כמובן הצטננות

מבוא

מהלך, תסמינים ומשך הצטננות יכולים להשתנות בכל מקרה של המחלה. גם אנטומיה אישית ורגישות לתסמינים מסוימים קובעים את המסלול.

בנוסף לתסמינים הרגילים כמו שיעול, נזלת וצרדות, אמצעי הדלקת אוזן-דלקת או דלקת ריאות יכולים גם הם ללוות את הצטננות. האם קורס כזה מתרחש תלוי בפתוגן הדלקתי המדויק, בהתנהגותו של האדם במהלך המחלה או בטיפולים תרופתיים מסוימים.

אף על פי כן, ניתן להעריך ולסווג זיהום בקור ויראלי קונבנציונאלי באמצעות כללי אצבע גסים.

אחד מכללי האצבע הפופולאריים ביותר הוא שקר הצטבר במשך שלושה ימים, מראה סימפטומים מלאים במשך שלושה ימים ואז לוקח שלושה ימים לפתור. ניתן להקצות באופן גס סימפטומים מסוימים לכל שלב, אך בפרט לעתים נדירות ניתן לחזות את הופעת הסימפטומים

תרשים מסלול הקור

זה כמה זמן תקופת הדגירה

תקופת הדגירה מתארת ​​את פרק הזמן בו כבר התרחשה הזיהום בפתוגן אך טרם התרחשו תסמינים. הפתוגנים הקרים שוכנים בריריות האף, הפה והגרון, שם הם שורדים את ההגנה הראשונה של מערכת החיסון ומכאן ואילך מתרבים בגוף.

תהליך זה לא מתייחס לכתחילה, רק הסימנים הראשונים לחולשה ועייפות יכולים להופיע. תקופת הדגירה נגמרה רק כאשר הפתוגנים התרבו כל כך עד שמתרחשות תלונות סובייקטיביות כמו כאב גרון וכאבי גוף.

עם הצטננות ויראלית קונבנציונאלית, תקופת הדגירה היא בדרך כלל לפחות יומיים. זמני דגירה ארוכים יותר יכולים להיות מוסברים בעיקר על ידי ההגנה החיסונית האישית או על ידי האגרסיביות של הפתוגן. לשפעת האמיתית, המופיעה בעיקר בעונתיות, יש תקופת דגירה ארוכה יותר.
תמיד יש להבדיל בין הצטננות בקטריאלית לבין הצטננות קונבנציונאלית מבחינת מהלכם, הסימפטומים שלהם ותקופת הדגירה.

תסמינים של השלב הראשוני

גם אם המסלול הפרטני של הצטננות יכול להיות שונה מאוד, ישנם תסמינים מוקדמים אופייניים שהם הראשונים להבחין במחלה.

מיד לאחר תקופת הדגירה, ישנו שלב ראשון בהגנה החיסונית, אשר מורכב בעיקר מהורדת תהליכים מטבוליים בגוף וריכוז מערכת החיסון במלחמה בפתוגנים. זה בא לידי ביטוי בכאבי שרירים, מפרקים ומפרקים וכן בעלייה קלה בטמפרטורה לסביבות 37-38 מעלות צלזיוס.

עוד משהו שאולי יעניין אותך: מדוע יש לך כאבי גוף כשיש לך הצטננות?

התסמינים המקומיים הראשונים, אותם ניתן לייחס ישירות לפתוגן עצמו, יכולים להופיע גם באזור הגרון, האף או הפה. לעיתים קרובות מדובר בשריטה קלה בגרון, אך זה יכול להיות גם גירוי של הגרון בצורה של ניקוי גרון או הסימן הראשון של נזלת ויצירת ריר באף. הנפגעים מדווחים לעיתים על תחושת צריבה באף.

למידע נוסף על: תקופת הדגירה עם הצטננות

תסמיני שלב התיכון

הסימפטומים המוקדמים מייצגים התפרעות ראשונה של מערכת החיסון כנגד המחוללים, המתגברת עוד יותר בשלב האמצעי של הצטננות וקשור לתסמינים החמורים והמגוונים יותר.

שלב זה מתאפיין בכך שהפתוגנים ממשיכים בתחילה להתרבות, אך מערכת החיסון נלחמת כעת בנגיפים במלוא המהירות ומאטה את רבייתם. חומרת התסמינים תלויה מאוד בפתוגן ובמערכת החיסון של האדם שנפגע. אנשים צעירים ובריאים יכולים גם לשרוד נגיפים קרים קונבנציונליים כמעט ללא תסמינים. רק התקררות והתעטשות עם חום קל ניתן להבחין כאן.
עם זאת, פתוגנים אגרסיביים יותר עדיין יכולים לגרום לנזלת קשה ולשיעול, צרידות, קשיי בליעה, כאבי אוזניים ובמקרה חירום לדלקת ריאות.

