אֲגוּדָל

כללי

השבטים הגרמאניים נהגו להתייחס לאגודל כאל "דמו" או "דאום", שאמורים להיות פירושם משהו כמו "השמן" או "החזק". עם הזמן התפתחה המילה הנוכחית שלנו "אגודל" מכינוי זה.

האגודל (פולקס) יוצר את האצבע הראשונה של יד אחת וניתן להציב ממול (בניגוד) לארבע האצבעות האחרות. בשל המוזרות האנטומית הזו ואפשרויות התנועה הנרחבות יותר הנלוות, האגודל מקבל תפקיד מיוחד מתחת לאצבעות. לכל אצבע שלוש עצמות אצבע (פאלנקס) ב.
האגודל, לעומת זאת, הוא היוצא מן הכלל גם כאן ומורכב משתי עצמות אצבע בלבד. שושלת פרוקסימלית קרובה יותר לתא המטען ופלנאקס דיסטלי רחוק יותר מהגוף. השאלה מדוע האגודל מורכב משתי עצמות אצבע בלבד (פאלנקס) העסיקה את האנטומיסטים מאז תחילת העידן ולא ניתן לענות עליה בוודאות עד היום.

מפרק אגודל האוכף

ה מפרק אגודל האוכף (Articulatio carpometacarpalis pollicis) נותן לאגודל את ההתמחות שלו ביחס לאצבעות הנותרות ומייעל אותן פונקצית גריז היד עצומה. מפרק אוכף האגודל הוא בין הגדול עצם מצולע (טרפזיום) והראשון עצמות מטקרפליות. למשטח העצם המפרקי יש כאן גם וגם קָעוּר (נוטה פנימה), גם כן קָמוּר (נוטה כלפי חוץ) אזורים. בגלל זה, ניתן להזיז את העצמות קדימה ואחורה, או מצד לצד. פיתולים עם זאת, סיבובים אפשריים רק במידה מוגבלת. העובדה שמפרק זה יכול לנוע בשני צירים הופכת אותו לדומה לקבוצה רגילה תושבת כדור.

רצועות ושרירים

רַבִּים קלטות לייצב את מפרק האוכף של האגודל, לוקח את זה מנדנים עשויים עצביים רקמת חיבור מוקפים על ידי נדן גיד. כיסויי מגן אלה מונעים קלטות, לְהַרְגִיז והסביבה כלי שיט בהתכווצות של שרירי האמה להיות בשימוש כבד ואולי להיפגע.
ה גיד extensor ארוך (גיד פלקסור) של האגודל אפילו לנדן גיד משלו. אל ה מְתִיחָה מפרק האוכף האגודל שייך ל שריר Extensor pollicis brevis, שריר פולוליס לונגוס ו שריר חוטף פולקסיס לונגוס.
Flexor pollicis brevis שריר, Flexor pollicis longus שריר, שריר חוטף פולקסיס ברוויס, מתמודד עם שריר pollicis ו שריר פולקסיס מוליך הם בעיקר ל מְכּוֹפֵף מפרק אוכף האגודל (ראה גם שרירי הידיים).

כאבי אגודל

בקבוצה מעל גיל 50 נשים כבר מתלונן כל שנייה על בעיות וכאבים באגודל. שניהם גברים עם זאת זה רק כל עשירית. ניתן להסביר זאת על ידי ההשפעה ההורמונאלית שאליה נחשפים נשים במהלך גיל המעבר שלהן ירידה בייצור אסטרוגנים (הורמוני המין הנשיים), ככל הנראה הופך את המפרקים, העצבים, הרצועות והראייה לרגישים יותר ורגישים יותר למחלות.

הכאב יכול להציג את עצמו כמושך, נוקב, יורה או דקירה, במיוחד עם תנועה מכל סוג שהוא, עם זאת, מכיוון שאתה זקוק לאגודל כמעט לכל תנועה, הוא כואב לצמיתות ויכול להוביל להגבלת תנועה קשה. במקרים קיצוניים זה יכול להוביל לקות תעסוקתית.

אוסטיאוארתריטיס מפרק האוכף

במקרה של אוסטיאוארתריטיס במפרק האוכף באגודל, הכאבים נובעים מבלאי האגודל. מבלאי מושפע כאן החלק התחתון של האגודל, מפרק אוכף האגודל (זה מה שקרוב מאוד לפרק כף היד). בעגה טכנית נקראת גם מחלה זו Rhizarthrosis יָעוּדִי. בלאי הוא עם rhizarthrosis קשור לגיל, כך שלא דרך א נטייה גנטית או מחלה ראשונית אחרת.

