ניתוח מורסה

מבוא

מורסים יכולים להופיע באזורים שונים בגוף, כמו החזה, העור או השיניים, ולגרום לאי נוחות. מורסים במיוחד עבור מורסים בגלל סיבוכים אפשריים, בעיקר הרעלת דם. מורסות הם אוספי מוגלה שיש להם קפסולה משלהם. המוגלה מצטברת בחלל גוף, שנוצר על ידי התכה של רקמות ולא היה שם קודם.

למאמר הראשי: מורסה - גורם, תסמינים, טיפול ופרוגנוזה. עוד משהו שאולי יעניין אותך: מורסה - הצורות השונות.

כדי להיפטר ממורסה יש לפתוח אותה ולהסיר את המוגלה. יש להסיר את המורסה והקפסולה כך שלא יופיע שוב באותו מקום. הטיפול בבחירת מורסה הוא פתיחה כירורגית. ישנם נהלים שונים לכך, אשר נבדלים זה מזה בהתאם למיקום המורסה והיקפו. המאמר שלהלן עוסק בפעולות שונות על מורסה ועונה על שאלות מעניינות בנושא "OP של מורסה".

לחלופין, קרא: תרופות ביתיות למורסה.

נוהל מורסה

איזה הליך כירורגי שנחשב למורסה תלוי במידה רבה בסוג המורסה ובמיקומה. הליך שכיח הוא פיצול מורסות. פיצול מורסה מתבצע בעיקר על מורסות עור שטחיות. ההליך יכול להתבצע בהרדמה אזורית או כללית (בהרדמה כללית).
תחילה מנקים ומחוטרים את האזור סביב המורסה. ההליך מתבצע בתנאים סטריליים. המורסה נפתחת עם חתך. אם המורסה מעט עמוקה יותר, הרקמה מעל המורסה נפרשת עם מהדק. במקרה זה, מדברים על תכשיר בוטה, מכיוון שהרקמה אינה נחתכת עוד יותר באמצעות אזמל.
לאחר פתיחת המורסה המנתח ינקז את המוגלה. לאחר מכן שוטפים את חלל המורסה כך שכל שאריות המוגלה נשטפות החוצה. ניתן להסיר רקמות מתות. הפצע נותר במכוון פתוח ולא תפור, כך שהרקמה מתרפאת מבפנים החוצה ומורסה לא יכולה להיווצר שוב מתחת לתפר. ניתן להכניס מעין לשונית או שפופרת פלסטיק, הנקראת גם ניקוז, כך שהפצע לא יגדול מיד וכל הפרשה מוגלתית ומוגלתית של פצעים יכולה להתנקז.

פיצול המורסה מתבצע לרוב תוך מספר דקות ולעתים קרובות ניתן לבצע אותו גם על בסיס אשפוז. זה לא המקרה אם מורסות נמצאות עמוק בגוף, למשל בבטן. במקרה זה, פשוט פיצול המורסה אינו אפשרי. יתכן ויהיה צורך לבצע ניתוח משמעותי להסרת המורסה כולה והקפסולה שלה. זה המקרה עם מורסה במעי. מדובר בהתערבויות גדולות יותר שמתרחשות בהרדמה כללית ומלוות בדרך כלל בפתיחת הבטן. טיפול מעקב בחולה נחוץ במקרה זה.
מורסות אנאליות דורשות בדרך כלל גם ניתוחים מותאמים. בעיקרון גם כאן המורסה נפתחת והמוגלה מוסרת; עם זאת, מיקום המורסה עשוי לדרוש חתך מיוחד. מורסה אנאלית יכולה להיות קרובה מאוד לסוגר, וזו הסיבה שיש לבדוק את מיקום המורסה שוב ושוב באמצעות מכשיר אולטראסאונד. זה מבטיח ששריר הסוגר לא ייפצע בגלל חתך שגוי.

