קדחת בלוטות אצל הילד

מבוא

קדחת הבלוטות של פייפר, טכנית מחלת הנשיקה מדבקת היא מחלה ויראלית המועברת על ידי נגיף אפשטיין-באר (EBV). הנגיף פוגע במיוחד ברקמת הלימפה, כך שבלוטות הלימפה, הטחול והשקדים, המכילים רקמות לימפואידיות, מושפעים במיוחד.

כמעט כולם (בערך 70%) באים במגע עם מחלה זו במהלך חייהם. המחלה מופיעה בעיקר אצל ילדים ומתבגרים. מכיוון שהמחלה מועברת לרוב בקרב מתבגרים באמצעות נשיקות, היא ידועה גם בשם "מחלת נשיקה". ילדים נפגעים בעיקר בגילאי 4-15. בילדים קטנים הילוכים בדרך כלל מתרחשים באמצעות נשיקות מההורים.

תסמינים של קדחת הבלוטה אצל ילדים

אצל ילדים המחלה בדרך כלל קלה, כך שלעתים קרובות היא לא מוכרת כחום הבלוטה של ​​פייפר, מכיוון שרק תסמינים לא ספציפיים כמו עייפות וחום מתרחשים.

אצל תינוקות ופעוטות בפרט, הזיהום דומה יותר לזיהום נגיפי לא מזיק ונמשך ללא חריגות. בחלק מהמקרים אין להם תסמינים כלל.

המסלול הקל יותר של תינוקות ופעוטות נובע מהעובדה שמערכת החיסון שלהם עדיין לא מגיבה בצורה חזקה לנגיף כמו אצל ילדים גדולים יותר. המראה האופייני של קדחת הבלוטות של פייפר כבר יכול להופיע מגיל הגן.

עם זאת, הדבר אופייני יותר למתבגרים ובעיקר למבוגרים. לעתים קרובות הם מושפעים יותר והמחלה נמשכת זמן רב יותר.

• לרוב, זיהום EBV מתחיל בתסמיני הצטננות שכיחים, כגון שיעול, נזלת וכאבי גרון.
• לרוב זה מלווה בחום גבוה ונפיחות בבלוטות הלימפה בצוואר.
• לעיתים קרובות ניתן לקשר אליו דלקת שקדים וגרון כואב קשה וקשיי בליעה. לאחר מכן מתפתחים משקעים לבנים על השקדים ודימום קטן בחיך.
• לעיתים רחוקות זה מגיע עם פריחה בעור.
• חלק מהמטופלים עשויים לסבול גם מנפיחות בכבד.
• אולם לעתים קרובות יותר יש נפיחות בטחול. בהחלט על חולים שלא לעסוק בספורט במהלך תקופה זו, מכיוון שיש סכנה לקרוע של הטחול הנפוח ולקרע בסכנת חיים.
• נפיחות בכבד מתרחשת בסביבות 10% מהמקרים, לעיתים גורמת לצהבת.
• במקרים נדירים מאוד, מושפעת גם מערכת העצבים המרכזית, מה שעלול להוביל לשיתוק ודלקת בממברנות המוח ובעמוד השדרה, וזו הסיבה שיש להקפיד תמיד על מנוחת המיטה בשלב האקוטי של המחלה.

קורס כה קשה הוא לא טיפוסי למדי אצל ילדים. ברוב המקרים זה קל מאוד ולעתים קרובות אסימפטומטי. בדרך כלל זה טועה בקור לא מזיק.

קרא גם: ניתן לזהות את קדחת הבלוטות של פייפר על ידי תסמינים אלה

פריחה - סימפטום של קדחת הבלוטה אצל ילדים?

במקרים מסוימים, חום הבלוטות של פייפר יכול להיות מלווה בפריחה. הפריחה אינה קריטריון חובה לביצוע האבחנה, אך היא יכולה להתבטא כחלק מהזיהום באזורים שונים בעור או בכל הגוף. אם אכן מופיעה פריחה, היא תופיע לרוב במהלך 2-3 הימים הראשונים של המחלה. תא המטען של הגוף מושפע לרוב, אך שינויים בעור יכולים להופיע גם בגפיים, בפנים או בחלל הפה ובקרומים הריריים.

