לְגַמגֵם

מילים נרדפות במובן הרחב יותר

מונח רפואי / טכני: בלבוטים

אנגלית: מגמגם

הַגדָרָה

גמגום (balbuties) מתאר הפרעה בזרימת הדיבור. תהליך הדיבור מופרע לרוב על ידי חזרות על צלילים והברות מילים. הפרעת קואורדינציה של שרירי הדיבור שולטת.

גורמים לגמגום

הסיבות לגמגום עדיין אינן מובנות לחלוטין. אחד מניח אירוע רב-פעילתי. דיבור הוא מערך פעולות מורכב הנשלט על ידי המוח שלנו. כשמדברים חייבים לעבוד באופן מיידי על נשימה, התמקצעות וניסוח.

אינטראקציה זו מופרעת כשגמגום. מכיוון שגמגום מתרחש לעתים קרובות יותר במשפחות, מדענים מניחים נטייה תורשתית לגמגום. ככל הנראה, כמה גורמים אחראים להתפתחות וגמגום הנצחה. גורמים מסוימים גורמים להתפרקות בסופו של דבר של הפרעת הדיבור.

ישנן שתי אינדיקציות להפרעה בסימני העצבים בתהליך הדיבור והן אינדיקציות המצביעות על הפרעה מוטורית בדיבור. בנוסף, ישנם מקרים רבים בהם הגורם לגמגום הוא טראומה. גמגום יכול להתרחש פוסט-טראומטית, למשל לאחר אירוע חיים חמור מאוד. בנוסף, פחד ועצבנות יכולים להוביל לגמגום או לתרום לכך שהגמגום נשמר ומתמצק כהפרעת שפה.

סיבות נפשיות

גורמים פסיכולוגיים ממלאים תפקיד חשוב בבסיס המולטי-פקטוריאלי של הפרעת דיבור זו. רגשות כמו פחד, חרדה ועצבנות יכולים לגרום לגמגום מצבי. בעיקרון זה יכול לקרות שכל אדם מתחיל לגמגם במצבים לא נוחים ועצבניים.

הבעיה בגמגום היא שגורמים פסיכולוגיים בתחילה מעצימים את הגמגום ואף יכולים להתקשות לאורך זמן. אם יש נטייה גנטית וגורמים אחרים העדיפים את הגמגום, תחושות פסיכולוגיות יכולות לעגן לצמיתות את הפרעת הדיבור. בנוסף, גמגום יכול לנבוע גם מטראומה קשה.

דרך לחץ

גורמים שונים משפיעים על התפתחות הגמגום. מתח הוא גורם חשוב שיכול לעודד גמגום. לחץ פירושו דברים שונים לכולם והתגובה ללחץ קשה לשליטה. מצבים מלחיצים יכולים לעורר רגשות כמו פחד מכישלון, תחושת לחץ ו / או עצבנות אצל אנשים.

אלה יכולים לגרום לגמגום הן במצבים והן כהפרעת דיבור לטווח הארוך. למתח יש השפעה עצומה על בריאותנו ויכולים להוות גורם בגרימת גמגום.

תדירות - התרחשות באוכלוסייה

הגמגום משפיע על בנים יותר מאשר על בנות. היחס הוא 4: 1.
ניתן להוכיח סיבות פסיכולוגיות אצל 70 אחוז מהגמגומים.
בפחות מעשרה אחוזים מהמקרים שנבדקו ניתן היה להוכיח גורם תורשתי. בדיקות מוח של ילדים מגמגמים גילו לעיתים קרובות גורמים מוחיים אורגניים. במחקר אחד, נזק מוחי אף נמצא באחד מכל חמישה.

עוד משהו שאולי יעניין אותך: הפרעת שפה אצל ילדים

צורות של גמגום

ישנן שתי צורות שונות של גמגום, אך הן אינן מתרחשות בהכרח בנפרד אלא יכולות להופיע יחד.

  • גמגום טוניק

בגמגום טוניק, קצות ההברה נמתחים. האדם הגמגום תקוע באמצע מילה ("Bahn-n-nhof")

  • גמגום קלוני

בגמגום המשובט חוזרים על האותיות הראשונות של המילים. האדם הנוגע בדבר יוצר התחלה של מילה או משפט רק על ידי חזרה על ההתחלה מספר פעמים ("B-B-B-Bahnhof")

אחרי אירוע מוחי

אם גמגום מתרחש כתוצאה משבץ מוחי, למרות שמעולם לא גמגם לפני ההתקפה, מדענים מניחים את מה שנקרא גמגום נוירוגני נרכש הַחוּצָה. גמגום מתרחש לעיתים רחוקות בבגרות וכאשר זה קורה, הסיבה הבסיסית היא לרוב חמורה, כמו נזק מוחי, טראומה או השפעת תרופות מסוימות (תרופות פסיכוטרופיות).