ניקוז מורסה

ניקוז מורסה הוא לשונית קטנה או צינור פלסטיק המוחדר לחלל המורסה. המוגלה הכלולה בו יכולה לנקז דרכה. ניתן להכניס ניקוז מורס מסיבות שונות. לעתים קרובות מורסות מורסות שטחיות ראשונות. מוגלה מוסר ככל האפשר וחלל המורסה שוטף. לרוב מוחדר צינור פלסטיק דק לפצע, דרכו כל הנותר מוגלה ומפרשת פצעים יכול להתנקז. ניקוז מורסה יכול לשמש גם למורסים עמוקים יותר אם קשה להגיע אליהם באופן כירורגי. במקרה זה, הניקוז מוחדר באמצעות ניקוב. הניקוב מתבצע תחת שליטה חזותית בעזרת מכשיר אולטראסאונד או CT. בזמן שהרופא מנקב את המורסה ומחדיר את הניקוז, הוא יכול להשתמש במכשיר כדי לבדוק את המיקום הנכון של צינור הניקוז.

טמפונדה

לאחר ניתוח של מורסה, מוחדרים לרוב חבילות לחללי מורסה פתוחים. טמפונדות הן בדרך כלל קומפרסים או תחבושות המוחדרים לחלל המורסה וממלאים אותה. לעתים קרובות הם ספוגים בתוספי חיטוי ואנטיביוטיקה. זה לעתים קרובות המקרה עם מורסות בחלל הפה, למשל, אך גם עם מורסות שטחיים אחרים. טמפונדות משתנות בדרך כלל מדי יום או כל יומיים. במקרה של מורסות שטחיות בעור המטופלות על בסיס חוץ, המטופל יכול לשנות את הטמפונדה בעצמו. מורסות אשפוז מטופלות על ידי רופאי המחלקה האחראיים.

הטיפול שלאחר מכן

טיפול המעקב אחרי מורסה שונה בהתאם למיקום והסוג של המורסה. מורסות שטחיות דורשות טיפול מיוחד בפצע, ואילו מורסות פנימיות דורשות טיפול נוסף בבית החולים. ניתן לטפל במורסים השטחיים הנפוצים בהרבה על בסיס חוץ. הרופא המטפל מסביר למטופל בדיוק מה לחפש בטיפול בפצעים. ככלל, חלל הפצע שהופעל נשטף מספר פעמים ביום בתמיסת מלח. אם יש קומפרסים על הפצע, אלה משתנים גם מספר פעמים. בדרך כלל הם ספוגים במלח או בתוסף חיטוי. היגיינה חשובה במיוחד, אחרת יכולים להתפתח זיהומים בפצע הפתוח.
אם יש ניקוז בפצע, הוא יישלף ברגע שאף אחד או רק מעט מאוד הפרשת פצעים מתנקזים ממנו. הפצע מרפא מעצמו מבפנים החוצה ואינו תופר. במקרה של מורסות עמוקות יותר, למשל מורסות מעיים, הטיפול במעקב מתבצע על בסיס מטופל, מכיוון שהוא כרוך בהתערבויות כירורגיות נרחבות. במקרה זה, המטופל אינו צריך לעשות הרבה, אלא לדאוג למנוחה גופנית.אסור לצרוך טבק או אלכוהול לאחר כל ניתוח, מכיוון שהדבר יכול להוביל להפרעות ריפוי פצעים. יש להימנע ממאמץ גופני וספורט בהתחלה עד שהפצעים נרפאו.

מורסות יכולות לחזור גם כן, ולכן מומלץ למנוע מורסות בחיי היומיום. תוכלו לגלות כיצד ניתן למנוע מורסות כאן: מה הדרך הטובה ביותר למנוע מורסה?

האם ההליך מתבצע על בסיס אשפוז או אשפוז?