הפריחה דומה לשינויי העור בזיהום אדמת. מופיעים כתמים קטנים אדמדמים המשתלבים ונראים כמו אדמומיות שטוחה המתפשטת מאזור הפנים על כל הגוף. בניגוד לפריחה אדמתית, פריחה בהקשר של זיהום בקדחת הבלוטות של פייפר פחות בולטת. בדרך כלל מופיעות רק בליטות מעטות ואדמתיות של העור, הנראות כמו לוויתן ומלוות בגירוד קשה. כדי להקל על התסמינים, ניתן לתת לילדים רק תרופות להופעת חום וכאב ולהבטיח שהם שותים מספיק נוזלים. הפריחה תיעלם מעצמה וללא נזק לעור קבוע.

קרא עוד בנושא: פריחה בקדחת הבלוטות של פייפר

טיפול בקדחת בלוטות אצל ילדים

אין צורך בטיפול אם הזיהום אינו מזיק. אין טיפול ספציפי נגד הנגיף. אם יש צורך בטיפול, הרי שמדובר בטיפול סימפטומטי.

• חשוב לשמור על מנוחת המיטה.
• יתרה מזאת, יש לבצע ניקוי פה יסודי, כחלק מצחצוח השיניים וגרגור.
• חשוב שהילד ישתה הרבה בגלל החום ואוכל אוכל לעיכול בקלות. האוכל צריך להיות קל לבליעה בגלל דלקת שקדים נפוצה.
• שתייה קרה וגלידה יכולים גם להקל על התסמינים.
• יש להימנע ממזונות חמוצים ומתובלים שכן הם מגרים את הקרום הרירי.
• טיפול הומיאופתי יכול גם לספק הקלה.

מכיוון שאנטיביוטיקה פועלת רק נגד חיידקים ולא נגד נגיפים, השימוש בהם הוא חסר טעם. קדחת הבלוטות של פייפר מתבלבלת לעיתים עם דלקת שקדים ואז מטופלת באנטיביוטיקה. אם טיפול זה מתקיים עם אנטיביוטיקה מקבוצת האמינופניצילינים, פריחה אופיינית לעור מתרחשת בנוכחות קדחת הבלוטות של פייפר.

קרא עוד בנושא: טיפול במחלת הבלוטות של פייפר

סיבוכים של קדחת הבלוטה אצל ילדים

על ידי רופא יש לדאוג לחום בבלוטות כך שניתן יהיה לזהות מספיק סיבוכים מוקדם. אם מלווה א פריחה בעור או אחד שינוי צבע צהבהב של העור מתרחשת וה בלוטות הלימפה נפוחות הם מדברים על מהלך חזק יותר של המחלה, כך שיש לפנות לרופא.

אם מופיעים כאבי בטן חמורים ופתאומיים, בעיקר בבטן העליונה השמאלית ובחיוורון הנלווה, יש להתקשר לרופא חירום מייד, מכיוון שעל פי החשד, קרע בטחול. יש להפעיל מיד טחול שבר קיים.

אם מופיעים כתמי עור אדומים כהים, הדבר מעיד על מחסור בטסיות דם, כך שיש סיכון מוגבר לדימום, שיכול גם להיות לו השלכות מסכנות חיים.

סיבוכים אחרים שיכולים להופיע הם קשיי נשימה בגלל שקדים נפוחים קשה. בנוסף, יכולים להופיע דלקת ריאות, דלקת בכבד עם צהבת נלווית ודלקת קרום המוח.

באופן כללי, הסיבוכים המופיעים בהקשר של קדחת הבלוטות של פייפר אצל ילדים מתרחשים לעיתים רחוקות.

עם אילו תסמינים ילדתי ​​צריכה ללכת לבית חולים?

