הרצועה הצולבת נמתחה יתר על המידה
מהו רצועה צלבית מוגזמת?
לבני אדם יש שתי רצועות צולבות במפרק הברך, הקדמי והגב האחראי, בין היתר, על התייצבות וסיבוב בברך. על כן נבדלת בין רצועה צלבית קדמית לאחורית המתמתחת יתר על המידה. עם זאת, בדרך כלל רק אחד מהשניים מושפע. מתיחה של הרצועה הצולבת היא פגיעה אופיינית אצל ספורטאים. מתיחת יתר פירושה שהרצועה נמתחת מעבר לאורכה המקורי כך שמשטחי המפרק מנופים זה מזה לזמן קצר מבלי לקרוע את הרצועה או לפגוע בעור.
קרא עוד בנושא:
- הרצועה הצולבת הקדמית
- הרצועה הצולבת האחורית
סיבות
מתיחת יתר של הרצועה הצולבת מתרחשת בתדירות הגבוהה ביותר במהלך האימון. ענפי ספורט כמו כדורגל, כדוריד, טניס, בדמינטון וסקי, הכרוכים בשינויי כיוון מהירים ותנועות סיבוביות עם כוחות גזירה חזקים, הם פציעות טיפוסיות. אם כף רגל נתקעת במגף סקי או על הדשא למשל, והברך מסתובבת באותו זמן, הרצועה הצולבת נמתחת מעבר לגבול האלסטי שלה.
בנוסף, מתיחת הרצועה יכולה לנבוע גם מכוח חיצוני, למשל כאשר מכה או נבעטת בברך. במקרים נדירים, מתיחת יתר של הרצועה הצולבת יכולה להתרחש בחיי היומיום כתוצאה מתאונות או פציעות.
קרא עוד בנושא: פציעות הספורט הנפוצות ביותר
ניתן לזהות רצועה צולבת מוגזמת על ידי תסמינים אלה
לרצועה צלבית נמתחת יתר על המידה מתוארים כזן. לרוב זה קורה בקשר לתאונת ספורט, מתיחת יתר של הרצועות ללא השפעה חיצונית היא די סבירה. סימנים אופייניים לכך הם כאבים ונפיחות בברך. עם זאת, אין פגיעות בעור או במפרק, כך שהיציבות בברך נותרה זהה. לכן ניתן עדיין לשים משקל על הברך, אם כי זה קשור לכאב תלוי בתנועה. זה חשוב כאשר נבדלים מרצועה קרועה, מכיוון שכבר לא ניתנת יציבות משותפת במפרק.
קרא עוד בנושא:
- קרע ברצועה הצולבת הקדמית
- קרע ברצועה צלבית אחורית
הברך בדרך כלל מתנפחת מיד לאחר הפציעה, ואתה מרגיש גם אובדן כוח בולט. בהשוואה לקרע ברצועה, נדיר שיש דימום, כלומר היווצרות המטומה. מתיחת יתר יכולה גם לגרום לדמעות במבנים שמסביב, למשל על הסחוס והמניסקוס.
קרא עוד בנושא:
- תסמינים של קרע במניסקוס
- נזק סחוס בברך
לעיתים קרובות אין מתיחת יתר מבודדת של הרצועה הצולבת, אלא פגיעה ברצועות או במבנים אחרים במפרק הברך.
כְּאֵב
הכאבים הנלווים למתיחת יתר של הרצועה הצולבת הם תלויים בעומס, כלומר כמעט ולא מופיעים במנוחה. עם זאת, אפילו צעד קל עם הרגל יכול להוביל לכאבים. בנוסף הכאב מתרחש פתאום, כלומר מייד לאחר הפציעה. לעתים קרובות הם נתפסים כלחיצים או חותכים ומוגבלים רק למפרק הברך.
אם כאב מתרחש במנוחה ובמשך תקופה ארוכה יותר, יש לפנות לרופא, כיוון שיש צורך להניח קרע ברצועה הצולבת או פגיעה אחרת במפרק הברך.
קרא עוד בנושא:
- כאבי ברכיים - מה יש לי?
- כאבי ירכיים קדמיות - אלה הגורמים
- כאבי ירך גב
אִבחוּן
האבחנה של רצועה צולבת מתוחה יתר נעשית לרוב על ידי כירורג אורטופדי או מנתח טראומה. הרופא יעריך את הפגיעה באמצעות היסטוריה רפואית ובדיקה גופנית. כחלק מכך, הרופא בודק את הברך ומקדיש נפיחות בברך, כאבים בזמן לחץ ותנועה ואובדן תפקוד.
באמצעות בדיקות שונות הוא יכול להעריך את המבנים השונים של הברך, הוא יתאר, ככל הנראה, את דפוס ההילוכים וצירי הרגליים, את היציבות במפרק הברך ואת השרירים שמסביב. חלק חשוב בבדיקה לאחר פציעה או תאונה הוא תמיד בדיקת זרימת הדם והרגישות.
ככלל, הבדיקה הגופנית מספיקה בכדי לאשש את החשד למתיחה יתר, אך במקרים נדירים יתכן שיהיה צורך בהליכים מבוססי מנגנון כדי לשלול כל אבחנה דיפרנציאלית, כמו רצועה צולבת או קרע במניסקוס. הרופא יכול להשתמש באולטרסאונד, בדיקת MRI או בדיקת CT.
קרא עוד בנושא: MRI בגין קרע ברצועה צולבת
במה נבדק רצועה צולבה קרועה מרצועה צולבת מתוחה?