הנזק המוחי הנגרם כתוצאה מהשבץ יכול לגרום להפרעות מוטוריות בעת הדיבור, הגורמות לגמגום או להרס של חיבורים מורכבים במערכת העצבים.

ליווי סימפטומים של גמגום

האדם המודע מודע לחלוטין לעיכוב הדיבור שלו במהלך הגמגום.
אין שליטה שרירותית על שטף הדיבור. אי התאמה זו יוצרת תחושה של מתח ואי נוחות עם הסביבה. במיוחד במצבים מלחיצים או ברגשות (מצב רוח), הסימפטומים של הגמגום ברורים עוד יותר ועיכוב הדיבור בולט יותר.
לכן הגוף מתוח או צפוף מההתחלה אצל האדם המגמגם. זה ניכר במיוחד בשרירי הפנים. באמצע המילה או בתחילת המילה, שרירי הפנים יכולים להיות מתוחים. זרימת הנשימה גם היא נעצרת ומופרעת על ידי שאיפה כבדה או אפילו עוצרת נשימה בזמן הדיבור.

מתחים, התכווצויות, בעיות נשימה ועיכוב דיבור יכולים גם הם להוביל לתגובה רגשית בצורה של הסמקה, הזעה ובושה.

האם גמגום תורשתי?

גמגום נפוץ במשפחות. אין כרגע שום הוכחות מדעיות לכך שגמגום יורש ישירות. ההערכה היא כי נטייה דומה לגמגום עוברת בתוך משפחות. מרכיב תורשתי זה נתמך גם על ידי העובדה כי בנים וגברים מגמגמים לעתים קרובות יותר באופן משמעותי מבנות ונשים.

הוא האמין שלגמגום יש בראשית רב-פקטוראלית. המשמעות היא שאם קיימת נטייה תורשתית ומעוררים טריגרים, למשל מצב מלחיץ, מעודדים גמגום באותה תקופה. אם זה קורה לעיתים קרובות יותר או אם מתווספים תנאים לשמירה על הגמגום, הפרעת הדיבור מתבצרת בקרב הנפגעים.

אִבחוּן

אם שמים לב לילד מגמגם, אין לחכות לשיפור מעצמו - לרוב זה אף פעם לא קורה!
טיפול מוקדם יכול להפסיק קשיים בדיבור או במקרה הטוב לחסל אותם. רופא מומחה (לרפואת ילדים / רפואת אוזניים, אף וגרון) מספק ייעוץ ואבחון מדויקים.

רופא הילדים הוא נקודת המגע הראשונה. במידת הצורך הוא או היא יסדרו הפניה לרופא אף אוזן גרון או לקלינאית תקשורת.
חלק מרופאי אף אוזן גרון הם בעלי הכינוי הנוסף "פוניאטריה ופדאו-ביולוגיה" והם מכירים בדרך כלל את האבחון והטיפול בהפרעות דיבור והפרעות דיבור.

קרא עוד על הטיפול בגמגום ב: טיפולי תקשורת

האם אתה יכול לרפא גמגום?

גמגום הוא הפרעת דיבור הניתנת לריפוי במקרים רבים. ניתן לטפל בגמגום גם בילדים וגם בגיל מתקדם. טיפול בגמגום עוזר לאנשים המושפעים לשפר משמעותית את אופן הדיבור שלהם. היבט חשוב בטיפול בגמגום הוא הנפש.

אתה יכול להשפיע באופן חיובי על פחד הדיבור שלך באמצעות גמגום אם אתה עובד על התנהגות הימנעות ופחד מפני דיבור. הערכה עצמית חיובית וטיפול בריא במצבי לחץ משפיעים לטובה על הפרעת הדיבור.

מה הטיפול בגמגום?

מכיוון שקשה מאוד לטפל בגמגום, במיוחד בבגרות, יש לציין כבר בהתחלה שישנם מרפאים ושיטות מפוקפקות רבות המציעות טיפול מבטיח במחירים בלתי ניתן לדבר.
עם זאת, טיפולים מבוססים מדעית עדיין קיימים והם נתמכים בדרך כלל על ידי ביטוח בריאות.

קלינאי תקשורת, פסיכולוגים, פסיכיאטרים ילדים-מתבגרים ופוניאטרים (מתמקדים ברופאי אוזניים, אףים וגרונות) חושבים על הטיפול בגמגום במשך עשרות שנים ופיתחו את הגישות הבאות:

אימוני נשימה
הפרעה משמעותית של זרימת הנשימה של המטופל. עצירת נשימה, נשיפת נשימות כבדות ובלתי מרוסנות מקשות על הזרימה. תרגילים לנשימה קצבית ונינוחה בעזרת תרגילי דיבור בו זמנית יכולים להוביל למצב רגוע יותר ולשליטה טובה יותר בדיבור.