זיהום במחלת הבלוטות של פייפר הוא לרוב ילדים בגילאי 4 - 16 שנים מושפע. אולם ברוב המקרים ההדבקה תתקדם מאוד קל ולעיתים קרובות טועה בקור קל.

עם זאת המחלה יכולה גם היא להפוך לאחת כמובן קשה עם סיבוכים נלווה. אם יש לך חום של מעל 39 מעלות ואחד ירידה משמעותית ברווחת הכלל יש לשים לב האם ערנות הילד משתנה.

אם ילדים מפתחים חום הם לרוב מפסיקים לשתות ואינם שותים מספיק נוזלים. היא ענן א ולהיות מאוד מְנוּמנָם. במצב זה אתה צריך ללכת לבית חולים לאחד הידרציה נאותה ניתן להבטיח והתנאי הכללי מתייצב. בְּ נפיחות קשה בבלוטות הלימפה, בעיות גרון ובליעה יכולה להיות גם ירידה בכמות הנוזלים והמזון.

כמו כן, יש לבצע מעקב אחר הילד בבית החולים, אם כאבי בטן חזקים מתרחש. אלה יכולים לנבוע מהגדלת הטחול ובמקרה הגרוע לאחת טחול קרוע רמזים.

האם יש חובת דיווח על קדחת הבלוטות של פייפר?

אין חובה לדווח על מקרה אינדיבידואלי של זיהום בנגיף אפשטיין בר. חוק ההדבקה אינו קובע כי יש לערוך דוח.

עם זאת, אם זה קורה במתקן קהילתי, כלומר אחד כזה גן ילדים או אחד בית ספרלמספר מקרים, יש למסור זאת למחלקת הבריאות באמצעות דוח.

אם ילד נגוע בנגיף והמחלה החריפה הוכחה על ידי בדיקות דם, על ההורים ליידע את המתקן הקהילתי לאן ילדם הולך. לאחר מכן המתקן יכול לדווח על מחלות נוספות.

כמה זמן תקופת הדגירה?

זמן הדגירה של קדחת הבלוטות של פייפר משתנה בערך שבוע עד 50 יום בערך. המשמעות היא שהתקופה מהזיהום בנגיף אפשטיין בר ועד הופעת הסימפטומים של קדחת הבלוטות של פייפר יכולה לקחת בין שבוע למספר שבועות. במקרים בודדים, תקופת הדגירה יכולה להימשך על פני חודשים. אדם נגוע מדבק גם בתקופת הדגירה.

עד כמה הדלקת הבלוטתית של פייפר אצל ילדים?

הזמן שבין זיהום להופעת המחלה הוא בין 10 ל- 50 יום. הזמן שלוקח לנגיף להדביק את הגוף ידוע כתקופת הדגירה. הנגיף מועבר דרך מגע עם רוק, שכן הנגיף מופרש ברוק. עוד לפני הופעת התסמינים הראשונים המחלה מדבקת מכיוון שהנגיף כבר נמצא ברוק ולכן ניתן להעבירו באמצעות זיהום טיפות. הסיכון לזיהום יכול לחרוג מהמחלה החריפה. ככלל, קיים סכנה לזיהום למספר חודשים, אך לעיתים במשך שנים. אם כבר יש לך קדחת בלוטות, תהיו חסינים ממנו בעתיד.

תוכל למצוא מידע רב יותר בנושא זה בכתובת: קדחת הבלוטות של פייפר כל כך מדבקת!

כמה זמן נמשך החום הבלוטתי של פייפר אצל ילדים?

לא ניתן לציין בבירור כמה זמן יש סיכון לזיהום. לאחר זיהום, הנגיף שורד לכל החיים בגופו של אדם נגוע ומשתחרר מדי פעם לרוק. לאחר מכן המטופלים מדבקים באופן תיאורטי. מכיוון שכמעט כל האוכלוסייה מעל גיל 30 באה במגע עם הנגיף, הסיכון לזיהום כבר לא ממלא תפקיד עבורם. עם זאת, תמיד קיים סיכון מוגבר לזיהום במהלך זיהום וכמה שבועות לאחר זיהום, מכיוון שכמות גדולה במיוחד של הנגיף מופרשת ברוק במהלך תקופה זו, מה שמקל על הזיהום. אולם כדי להידבק, צריך להיות קשר הדוק עם אדם נגוע, למשל בעת הנשיקה.

