או מרצד, ואפילו עם דימויים משתנים מאוד (למשל סרטי פעולה, משחקי מחשב).

אבל שירותים אחרים, כמו קריאה, חשבון או אפילו האזנה למנגינה מסוימת, יכולים לשמש גם כטריגרים. הסיבה לכך נעוצה בהחלפה לקויה של דרכי עצב מסוימות, כך שיש פעילות לא רצויה במוחו של האדם הנוגע בדבר ואז הם מגיבים בצורה של עווית. זה יכול להתבטא בשפל המתקשה או בהוצאת גפיים אינדיבידואליות. חולים נוגסים לעתים קרובות גם בלשונם. לאפילפסיה של רפלקס יש פרוגנוזה טובה מאוד: לעיתים קרובות די בהימנעות ממצב ההפעלה כדי למנוע התקף חדש. בנוסף ניתן להקנות מה שנקרא נוגדי פרכוסים, אשר גם מפחיתים את פעילות ההתקפים.

קרא גם את המאמר בנושא: תרופות לאפילפסיה