הכאב המופיע לרוב הוא דקירה ומשיכה ומתרחש רק בתחילת Rhizarthrosis כאשר המפרק לחוץ מאוד, למשל בעת פתיחת בקבוק סודה. גורם שורש הכאב הוא אחד דַלֶקֶת, איזה בין מרכיבי העצם במפרק אוכף האגודל וזה גורם לאי נוחות בכל תנועה של האגודל ולשפשוף העצמות הקשורות זו בזו.

בשלבים הראשונים של המחלה אתה יכול משחות אנטי-דלקתיות וקרמים עדיין מספקים הקלה מספקת. אם המפרקים בלאי והכאב מחמיר, אתה יכול ליטול את התרופה האנטי דלקתית החזקה קורטיזון באמצעות מזרק באופן ישיר אל כמוסת המפרק להכניס וכך להקל על הכאב. לפעמים רצוי גם שיהיה א מסילה קשיחה לשים אותו ולשמור על היד דוממת זמן מה וכבר לא להלחיץ ​​את המפרק. אם כל האמצעים הללו לא מצליחים לספק הקלה מספקת והכאב כל הזמן מחמיר, אז א התערבות כירורגית שקול להסיר את העצם השחיקה, השחוקה ובמקום זאת לקשור את המפרק כדי לייצב אותה. מכיוון שבזכות הטכנולוגיה הרפואית האחרונה מדובר בהליך קטן יחסית, בדרך כלל החולים מסוגלים להפעיל לחץ על מפרק האגודל רק כמה שבועות לאחר הניתוח והתפקוד כמעט חזק וחזק כמו במפרק טבעי. אפשרות נוספת תהיה זו שימוש בתותבת מפרק אוכף אגודל.

קרא גם עוד בנושא : אוסטיאוארתריטיס מפרק האוכף

דלקת מפרקים ניוונית של Heberden

מחלה נוספת היא דלקת מפרקים ניוונית של Heberden, המכונה גם דלקת מפרקים ניוונית של בושאר. גם מחלה זו, לרוב אצל נשים מבוגרות לעתים קרובות מורגש עם גושים קטנים. זֶה נוצרות גושים קטנים בעיקר בסוף המפרקים והמפרקים האמצעיים גם כל האצבעות במפרק האגודל ומסביב. הם גורמים לכאב כאשר הזזת האגודל. בנוסף, הם בדרך ומעכבים את האגודל בתנועתו, כך שיכולות להיות כאן מגבלות והאגודל דולק מאבד כוח.

איפה ומדוע צורות הקשר הקטנות הללו טרם נבדקו במלואה. עם זאת, יש קשר עם סימני בלאי במקרה של חזקה ו- חשיפה ממושכת, דַלֶקֶת ו השפעות הורמונליות. לעתים קרובות כאשר אישה מפתחת דלקת מפרקים ניוונית של Heberden, האם מושפעת גם היא.

עם זאת, ככלל, הגושים למרבה המזל כבר לא גורמים לכאב והם יצטמצמו במהרה אם תטפלו בהם בתרופות אנטי דלקתיות, כמו למשל משחות קורטיזון או מזרקים. אם כל ניסיונות הטיפול בתרופות הנפוצות אינן עובדות, קיימת האפשרות לבצע הליך כירורגי ו בניתוח המקום להקשיח עם ברגים מיוחדים אוֹ שיוחלף על ידי תותבת.

Quervain

לבעוט את כְּאֵב בעיקר באגודל תוך כדי מתיחה ב, זה יכול להיות א Tendovaginitis de Quervain, הידוע בכינויו "אגודל של עקרת בית"ייעד. זו תופעה של עומס יתר, שהיא גם היא בעיקר נשים מעל גיל 50 דאגות. עומס יתר קבוע של האגודל וגידיו ורצועותיו עלולים להוביל ל דַלֶקֶת הַגִיד הגורם תמיד לכאב כשמנסים ליישר את האגודל. לא הגיד עצמו מודלק, אלא הכיסוי המגונן בו פועל הגיד.

