בקע באשך

מבוא

אשך שבור נקרא גם בקע של האשכים. למרות השם המטעה, לא מדובר בשבירה באשך, אלא בקרע בדופן הבטן, דרכו שוקע חלק מהמעיים בשק האשכים. בקע באשך מתפתח לעתים קרובות מבקע מתקדם. ילדים וגברים בגילאי 40-50 בפרט סובלים לעתים קרובות מאשך שבור. בעוד ששברים קטנים יותר הם נטולי תסמינים ולעתים קרובות אינם נוהגים לשים לב, בקע בשק האשכים גדולים יותר בפרט יכול להיות כואב מאוד ויש לטפל בו באופן מיידי.

קרא עוד בנושא: מחלות באשכים

סיבות

מרבית אברי הבטן ממוקמים בגוף בתוך הצפק (הצפק). זוהי שכבה דקה של רקמה הקושרת את פנים חלל הבטן ומשתרעת מהסרעפת אל האגן הקטן.
קרע ברקמות בדופן הבטן יכול ליצור פער דרכו דוחף את הצפק אל מחוץ לבטן. בליטה זו דמויה שק נקראת שק עשב. שק העשב מורכב מחלקים מהמעיים (בעיקר המעי הדק ורקמת השומן שמסביב) המכוסים על ידי הצפק. לרוב, פורטל העדר נוצר במפשעה (בקע מפשעתי). אם שק העשב כבד מאוד, הוא נודד במורד המפשעה לאורך חוט הזרע ובכך יכול להיכנס לאשכים. לאחר מכן מכונה תמונה קלינית זו בקע באשך.

ברוב המקרים, הגורם לאשך שבור הוא רקמת חיבור חלשה באזור הבטן. בקע מפשעתי נוצר דרך הפערים או הסדקים בדופן הבטן, אשר לאחר מכן יכולים להתפתח לבקע באשך. עם זאת, לא כל בקע באשך נובע מבקע קודם.

בילודים בפרט, בקע באשך הוא לרוב מולד וניתן לייחס אותו למום התפתחותי. בקע האשכים נוצר לעיתים קרובות כאשר הלחץ בבטן עולה בצורה חדה. זה קורה, למשל, בהרמת חפצים כבדים: הלחץ עולה עד כדי כך שהבד לא יכול יותר לעמוד וקרע.

אך גם שיעול חזק, מאמץ יתר במהלך פעולת מעיים או סוגים מסוימים של ספורט יכולים לעורר בקע.

קרא עוד בנושא: גורמים לבקע מפשעתי

תסמינים נלווים

בקרות קטנות בפרט יכולות להיות לעתים קרובות ללא סימפטומים, ואילו בקע גדול יותר מלווה תמיד בתסמינים נלווים. בדרך כלל התסמינים מחמירים כאשר משתעלים, לוחצים או נושאים עומסים כבדים, מכיוון שהדבר מעלה את הלחץ בבטן.

בהתאם לגודל בקע, הסימפטומים הבאים יכולים להופיע:

  • הרחבה גלויה של שק האשכים
  • רגישות ללחץ ומתח.
  • בחילה
  • לְהַקִיא
  • חריגות צואה כמו עצירות או שלשול

בקע בשק האשכים גורם גם לצואה להכיל דם. הגברים שנפגעו מרגישים חולים ומותשים. בקע באשך הופך לבעייתי כאשר חלק מהמעיים מכווץ בבקע ובכך מנותק מאספקת הדם. במקרים כאלה אתה פתאום חווה כאבים חזקים מאוד, כמו גם בחילה והקאות. שבר צבט (כליאה) הוא מצב חירום מוחלט הדורש ניתוח מיידי.

קרא עוד בנושא: אשך נפוח - מה עומד מאחוריו?