אם הרצועה הצולבת נמתחת יתר על המידה, הרצועה נמתחת הרבה מעבר למידתה הטבעית מבלי לקרוע את הרצועה. חריגה מגבול זה בבקע ברצועה הצולבת. הבדל חשוב בין פציעות אלו הוא שאם הרצועה הצולבת מתפרצת, אבודה היציבות במפרק הברך. לעיתים קרובות, המטופל אינו מסוגל לדרוך או ללכת עם הברך. עם זאת, חוסר יציבות זה יכול להיעדר אם מבטאים את שרירי הירך, כך שאפשר גם להתעלם מדמעה. חוסר היציבות לעיתים קרובות מועצם ומבחין בו, במיוחד כשמטפסים במדרגות.
בניגוד לרצועה צולבת מתוחה יתר על המידה, קרע מביא לפגיעה בכלי הדם המספקים, וכתוצאה מכך דימומים במפרק הברך ויכולים לגרום לנפיחות ויציאת מפרקים (hemarthrosis). זה מבדיל חשוב מיתר רצועות יתר.
תסמינים אחרים, כמו כאב או נפיחות, יכולים להופיע כאשר קרע ברצועה הצולבת או כאשר הוא נמתח יתר על המידה.
קרא עוד בנושא:
- תסמיני קרע רצועה צלבית אחורית
- תסמינים של קרע רצועה צלב קדמית
- עירוי משותף בברך
MRI של הברך
טומוגרפיה של תהודה מגנטית (MRT) היא מבט חתך על הגוף ללא חשיפה לקרינה. הוא משמש בעיקר להמחשת רקמות רכות כמו רצועות או שרירים. לכן MRI הוא כלי פופולרי מאוד לאבחון נוסף של פגיעה בברך. הוא משמש במיוחד לחיפוש פגיעות נלוות אפשריות ולהבדיל בין מתיחת יתר וקרע ברצועה הצולבת, שניתן לראות בהפרעה ברורה של המשכיות ב- MRI. עם זאת, לא מומלץ לבצע הערכה יחידה של הברך עם בדיקת MRI, מכיוון שהיא יכולה להביא גם לתוצאות שליליות כוזבות. לכן יש להעריך אותו תמיד בהקשר של הסימפטומים והבדיקה הגופנית. מצד שני, ה- MRI יכול למצוא גם פגיעות שלא נחשדו במהלך הבדיקה הגופנית.
קרא עוד בנושא:
- MRI בגין קרע ברצועה צולבת
- ביגוד ב- MRI - מה עלי להמריא, מה עלי ללבוש?
טיפול / טיפול
שלא כמו רצועה קרועה, מתיחת יתר אינה דורשת ניתוח. קירור ישיר עם קרח מיד לאחר הפציעה חשוב במקרה של מתיחת יתר חריפה על מנת למנוע נפיחות בברך. זה גם מקל על הכאב המופיע.
כאמצעי נוסף נגד נפיחות, אין לטעון את הברך ולהרימה. חשוב להגן על הברך עד שהתרפא לחלוטין. יש להימנע מתנועת ההדק. במקרים חמורים ניתן ליישם תחבושת לחץ על מנת לנטרל נפיחות דרך הדחיסה המתקבלת.
בטיפול חריף מדברים על הכלל שנקרא PECH: שבירה, קרח, דחיסה, הגבהה. אלה המדדים החשובים ביותר למתיחת יתר של רצועה חריפה.
אם הכאב חמור, ניתן ליטול במידת הצורך משככי כאבים כמו איבופרופן או דיקלופנק. במידת הצורך, פסי הברך או הקלטת יכולים לעזור עד להחלמה מלאה.
קרא עוד בנושא: הדבקת הברך
זמן ריפוי
זמן הריפוי לרצועה צולבת מוגזמת אינו בדרך כלל ארוך. במנוחה מספקת לוקח רק כמה ימים להקל על הכאב. במקרה של לחץ כבד וריפוי לא שלם, עם זאת, עדיין עלולים להופיע כאבים וזו הסיבה שמומלץ לנוח מוחלט עד 4 שבועות. עם זאת, יתכן שהרצועה לא מחזירה לחלוטין את גמישותה המקורית וכי היא יכולה להתמתח במהירות רבה יותר בעתיד.
הפסקת ספורט
עליך להמתין לפחות עד שתשתחרר לחלוטין מכאבים ומפרק הברך התפרק לפני שתתחיל להתאמן שוב. ככלל, ספורט אסור למשך 2-4 שבועות. ללא מנוחה מספקת, הרצועה הצולבת לא יכולה להתחדש מספיק ויכולות להיווצר השלכות נוספות. לאחר שהסימפטומים השתפרו, עליכם להתחיל להתאמן לאט ובעיקר לבצע תנועות סיבוב בברך בזהירות.
קרא עוד בנושא: כאבי ברכיים - איזה ספורט מתאים?
תַחֲזִית
מתיחת יתר של הרצועה הצולבת היא לרוב רק ליקוי חריף וזמני עם מהלך טוב. רוב הזמן הם מתרפאים תוך זמן קצר ואין השלכות מהותיות. עם זאת, במקרים נדירים, אירועים נוספים יכולים להוביל למתיחה יתר במהירות רבה יותר מכיוון שהרצועה נפגעה בעבר. בנוסף, קיים סיכון גבוה יותר לקרע ברצועה חלקית או מלאה בפציעות עתידיות.
