מחקר פיזה

מהו מחקר PISA?

מחקר פיזה הוא מבחן ביצועי בית ספר שהוצג בשנת 2000 על ידי הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OCED). הקיצור PISA כתוב באופנים שונים, בין אם באנגלית: תוכנית להערכה של סטודנטים בינלאומיים או בצרפתית: Program international pour le suivi des acquis des éléves (תוכנית בינלאומית לפיקוח על מה שהסטודנטים השיגו).

תהליך

אחת לשלוש שנים ניתנות לתלמידים בגיל 15 משימות שיש לפתור, אשר לא רק מתעדת את כישוריהם הבסיסיים של התלמידים, אלא גם משווה בינלאומיות. בהתאם, כ 70- מדינות מכל העולם משתתפות.
המוקד במחקר זה הוא על כישורים מתחום ההשתתפות הפעילה בעבודה, בחברה ובחיים הפרטיים. זה נלכד בעזרת קריאה, מתמטיקה ומדע. מטרת מחקר PISA היא לספק למדינות המשתתפות אינדיקטורים השווים בין-לאומיים בנושא הידע, מערכת החינוך ותנאי בית הספר הכללי. בדרך זו המדינות יכולות להשוות ולהעריך את מערכות החינוך שלהן ואת ההצלחה שלהן באופן בינלאומי.

מהן ההשלכות של מחקר PISA?

התוצאה הגרמנית במחקר PISA מעוררת חוסר שביעות רצון ומראה בבירור כי יש צורך בפעולה בגרמניה בנושא מדיניות החינוך. זה הביא לרפורמות רבות במערכת החינוך בגרמניה.
התלמיד, עם יכולותיו ומגבלות הביצוע שלו, עלה לקדמת הבמה. תשומת לב מיוחדת הוקדשה למיומנויות השפה. זה צריך להתחיל עכשיו בגני ילדים, קורסי התערבות מוקדמים בבתי ספר יסודיים. בנוסף, בתי הספר לכל הימים מורחבים. המיקוד כאן הוא בעיקר בקידום ילדים מוחלשים בחינוך.
המוקד לתמיכה אינדיבידואלית צריך להיות באמצעות התמקצעות בפעילות ההוראה ובכך באמצעות פעולה פדגוגית משופרת.
התקן החינוכי נקבע בפריסה ארצית. הוא מפרט את התלמידים שצריכים לדעת בסוף כיתה ד, ט 'ועשירית, ללא קשר למדינה. תעודת התיכון המרכזית הוצגה על מנת להשיג השוואה ואיכות גדולים יותר. לפיכך תוכנן הלמידה עבר סטנדרטיזציה, ואילו היישום נותר לבתי הספר.
בתי הספר יהפכו לאחראים יותר לעצמם.
בנוסף הורחב המחקר החינוכי, כולל באמצעות פרופסורות חדשות.

אילו משימות נשאלות במחקר PISA?

המשימות של מחקר PISA מחולקות לשלושה תחומים, כישורי קריאה, מדע ומתמטיקה.
קריאה היא מבחן היכולת להבין את הטקסט. בנוסף נקבעים משימות המדגימות האם התלמיד יכול להשתמש בטקסטים, להעריך אותם, להרהר בהם ולהתמודד עימם על מנת לפתח את הידע והפוטנציאל האישי שלהם וכך לזכות בהשתתפות חברתית.
המשימות המדעיות עוסקות בכך שהתלמיד יכול להתמודד עם רעיונות מדעיים. כך נשאלת היכולת להסביר ולהעריך תופעות טבע ותוצאות מחקר כמו גם את היכולת לפרש חקירות מדעיות.
יתרה מזאת, ניתן לבדוק את היכולת בחשיבה מתמטית והיכולת להשתמש במושגים, נהלים, עובדות וכלים מתמטיים על מנת שתוכל לתאר תופעות ולהסביר ולהצדיק אותן.

האם תוצאות המדינות השונות באמת דומות?

בערך 70 מדינות שונות לוקחות חלק במחקר פיזה, וזו הסיבה שעולה השאלה האם תוצאות המדינות באמת דומות. בכל מדינה אותה קבוצה של אנשים מתמודדת עם אותן משימות. אם לשפוט על פי היבט זה, התוצאות במובן מסוים ניתן להשוות. עם זאת, המחקר אינו לוקח בחשבון את הדרישות הלאומיות והתרבותיות ואת מערכות החינוך השונות של המדינות השונות. לפיכך, על כולם לשפוט האם וכמה טוב תוצאות המדינות דומות.

מדוע גרמניה גרועה כל כך במחקר פיזה?

תלמידי בתי ספר בגרמניה רשמו רק בינוניות במחקר פיזה ונמצאים רחוקים מהפסגה הבינלאומית. מחקר PISA מראה כי ההצלחה האקדמית בגרמניה תלויה מאוד בהכנסות ההורים והשכלתם. יתרה מזאת, בגרמניה קידום ילדים ממשפחות עולים וקידום ילדים מרקע מצוקה חברתית פחות מוצלחים מאשר במדינות אחרות. יש קשר בין תולדות ההגירה וההצלחה החינוכית של התלמיד בהתאמה. בגרמניה חלקם של "סטודנטים בסיכון גבוה" שיש להם ביצועים ירודים מאוד הוא גבוה. כמעט מחצית מהילדים בני 15 עם רקע הגירה מראים ביצועים גרועים בבית הספר. מכיוון שלדברי ה- OECD, יותר מרבע הסטודנטים בגרמניה הם בעלי שורשים זרים, יש באותה מידה הרבה סטודנטים בעלי ביצועים נמוכים. מדינות אחרות מסוגלות יותר להשיג רמה גבוהה של מיומנות אצל סטודנטים, ללא קשר לרקע החברתי שלהן.

קרא את הנושאים שלנו:

  • ריכוז גרוע
  • בעיות למידה