אִבחוּן

אם יש חשד לבקע באשך, הגברים שנפגעו צריכים להתייעץ עם אורולוג. רופאים מבצעים את האבחנה של בקע באשך על ידי ביצוע בדיקה גופנית על ידי מישוש במפשעה ובאשכים. הוא יכול לקבוע אם ניתן לחוש חלקים מהמעי באשך והאם ניתן לדחוף את שק העשב חזרה למפשעה.
כדי לשלול סרטן פי הטבעת, הרופא מבצע גם בדיקת פי הטבעת בה סרוקים את פי הטבעת באמצעות אצבע דרך פי הטבעת. ברוב המקרים מתבצעת גם בדיקת אולטרסאונד של הבטן. באמצעות בדיקה זו הרופא יכול לקבוע את גודל פתח העשב בדופן הבטן והאם כלואים את אברי הבטן.

כְּאֵב

אם האשך נשבר, הגברים שנפגעו סובלים מכאבים חזקים יותר או פחות. עם זאת, לא כולם חווים כאב. הכאב מתואר כמושך, בוער, דוקר או משעמם ויכול להיות מורגש בעיקר באשכים ובמפשעה הנגועים. לפעמים החולים פשוט חשים במשיכה לא נוחה בבטן התחתונה, מה שיכול להקרין לסביבה. כאבי בטן קיצוניים בשילוב בחילה והקאות יכולים להיות סימנים לבקע צבט שצריך טיפול מיידי.

קרא עוד בנושא: כאבי אשכים

מה ההבדל למפל?

שבירת מים (הידרוסל) היא הצטברות נוזלים באשך. כמו באשך שבור, שבירת מים מביאה להגדלה משמעותית של שק האשכים. עם זאת, בניגוד לבקע באשך, אין קרקעות מהבטן אל תוך האשכים, אלא נאסף נוזלים באשכים. הגורמים השכיחים לשבירת מים הם דלקת באשכים, מחלות גידול או טראומה (למשל לבעוט באשכים).
הידרוזלים מולדים מופיעים לעיתים גם אצל ילודים זכרים. במהלך ההתפתחות הקשר בין חלל הבטן לשק האשכים אינו נסגר לחלוטין - כפי שקורה בדרך כלל. כתוצאה מכך מים מהבטן יכולים להצטבר בשק האשכים. הפסקת מים בדרך כלל לא גורמת לכאב. הטיפול מורכב מניתוח קטן בו נשבר הקשר הקיים בין הבטן לאשכים.

קרא עוד בנושא: הידרוסל

מה ההבדל לבקע מפשעתי?

בקע באשך יכול להתפתח לרוב מבקע מתקדם (בקע מפשעתי או בקע מפשעתי), אך שני סוגים של בקע נבדלים זה מזה. במקרה של בקע מפשעתי, נמל הנקבה שוכן בתעלת מפשע הרחם ואלה שנפגעו מבחינים בליטה בלתי ניתנת לתיאור באזור מפשעתי. שק העשב תלוי מעל הרצועה מפשעתי, ואילו בבקע האשך הוא נודד דרך תעלת מפשע הרחם אל האשכים.

קרא עוד בנושא: בקע במערכת העצבים

מהן ההשלכות האפשריות?

לרוב ניתן להפעיל בקע ללא שום בעיות ואז מרפא ללא בעיות. בקע באשך שאינו מטופל או שאינו מטופל כראוי יכול להביא גם לתוצאות לא נעימות לטווח הארוך. במקרים מסוימים, עצבים או כלי דם נצבטים על ידי שק העשב. כתוצאה מכך עשויה להיות זרימת דם מופחתת למעי.
מכיוון שהמעי הוא איבר רגיש ביותר, היעדר אספקת חמצן עלול לגרום לנתחי המעי לפטר במהירות.

תמונה קלינית זו נקראת איסכמיה במעי. איסכמיה של מעי חריפה גורמת לתסמינים חמורים כמו כאבי בטן מגזים, צואה עקובה מדם, הקאות ובחילה. איסכמיה של המעי היא מצב חירום רפואי ומחייב טיפול מהיר בצורה של ניתוח. כאשר חלקים גדולים של המעי מתים, המחלה מתקדמת בצורה גרועה ורוב החולים מתים. השלכות נוספות של בקע בשק האשכים יכולות להיות אימפוטנציה ועקרות.