גישה לדיבור וטכניקה ווקאלית
מעניין שהגמגום לא מתרחש כששירים. ניתן להשתמש בעובדה זו באופן טיפולי.באמצעות טכניקות שירה, נשימה וקול, טיפול זה מתמקד בלמידה לדבר בצורה שוטפת יותר.

אימונים נפשיים
בהקשר זה, תרגילי דיבור וקריאה קבועים מנסים להסיר תחילה את הפחד והעיכוב של הדיבור. סדירות וביטחון עצמי הם עמודי התווך של טיפול זה. זה מבוסס על ההנחה שדפוסי שפה ישנים מועברים באמצעות הלמידה של התנהגות דיבור חדשה.

גישת שינוי
שיטות טיפוליות התנהגותיות נועדו להקל על הנפגעים לקבל את הפרעת הדיבור שלהם. יש להשתמש באימוני סיטואציה ותקשורת בקבוצה, יש להסיר פחד ועיכוב דיבור. המטרה היא לשנות את הגמגום - כלומר לשפר את תסמיני הגמגום - ולא לרפא אותו לחלוטין.

שיטות אחרות
השיטות הבאות משמשות בחלקן באופן תומך ובשילוב עם הגישות האחרות. טיפול מותאם באופן אינדיבידואלי לכל גמגום ולוקח תמיד גיל, תסמינים, דרישות, אינטליגנציה וכו '.

משתמשים גם בשיטות מהאזורים הבאים:

  • הִיפּנוֹזָה
  • אימונים אוטוגניים
  • יוֹגָה
  • הרפיה של שרירים
  • טיפול במשחק, פתרון קונפליקטים בהקשר של התערבות מוקדמת
  • טיפול בהתנהגות
  • פסיכולוגיית עומק

איך נראה טיפול בגמגום אצל ילדים?

לא כל ילד שמגמגם זקוק לטיפול. יש שיעורי ריפוי ספונטניים גבוהים בקרב ילדים המגמגמים, במיוחד אצל ילדים קטנים. עם זאת, אם ילד הופך לחריג מבחינה פסיכולוגית או מפתח דפוסי התנהגות על מנת להימנע מדבר, יש לשקול טיפול בגמגום. טיפול בגמגום מתרחש לעתים קרובות בצורה של טיפול אינטנסיבי.

זה כולל טיפול בדיבור המתקיים פעם בשבוע. משתמשים גם בשיטות כמו טיפול נשימתי, פסיכותרפיה או היפנוזה. חשוב שהטיפול יהיה מותאם באופן אינדיבידואלי לצרכיו של הילד הנוגע בדבר. טיפול גמגום רציני צריך להכיל את התכנים הבאים:

  • למידה אינטנסיבית וגיבוש של דפוס הדיבור ללא הגמגום החדש

  • שלב טיפולי אינטנסיבי מובנה בבירור

  • העברה מלווה של מה שנלמד בחיי היומיום

  • שליטת הצלחה מתמדת

בהתאם לגיל הילד, הטיפול בגמגום מתבצע אצל ילדים בהתאם לגילם. במפגשים קבוצתיים מתקיימים לעתים קרובות אימונים משותפים, דיבורים ומשחקים בקבוצה. בנוסף, חיוני להצלחת הטיפול ההורים מאומנים ותומכים בילדים באופן פעיל בטיפול הגמגום.

איך נראה טיפול בגמגום אצל מבוגרים?

טיפול בגמגום נראה קצת שונה אצל מבוגרים מאשר אצל ילדים. טיפולי תקשורת, טיפול נשימה, פסיכותרפיה והיפנוזה או תיאום גוף הם הבסיס לטיפול בגמגום, מכיוון שמבוגרים מעורבים בעיקר בעבודה יומיומית ו / או בחיי משפחה, קיימות הצעות לטיפולים אינטנסיביים לאורך שבועיים או טיפולים המתקיימים פעם בשבוע במשך חודשים.

מבוגרים מבצעים תרגילים כמו תרגילי דיבור במחשב או השתקפות משותפת בפגישות קבוצתיות. בדומה לילדים, טיפולי גמגום למבוגרים מתקיימים לעתים קרובות בפגישות קבוצתיות בהן אנשים מתאמנים ומשוחחים יחד. תרגילים אופייניים למבוגרים הם למשל אימוני דיבור בצורה של הרצאות ותרגילי קריאה וטלפון.

נהוגים במצבים האופייניים לחיי היומיום של אדם מבוגר. לדוגמא, על הנפגעים להתאמן בפנייה לעוברים ושבים או להחזיק מגרש מכירות בחנות. מבוגרים אחראים בלעדית לטיפול במעקב לאחר הטיפול בגמגום. לעיתים קרובות הניתנים לנפגעים מקבלים תכניות אינטרנט וקורסי רענון לקחת איתם הביתה, עליהם הם צריכים להשתמש בצורה מובנית לתרגול. הטיפול לאחר הטיפול בגמגום משמש לביסוס דרך הדיבור הקולחת יותר.