אם האגודל מוגזם באופן קבוע, עם זאת, הגיד נע ללא הרף בנדן הגיד וכך מוביל לגירוי ודלקת ברקמה. תנועות קלאסיות הן למשל עבודות בית, עבודה ארוכה במחשב והקלדה בסמארטפון. בדרך כלל תרופות אנטי דלקתיות עוזרות משחות המכילות קורטיזון וקרמים. במקרים חמורים יותר ניתן לתקן את המפרק בעזרת א רכבת להיות משוחרר והמפרק מקבל את הזמן הדרוש לו להתחדש. מומלץ לעבור טיפול כזה לאחר שהגידים דלקת הנשימה פיזיותרפיה לעשות ולהכיר דפוסי תנועה מסוכנים ומזיקים כדי להיות מסוגלים להימנע מהם בעתיד וכך למנוע הישנות המחלה.

תסמונת התעלה הקרפלית

תסמונת התעלה הקרפלית היא דלקת ו / או פגיעה באזור העצב החציוני.

תסמונת התעלה הקרפלית היא אחת מחלה, ה ל שנים שימוש יתר ועומס כף היד ובעיקר של האגודל. גם כאן שינויים הורמונליים ממלאים תפקיד חשוב, כך שנשים מעל גיל 50 מייצגות שוב את הקבוצה הגדולה ביותר של חולים.

למישהו כבר יש כזה דַלֶקֶת הַגִיד עבר ביד, מוּרָם עצמך בשבילו / אותה הסיכוןלפתח תסמונת התעלה הקרפלית, גם כן. במקרה של תסמונת התעלה הקרפלית, רקמת החיבור על פרק כף היד, שעומס יתר על המידה ואשר הפכה לדלקתית וניוונית עם הזמן, משפיעה על עצב חציוני לוחץ, עצב העובר ממש באמצע פרק כף היד, בחלק הפנימי של הזרוע, ואחראי על אספקת היד. לעצב יש באופן קבוע תחושה של חשיפה לגירוי ומעביר מידע זה למוח, אשר בתורו מעבד את הגירוי הנכנס כרגיל וכמו תחושת עקצוצים לא נוחה, כפי ש חוֹסֶר תְחוּשָׁה ביד או פשוט נשפטים כאב, הסימפטומים מופיעים בדרך כלל בתנועות מסוימות של היד בהן העצב מצומצם ומגורה בנוסף, או בלילה כאשר היד אולי במצב מסורבל.

אפשרות הטיפול הסופית היחידה לתסמונת התעלה הקרפלית היא א התערבות כירורגית, בו קפסולת המפרק של שורש כף היד נפתחת ומתרחבת, ומעניקה לעצב מרחב רב יותר ומבטלת את הגירוי הקבוע המעצבן מרקמת החיבור. ההליך הוא חלק מהשגרה הרפואית ולרוב אינו מסובך יחסית, אך יש לקחת בחשבון כי יש לאתחל את היד למשך זמן מה לאחר מכן וכמובן שלא ניתן לתת שום הבטחה לריפוי מלא.

הצמד אגודל

מחלה נפוצה נוספת באגודל היא מה שמכונה בדרך כלל "אגודל מהיר" או "הצמד אגודל". Stendosans Tendovaginosis. גם כאן עומס יתר קבוע, בשילוב עם השינויים ההורמונליים בגיל המעבר, פירושו שנשים מעל גיל 50 מושפעות בעיקר. נדונה גם נטייה גנטית מסוימת ל"אצבע הצמד ". עקב תהליכים משתנים ברקמה, גיד הכופף של האגודל מתנפח עם השנים והוא נוצר גושים קטנים בגיד הגמיש הַחוּצָה. Nodules קטנים אלה אינם בעייתיים כשלעצמם, אך הם הופכים לבעייתיים אם הם נמצאים במקום לא נוח, כלומר ליד רצועת הטבעת שנקראת על האגודל. גיד הפלקסור עובר דרך זה. עם זאת, ישנן גושים קטנים, הם נלכדים בפס הטבעת והאגודל קופץ בפתאומיות לאחר שדחפו את רצועת הטבעת ואז שוב התרופפו.