אשך שבור יכול לגרום לך לעקר?

במקרים מסוימים, מבנים חשובים במפשעה, כמו עורק האשך או חוט הזרע, נצמדים כאשר נשבר האשך. חוט הזרע מכיל את העצבים והכלי המספקים את האשכים. בנוסף, צינור הזרע פועל בחוט הזרע. בעזרת מהדק, האשך בצד הפגוע כבר לא יכול לספק דם כראוי.

אם מצב זה נמשך זמן רב (יותר משש עד שבע שעות) עלולים להיגרם נזק לאשכים לצמיתות והגבר נעשה סטרילי. מצד שני, אם האשך לא נפגע, נשמרת הפוריות.

אשך בקע יכול לגרום לך להיות חסר אונים?

במקרה של שברים באשכים מורכבים, עלול להיות צבט את חוט הזרע בתעלת המעי הטבעת. עצבים וכלים חשובים פועלים בחוט הזרע שמבטיחים כי גברים יכולים לקבל זקפה. אם מבנים אלה מנותקים לאורך תקופה ארוכה של מספר שעות, הדבר יכול להוביל לאימפוטנציה קבועה. מסיבה זו יש להתייעץ מייד עם רופא אם יש חשד לבקע באשך.

כיצד מבצעים בקע באשך?

בקע באשך מטופל בניתוח. פעולת בקע ידועה גם כניתוח בקע. מטרת הניתוח היא להזיז את שק העשב יחד עם המעיים בחזרה לבטן ואז לסגור את פתח העשב בקיר הבטן. ישנן שיטות שונות להפעלת בקע בשק האשכים, תלוי בגודל השבר ובמצבו הכללי של המטופל. הבחנה מהותית נעשית בין ניתוח פתוח לבין הליך לפרוסקופי (ניתוח חור המפתחות).

במהלך הניתוח מנסה הרופא המנתח לראשונה לתאר את שק העץ ואת נמל העשב דרך חתך קטן על דופן הבטן כדי לקבל סקירה מדויקת ככל האפשר על בקע. לאחר מכן מוצבים מחדש את שק העשב, מה שאומר שהוא מועבר חזרה לבטן. אם קטע של המעי כבר נצבט על ידי השבר ונפגע בזרימת הדם המופחתת, יש לחתוך את החלק הזה של המעי.
לאחר מכן נסגר פער השבר. ברוב המקרים, הסגר מתחזק באמצעות רשת פלסטיק שמונחת מאחורי חוט הזרע. לבסוף, תפרים את שכבות דופן הבטן והפצע מסווה סטרילי.

ישנה גם אפשרות לבצע את הניתוח כולו באנדוסקופית בטכניקה לפרוסקופית מינימלית פולשנית. חלל הבטן לא נפתח לגמרי, אך מכשירים מיוחדים מוצגים דרך חתכים קטנים. באמצעות אנדוסקופ, המנתח יכול להציג את הבטן על גבי צג.שק העשב ממקם מחדש בעזרת מכשירים מיוחדים והפער העשבוני מכוסה ברשת.

משך הפעולה

כמה זמן נמשכת ניתוח באשך שבור תלוי בשיטה הכירורגית שנבחרה. ההליך אורך בדרך כלל בין 45 דקות לשעה. אם מתעוררים סיבוכים במהלך הניתוח, משך הפעולה מתארך בהתאם.

סיכוני הניתוח

פעולות הרניה הן נהלים סטנדרטיים המבוצעים באופן שגרתי. עם זאת, כמו כל הליך כירורגי אחר, גם הניתוח טומן בחובו סיכונים מסוימים ועלולים להופיע סיבוכים בלתי צפויים. במהלך הניתוח עלולים להיפגע עצבים או כלי דם באזור בקע. גם חבל הזרע יכול להיפצע. במקרה הגרוע ביותר, האשכים כבר אינם מסופקים כראוי ומתרחשת אטרופיה באשך (הצטמקות באשך). האשכים מתנוונים ומאבדים את תפקודם, מה שאומר שלא ניתן לייצר זרע ולא הורמונים בכמויות מספיקות.