האם הניתוח למורסה מתבצע על בסיס אשפוז או על אשפוז תלוי במיקום ובסוג המורסה. בדרך כלל ניתן לפתוח מורסים שטחיים בניתוח חוץ. מעל לכל, זה כולל מורסות עור.
עם זאת, מורסות שנמצאות עמוק בגוף, כמו חלל הבטן, דורשות ניתוח אשפוז (ראה גם: מורסה על הבטן). מורסות נרחבות, למשל באזור פי הטבעת, מופעלות לרוב במסגרת אשפוז. ההחלטה האם ניתן להתייחס למורסה כאשפוז או לאשפוז יש לקבל באופן פרטני. מורסים הבולטים עמוק לשכבות שרירים או אפילו לעצמות (קרא גם: מורס עצם) מסתננים, מופעלים על אשפוז ולא על אשפוז.

צלקת לאחר פיצול מורס

רבים הסובלים מדאגה מהצטלקות שהליך זה יכול לגרום לאחר ניתוח מורסה. צלקות יכולות להופיע, אך גודלן וצורתם משתנים מאוד מאדם לאדם. זה תלוי הרבה ברקמת האדם ובסוג הניתוח. חתכים גדולים מאוד, אזורי עור בהם העור נמצא במתח רב והפרעות בריפוי פצעים עלולות להוביל לצלקות בולטות. עם זאת, התוצאות הקוסמטיות לאחר ניתוח מורסה לרוב משביעות רצון והצלקות קטנות ונעלמות. לריפוי פצעים טוב, חשוב מאוד להקפיד על המלצות ההיגיינה ולהימנע מעישון וצריכת אלכוהול. יתר על כן, יש להימנע מלחץ גופני כבד עד שהפצע נרפא, שכן הדבר עלול להפריע גם לריפוי הפצע.

סיכונים של ניתוח ניתוח מורסה

כמו בכל ניתוח אחר, ישנם סיכונים מסוימים הכרוכים בניתוח מורסה. ישנם סיכונים כירורגיים כלליים וספציפיים כאחד. הסיכונים הכלליים בניתוח מורסה כוללים דימום, פגיעה ברקמות הסובבות, פגיעה בעצבים, בשרירים או באברים סמוכים וזיהום. עם זאת, לעיתים נדירות מתרחשים סיבוכים אלה, אך יש ליידע אותם על המטופל.

לאחר פעולה, יתכנו הישנות, כלומר מורסה חדשה באתר המופעל. גישה יסודית וטיפול לאחר טיפול טוב מנסים למזער סיכון זה ככל האפשר. סיבוך רציני של ניתוח מורסה הוא התפתחות הרעלת דם. עם זאת, סיבוך זה נדיר מאוד. כמו לאחר כל הליך, הפרעות ריפוי ופצעים יכולות להופיע.

אורך חופשת מחלה

משך חופשת המחלה לאחר ניתוח מורסה שונה בהתאם למהלך הניתוח ומצב המטופל. מורסות שטחיות אשר נותחו על בסיס אשפוז לרוב אינן דורשות חופשת מחלה ממושכת. לעיתים קרובות ניתן לחדש את העבודה למחרת, אלא אם כן מדובר בעבודה פיזית כבדה או בעבודה שמפריעה אחרת לריפוי פצעים. מהלך הפעולה ממלא גם תפקיד חשוב. אם הניתוח הביא לסיבוכים, כמובן שתינתן חופשת מחלה עד שהאדם הנוגע בדבר השתפר. מורסים גדולים יותר וניתוחים נרחבים יכולים אף לדרוש שבועות של חופשת מחלה. זה המקרה עם מורסות מעיים למשל. אלה מתייחסים כאל חולים ובדרך כלל נדרשים לפחות שבועיים-שלושה לפני שניתן יהיה להשתחרר. אי אפשר לציין משך חופשת מחלה במונחים כלליים ותלוי במידה רבה בקורס הפרטני, במצב הבריאותי ובסוג העבודה.