סטנוזאנים של Tendovaginosis יכולים באופן עקרוני להשפיע על כל האצבעות, אך מכיוון שאנו בני האדם משתמשים באגודל לרוב והכי אינטנסיבי, הוא בדרך כלל מתרחש כאן. כאן יכול א ניתוח קל למצוא תרופה במהירות. הרצועה הטבעתית של האגודל נותקת והנוטולות כבר לא יכולות להגביל את תנועת גיד הגמיש של האגודל.

גנגליון

מחלה נוספת שהפעם יכולה להשפיע לא רק על נשים מבוגרות אלא גם על בנות צעירות היא זו מעל רגל, נקרא גם הגנגליון. תיאורטית הרגל העליונה יכולה להופיע גם על כל האצבעות, אך בעיקר שני מפרקי האגודל מושפעים. במילים פשוטות, מדובר ברגל מעל קפסולה קשה, ה מלא בנוזל הוא ועם המבנים הגסים שלו לוחץ על קפסולת המפרק וכך גורם לכאב. הרגליים הרוחביות הללו נוצרות לרוב דרך חולשה של רקמת החיבור. גם כאן הטיפול מורכב מ- הסרה כירורגית של הבלון המלא בנוזל.

קרא גם עוד בנושא : גנגליון

שיגרון וצנית

מפרק כאב באגודל או באגודל ובגבולות קטנות בתוך המפרקים, הגידים והרצועות יכולים כמובן גם להסתיר מחלה ראומטית או צנית. רופא יכול לאבחן זאת על ידי בדיקה, מישוש, אולטרסאונד ובדיקת הדם לרכיבים ספציפיים האופייניים למחלה מסוג זה. לאחר מכן הטיפול כמובן שונה לחלוטין מהבעיות שתוארו עד כה.

מה הדרך הטובה ביותר להדביק את סרט האצבע שלי?

אם דחסתם את האגודל, וזו ללא ספק הפגיעה השכיחה ביותר שמתרחשת באזור האגודל בחיי היומיום, זה יכול למעשה להיות שימושי להדביק את האגודל. כמובן שחשוב שלפני שתתחיל לעבוד עם סרט ההלבשה, רופא פסק שיש פגיעה גרמית, כמו אגודל שבור.

טיפול קלטת הוא אפשרות לחבלות ונקעים וכן לפגיעות במנגנון הרצועה במפרק הבסיס ובמפרק האוכף של האגודל. אך לא רק עם פציעות הספורט הקלאסיות הללו, אלא גם עם עומס יתר פסיכולוגי על האגודל והמפרקים, קלטת כזו יכולה לספק הקלה. תופעה זו מכונה גם באופן פופולרי מה שמכונה "אגודל הטלפון הסלולרי" והיא מתרחשת בעיקר אצל אנשים שמבלים שעות רבות ביום עם הסמארטפון שלהם ומעמידים עומס גדול על האגודלים שלהם. בכל המקרים הללו, קלטת קינסיו במפרק האגודל יכולה לייצב אותה מעט וכך לספק הקלה בכאב.

כדי להדביק את האגודל אתה צריך 2 קלטות בצורת I. יש ליישם את התחבושת במשיכה חזקה וללבוש למשך שבעה ימים לכל היותר. בכדי להיות מסוגלים להדביק את הקלטת בצורה נכונה, יש להניח את היד על הצד האולטני, כלומר זה עם האצבע הקטנה, על שולחן או משטח שטוח אחר. ואז נמדד כל אורכו של הצד החיצוני של האמה פעם אחת על פנים פרק כף היד לכדור האגודל ושוב לאחור. מכיוון שהקלטת מודבקת במתח חזק מאוד, ניתן לקצר את הקלטת בכרבע מהאורך.

ההתחלה, כלומר בסיס הקלטת, היא בצד הרדיאלי של הזרוע, כלומר זו עם האצבע המורה עליו. ראשית, האגודל מתפשט עד כדי כך שהוא כביכול נמתח בצורה מקסימאלית (כמובן מבלי לגרום לכאב). ואז עטוף את הקלטת סביב מפרק האגודל פעמיים. ואז אתה ממשיך להדביק מעל כדור היד ומעל פני השטח הפנימיים של שורש כף היד. סוף הקלטת רץ אז לאורך הצד של המרפק של הזרוע לגבו. המשך באותה צורה בדיוק עם קלטת הקינסיו השנייה, רק שהמסלול נדבק מעט לקלטת הראשונה.

תוכלו למצוא מידע נוסף בנושא כאן: הקש על האצבעות