מורסה בצוואר

מבוא

מורסה בצוואר ידועה גם כרתיחה. המורסה נגרמת כתוצאה מדלקת, בעיקר נגרמת על ידי חיידקים. בצוואר, הפתוגנים מגיעים לזקיק השערה לאורך ציר השיער וגורמים לדלקת ברקמות הסובבות. הזיהום גורם להמסת רקמות והצטברות מוגלה שיחד עם החיידקים נאספות בתוך כמוסה וכך נוצרות מורסה. מורסה בצוואר יכולה להיות בגודל של פצעון מוגלה נפוץ ולהיות לא מזיקה יחסית. אם הדלקת מתפשטת, המורסה יכולה להפוך לגודל כדור גולף ולגרום לאי נוחות קשה.

יתכן שגם אתה מעוניין בנושא: רותח בצוואר

תסמינים של מורסה בצוואר

הסימפטום העיקרי של מורסה הוא הגוש הגדול בגודל כמה סנטימטרים שנמצא באופן שטחי או עמוק ברקמה. בדרך כלל ניתן לראות את אוסף המוגלה הצהוב באמצע הקשר. העור סביב המורסה נפוח קשה, אדום וחם מהדלקת. מורסה בצוואר יכולה לגרום לכאבי פעימה חזקים והנפיחות הקשה של הרקמה הופכת את כל האזור הפגוע לרגיש מאוד ללחץ.

עם מורסות גדולות יותר, לתופעות מתווספת תחושה כללית של תחושת עייפות. אם הדלקת מתפשטת לרקמות הסובבות או אם מספר רתיחות מתמזגות לכביכול קרבונקל, הנפגעים מגיבים עם חום ובלוטות לימפה נפוחות קשות. במקרה כזה יש להתייעץ מייד עם רופא כדי שהדלקת לא תתפשט בגוף ותביא לסיבוכים רציניים. אם הפתוגנים מגיעים מהמורסה לזרם הדם, מתרחשת הרעלת דם, מחלה קשה שעלולה להוביל לאי ספיקת איברים ולמוות תוך זמן קצר מאוד.

תוכלו למצוא מידע נוסף בנושא כאן: מורסה

כְּאֵב

מורסה בצוואר יכולה להיות מאוד לא נוחה ולגרום לכאבים גדולים. עקב הזיהום, העור באזור הפגוע רגיש מאוד ללחץ והנפיחות הקשה גורמת לכאבים. חומרת הכאב תלויה במיקום ובגודל המורסה. לאחר פתיחת הרתיחה בניתוח, ההפרשה המצטברת מתנקזת, הלחץ על הרקמה שמסביב מופחת והכאב נעלם במהירות יחסית.

טיפול למורסה

אסור להידחף לרתיחה בצוואר ללא אישור, מכיוון שהדבר יסחוט את החיידקים עמוק יותר אל הרקמה ויכנס לזרם הדם. החיידקים בדם גורמים לסיבוכים קשים, כמו הרעלת דם או מורסה מוחית, שעלולים להיות קטלניים.

מסיבות אלה, מורסה צריכה להיות מטופלת רק על ידי רופא אשר יפתח את הרתיחה ויאפשר למוגלה להתנקז. הפצע נשטף ביסודיות עם תמיסת חיטוי. במקרה של מורסות קטנות הטיפול מסתיים והפצע החתוך נרפא במהירות. במקרה של מורסות גדולות ועמוקות, יש לתת גם טיפול תרופתי. הרופא יכול ליטול מריחה של הפרשת המטה כדי לקבוע את הפתוגן החיידקי המדויק ולרשום אנטיביוטיקה מתאימה. אולם בדרך כלל, לא ממתינים לגילוי הפתוגן ולמטופל נרשמת אנטיביוטיקה רחבת ספקטרום המכוונת נגד זני החיידקים הנפוצים לאחר הפתיחה. יש ליטול את התרופה במשך מספר ימים בכדי למנוע את התפשטות החיידקים שוב ויצירת מורסה באותו מקום.

קרא עוד בנושא: טיפול במורסה

משך הזמן שנדרש כדי לרפא מורסה בצוואר

משך מורסה על הצוואר תלוי בגודל הרתיחה ובפיזור הדלקת. לפעמים המורסה תיפתח מעצמה ככל שהמחלה מתקדמת והמוגלה יכולה להתנקז. במקרה של מורסות גדולות או עמוקות, יש לפתוח את אוסף המוגלה על ידי רופא. לאחר שהמוגלה עם החיידק התנקזה, הפצע מרפא ללא סיבוכים תוך מספר ימים.

קרא עוד בנושא: ריפוי מורסה

גורמים למורסה בצוואר

ברוב המקרים, הגורם למורסה בצוואר הוא דלקת בזקיק השערה. הפתוגן הטיפוסי הגורם מורסות הוא החיידק Staphylococcus aureus, המופיע בפלורת העור הטבעית בגוף. החיידקים מגיעים לשכבות העור העמוקות דרך פיר השיער וגורמים לתגובה דלקתית שם. הזיהום ממיס רקמות מודלקות ויוצר חלל מלא מוגלה - המורסה.

החיידקים נכנסים לרקמה ביתר קלות אם העור כבר נפגע בגלל פגיעות קלות או לחץ מכני, כמו צווארונים או שרשראות שוחקים. התפתחות מורסות מקודמת גם על ידי מערכת חיסון מוחלשת ואנשים מדוכאים חיסונים, כמו חולי סוכרת המותאמים בצורה לא טובה, חולי סרטן או אנשים לאחר השתלות, נוטים לרוב לאבדס. יתר על כן, היגיינה אישית לקויה מעודדת היווצרות מורסות.

אבחון מורסה בצוואר

הרופא מבצע אבחנה של מורסה שטחית בצוואר על ידי התבוננות בשינויי העור האופייניים. הגוש הכואב עם ראש המוגלה הצהבהב האופייני באמצע אופייני למורסה. עבור מורסות עמוקות יכול הרופא לקבוע את גודל הדלקת והתפשטותה באמצעות סריקת אולטרסאונד. ניתן להשתמש בבדיקת דם לקביעת ערכי הדלקת (לויקוציטים, CRP) בגוף.

מיקומים אחרים

מורסים יכולים להופיע לא רק בצוואר, אלא גם, למשל, בצד הצוואר.

מורסה על הצוואר

מורסה באזור הצוואר ממוקמת בדרך כלל בצוואר, אך לעיתים יכולה להיווצר רתיחה בצד הצוואר. מורסה בצוואר יכולה להיות בעלת סיבות רבות. פצעונים קטנים ושערות חודרות מופיעים לרוב אצל גברים לאחר הגילוח, שיכולים להתפתח בהמשך למורסה. דלקות שכבר התפתחו באזור הראש, כמו דלקת שקדים חריפה או דלקת אוטיטיס, יכולות להתפשט גם לרקמת הצוואר ולהוביל להיווצרות מורסות.

קרא עוד בנושא למטהמורסה על הראש

הצוואר הוא אזור רגיש שכן כלי חשובים ודרכי עצב, כמו עורקי הקרוטיד והורידים הכפיים, פועלים באזור זה בין הראש לגוף. לכן מורסה בצוואר דורשת טיפול בדרך כלל. בהתאם למיקום, הרופא חותך את החבטה תחת הרדמה מקומית או כללית ואז מרשם טיפול אנטיביוטי.

קרא עוד בנושא: מורסה בצוואר - האם זה מסוכן?