טיפולי תקשורת

קלינאי תקשורת מומחים בהפרעות דיבור, דיבור וקוליות. אתה יכול לגלות האם האדם שנפגע אכן סובל מהפרעת דיבור ולטפל בה על בסיס מרשם רופא. נבדקים הפרעות בהבנת הדיבור, שפה מדוברת וכתובה, דיבור, נשימה, קול, אך גם תפקוד הפה, שמיעה ואפילו בליעה.

טיפולי תקשורת מותאמים באופן אינדיבידואלי לצרכיו וגילו של האדם שנפגע והוא ישיר או עקיף. בעקיפין פירושו שטיפול הדיבור עובד עם הילד בצורה משחקית מבלי להתייחס ישירות להפרעת הדיבור. כאן לומדים הילדים מילים או צלילים חדשים, אותם הם מעבירים לחיי היומיום מבלי לחשוב עליהם.

אתה לומד מילים בצורה שובבה ומיישם אותן "בחיים האמיתיים". בגישה ישירה בטיפול, הילד יודע בדיוק מדוע הוא מטופל. זה גם מאפשר לילדים לתרגל משימות בבית באופן עצמאי, מה שאומר שניתן לראות התקדמות במהירות. אצל מבוגרים, טיפול בגמגום משמש גם ישירות.

תרופות

אין עדיין תרופות נגד הגמגום עצמו, עם זאת, תרופות נגד מצבי מתח וחרדה (חרדה) יכולים להקל על מצבים מסוימים ובכך לשפר את הסימפטומים.
פסיכיאטרי ילדים ונוער יכולים לתת את העצות הטובות ביותר בנושא. יש לך ניסיון עשיר בטיפול בחרדות ואתה מכיר את הקשת של תרופות נגד חרדות (חרדות).

  • מתי הגמגום מרגיש הקלה?
  • מה צריך ללוות כל טיפול?
  • מה יכולים הורים ומורים לעשות?

אם המטפל מקשיב בסבלנות לגמגום, מאפשר לו לסיים את דיבורו ומעמת אותו עם הבנה, לרוב זה מוביל לכך שהגמגום נהנה מדברים ומקל עליו את השליטה על שטף הדיבור שלו.

אין לקחת בחשבון גמגום במשפחה. נהפוך הוא, התערבויות מתקנות של אחרים, חוסר סבלנות וחוסר קבילות מקדמים סיטואציה מלחיצה ומקשים על האדם הנוגע לדבר.

האחרון מתקיים בעיקר בבית הספר. ילדים מזהים מהר שהם יכולים להחליש ולהעליב את בן כיתתם המגמגם, שמחים לתקן אותם ולהרגיז אותם בחיוכים ובבורות. לפיכך, על ההורים והמורים לא לפחד להתייחס בגלוי למצב בכיתה כדי לפנות להבנת חבריהם לכיתה!

האדם הנוגע בדבר בדרך כלל לא אוהב לדבר על הקנטות כאלה ומסתיר במיומנות את הבושה שלו מהמחנכים ומההורים.
גם כאן יש לקיים שיחות פתוחות מדי פעם בכדי להעריך את מצבו של הילד ובמידת הצורך לנקוט בפעולה.

פרוגנוזה של גמגום

כ 90% מאלה המגמגמים מתחילים לגמגם לפני גיל שש. רוב הנפגעים מאבדים את הפרעת הדיבור שלהם בגיל ההתבגרות. הגמגום מתחיל מוקדם יותר, במיוחד אצל בנות. יחד עם זאת, בנות סגרו את הפרעת הדיבור מוקדם יותר בכוחות עצמן. הפרוגנוזה לגמגום תלויה בטיפול. לסובלים מהגמגום לאחר גיל ההתבגרות יש סיכוי קטן לדבר חופשי לחלוטין מגמגום.

לכן חשוב לשקול טיפול בגמגום בשלב מוקדם אם יש חשד לגמגום רציני. שיפור בגמגום עדיין יכול להתרחש בכל גיל עם או בלי טיפול. הטיפול עוזר לרוב הגמגומים היטב. הפוגה מלאה לא תמיד אפשרית. עם זאת, טיפול בגמגום עוזר לרוב האנשים לדבר בצורה נוחה יותר. לפיכך טיפול מיועד לילדים ומבוגרים כאחד.

נושאים קשורים

למידע נוסף ראו:

  • הפרעת דיבור

רשימה של כל הנושאים שפרסמנו תחת דף "בעיות למידה" ניתן למצוא תחת: בעיות בלימוד A-Z