מידע נוסף ניתן למצוא כאן: משך קדחת הבלוטות של פייפר

תכונות מיוחדות של התינוק

אצל ילדים קטנים ובעיקר אצל תינוקות, בלוטת הבלוטות של פייפר פועלת ברוב המקרים ללא תסמינים קליניים. הזיהום בנגיף אפשטיין בר טועה לעתים קרובות בהצטננות.

אם הקורס בתינוק מאופיין בחום גבוה וארוך טווח, יש תמיד להתייעץ עם רופא. לאחר מכן הם יכולים להעריך את המצב ולהתחיל טיפול להקלה על הסימפטומים. העדיפות היא אם כן להוריד את החום בעזרת תרופות ולהבטיח שיש מספיק צריכת נוזלים.

למידע נוסף על הנושא כאן: קדחת בלוטות אצל תינוקות

מתי הילד שלי יכול לחזור לגן?

אם ילד נגוע בקדחת בלוטות, הוא עדיין מדבק מרגע ההדבקה דרך הופעת המחלה ועד שבועות לאחר מכן. לילדים מותר לבקר שוב במתקנים קהילתיים כמו גן ילדים ברגע שהסימפטומים הקליניים נרפאו.

בכמה מחלות, הטחול מעורב בהגדלה. אחד חושש ממך סדק הטחול, למה הגנה פיזית חשובה והתרחקות מהגן מועילה מאוד גם בהקשר זה.

האם הילד שלי יכול להמשיך ללמוד?

יש להימנע מהליכה לבית הספר בזמן זיהום. מצד אחד, מכיוון שילדים אחרים שטרם נגועים יכולים להידבק. מצד שני, המחלה מלווה לרוב בתשישות קשה וכדומה, כך שהילדים לא מסוגלים להתרכז ולעבור יום לימודים. הדרך העיקרית לשיפור המחלה היא לשמור על קור רוח.

מתי הילד שלי יכול לעשות ספורט?

בשלב האקוטי של המחלה, יש אינדיקציה מוחלטת לאי פעילות גופנית. בשלב זה יש לשמור על מנוחת המיטה אם הסימפטומים מגבילים מאוד. ספורט עדיין אסור שישה עד שמונה שבועות לאחר שנדבק זיהום, שכן עדיין קיים סכנה לקרע בסכנת חיים. איסור זה חל במיוחד אם הרופא המטפל זיהה נפיחות בטחול באולטרסאונד. מכיוון שהטחול נפוח, הוא בולט רחוק יותר מהחזה ואינו מוגן היטב מפני פגיעות וכדומה, כך שדמעות יכולות להופיע ביתר קלות, מה שיוביל אז לדימום בבטן מסכן חיים. בכך שהוא לוקח את זה בקלות, לטחול יש מספיק זמן להתנפח שוב. זה נמשך בדרך כלל שישה עד שמונה שבועות. לא רק על פעילויות ספורטיביות, אלא גם על ראפינג ילדותי ומשחקי כדור וכדומה יש להימנע על ידי ההורים.

תוכל למצוא מידע רב יותר בנושא זה בכתובת: קדחת הבלוטות והספורט של פייפר

המלצות מצוות המערכת שלנו

• מהלך קדחת הבלוטות של פייפר
• הומיאופתיה של קדחת הבלוטה
• קדחת הבלוטות של פייפר ופעילות גופנית - האם זה אפשרי?
• קדחת הבלוטות של פייפר - מה המשמעות של הפריחה?
• קדחת הבלוטות של פייפר אצל תינוקות

• קדחת הבלוטה - עד כמה זה מדבק?
• נגיף אפשטיין-באר
• מה לעשות אם יש לך התקף קדחתני