הפרעות ריפוי פצע יכולות להופיע לאחר הניתוח, מה שאומר שלפצע לוקח זמן רב לרפא לחלוטין. הפצע יכול גם להידבק ולהידבק. גם לא ניתן לשלול את הסכנה לדימום מחדש. חלק מהמטופלים נוטים להצטלקות מוגזמת, מה שיוצר יותר מדי רקמת חיבור וגורם לצלקת להראות בולטת מאוד. בנוסף, גם לאחר ניתוח מוצלח, קיים סיכון שהאזור המנותח ישבר שוב.

ניתוח הרניה הוא בדרך כלל סיכון נמוך יחסית ולעיתים נדירות הוא סובל מסיבוכים רציניים. לפני הניתוח, המנתח המטפל והרופא המרדים מספקים למטופל מידע מפורט אודות הניתוח והסיכונים האפשריים.

מהן האלטרנטיבות?

באופן כללי, ניתוח הוא טיפול הבחירה הראשונה באשך שבור. עם זאת, אם המטופל אינו רוצה ניתוח או אם הדבר אינו אפשרי מסיבות אחרות (למשל שברים ישנים או סיכון גבוה לניתוח), קיימות אפשרויות חלופיות.
במקרה של שברים קטנים יותר, הרופא יכול לנסות לדחוף את שק העדר לאחור ידנית. אלטרנטיבה נוספת לניתוח היא טיפול בבקע ברצועה מה שנקרא. זהו סוג של חגורה עם פלטת תיקון עץ המונעת את שק העשב להחליק הלאה. שיטות אלטרנטיביות אלה אינן אופציה, במיוחד עבור בקע גדול, מכיוון שהסיכון לכליאה (לכידה) של חלקים מהמעי גדול מדי.

תַחֲזִית

הפרוגנוזה לבקע באשך היא בדרך כלל טובה. עם זאת, בהתאם לשיטה הניתוחית, עשוי להופיע שבר חדש. שיעור ההישנות הוא 2-10%. חיזוק שרירי הבטן והגב באמצעות פעילות גופנית יכול לעזור במניעת בקע באשך. גם לאחר הניתוח אסור להילחץ יתר על המידה על דופן הבטן. המטופל צריך להקל עליו מספר חודשים, כלומר אסור לו לסחוב דברים כבדים ונאלץ להימנע מספורט מסוים.

אשך שבור בתינוק

תינוקות מושפעים לעיתים קרובות מאשך שבור וכ- 5% מהתינוקות הזכרים נולדים בקע של האשכים המולדים. אצל פגים בפרט נוצר לרוב שבר באשך בגלל חסימת דופן בטן לא שלמה. הקשר בין הבטן לאשכים נותר על כנו בעובר. באמצעות קשר זה, האשכים יורדים מחלל הבטן אל שק האשכים במהלך התפתחות עוברית.

לאחר תהליך זה המסדרון בדרך כלל נסגר. אם הוא נשאר פתוח, איברים מהבטן, לעיתים קרובות המעי הדק, יכולים לגלוש אל בליטה זו ולגרום לבקע באשך. גורם נוסף לבקע באשך פתאומי הוא פיתול האשכים. האשכים מתעטפים סביב גבעולם שלהם ויכול להופיע אשך שבור. תינוקות ופעוטות מושפעים לעיתים קרובות מהתפתלות זו של האשכים, מכיוון שכיסוי האשך עדיין לא התמזג מספיק עם הרקמה שמסביב.

הורים מבחינים בבקע בגלל נפיחות בשק האשכים של הילד, מה שעלול גם לגרום לאשך להפוך לכחול. אם הורים מבחינים במומים שמעידים על אשך שבור, עליהם לפנות לרופא ילדים בהקדם האפשרי. בדומה למבוגרים, קיים סיכון כי ניתן לצבץ חלקים מהמעי או מהאיברים הפנימיים על ידי שק העשב ובכך לא יסופקו מספיק עם דם וחמצן.