במקרים נדירים של אנשים חלשים עם דלקות חמורות בשפעת, מה שמכונה "אלח דם" (הרעלת דם) יכול אפילו להוביל לקורסים מסכני חיים. אם הקור מלווה בתסמינים חזקים בצורה בלתי רגילה ונמשכת יותר משבוע משמעותית, יש לבקר אצל רופא בכדי להיות מסוגל לטפל בפתוגנים מסוכנים יותר או בחסר חיסוני באופן ממוקד יותר.

למידע נוסף על הכאן תסמינים של הצטננות.

למידע חשוב נוסף קרא גם: כאב גרון וקשיי בליעה

תסמינים של שלב הריפוי

על פי כלל האצבע, השלב הגבוה של הצטננות נגמר לאחר כשישה ימים, ואחריו 3 ימים של ריפוי נוסף.

במהלך תקופה זו מערכת החיסון מבטלת את הפתוגנים מהר יותר מכפי שהם מסוגלים להתרבות. לכן התסמינים שוככים אט אט עד שהם נעלמים לחלוטין.
ניתן לזהות את העובדה שהקור מתקרב לסיום, למשל על ידי העובדה שהשיעול מתרופף, הריר באף הופך להיות פחות ומשוחרר והחום נופל לאט.

גם המצב הכללי משתפר והכוח חוזר לאט לאט. עם זאת, עדיין ניתן לפגוע בחוזק ובמצב הכללי מספר ימים לאחר מכן.
במהלך תקופה זו הגוף רגיש לזיהומים מחודשים, וזו הסיבה שיש להימנע מלכתחילה ממתח חזק, ספורט ופעילויות מלחיצות אחרות.

משך הצטננות

משך הצטננות יכול להשתנות באופן נרחב והוא תלוי בעיקר באופי המחולל, אגרסיביותו וכמותו, כמו גם במצב מערכת החיסון.
כללי האצבע אומרים כי הצטננות נמשכת בין 7-10 יום. עם זאת, יש לשער זאת רק אצל מבוגרים עם מערכת חיסון שלמה ונגיף הוויראלי טיפוסי. ילדים קטנים ואנשים מבוגרים לעיתים קרובות צריכים להיאבק עם הצטננות עוד כמה ימים.

עם זאת, אין להתבלבל בין הקור האופייני לשפעת, המופיעה בעונתיות, במיוחד בחודשי החורף, והיא פחות נפוצה באופן כללי בסך הכל. שפעת עוברת לעיתים קרובות מסלול חמור יותר, וזו הסיבה שלא רק חומרת הסימפטומים אלא גם משך המחלה מחמיר.

במקרה של נדבכים ממושכים במיוחד, יש לתאר גם דלקת חיידקית. לעתים קרובות מערכת החיסון לא יכולה להילחם בפתוגן בפני עצמה, וזו הסיבה ייתכן שיהיה צורך ליטול אנטיביוטיקה.

קרא עוד בנושא כאן משך הצטננות.

מה מעכב את התהליך?

שתי ההשפעות העיקריות על משך ההצטננות והמהלך שלהן הן סוג הפתוגן ומערכת החיסון.אחרונה יכולה להיות השפעה על ידי האדם שנפגע.

חשוב לתמוך במערכת החיסון במהלך המחלה ולא להכביד על הגוף שלא לצורך. עבודה בטרם עת או פעילות גופנית בזמן שהסימפטומים עדיין שוככים עלולה להחליש את המערכת החיסונית בצורה קשה, מה שהופך את המחלה לקשה יותר, להתעכב או לחזור לאחר שהיא נרפאה.
יתר על כן, הצטננות קשה פוגעת במערכת החיסונית, משם מקבל הצטננות שמה. הקור עצמו לא גורם לך להיות חולה, אך מערכת החיסון נחלשת כל כך עד שאחד משלל הפתוגנים שאתה בא איתם במגע בכל יום מביא למחלה. ההנחה היא כי לחץ פסיכולוגי ופיזי כמו גם פעילות גופנית מוגזמת ותזונה לא בריאה או לא מאוזנת, משפיעים לרעה על מערכת החיסון.

עם זאת, לא ניתן להשפיע על טבעו של הפתוגן. במקרה של נגיפים, מה שמכונה "ארסיות" ממלא תפקיד חשוב. הגורם המכריע כאן הוא עד כמה טוב הפתוגנים חודרים לריריות, כמה מהר הם מתרבים וכמה הם עמידים בפני מערכת החיסון. נגיף השפעת העונתית הוא לעתים קרובות עקשן הרבה יותר מוירוסים קרים רגילים.
בפרט, חשוב להבדיל בין זיהום חיידקי, מכיוון שהדבר מאריך משמעותית את המסלול.

איך אתה יכול לחזק את המערכת החיסונית? גלה עוד על זה כאן.

מה מזרז את התהליך?

ניתן להשפיע על מהלך הצטננות רק מעט על ידי נקיטת צעדים משלך. בפרט, נגד פתוגנים ויראליים, האחראים בעיקר להצטננות, תרופות או תרופות ביתיות אינן יכולות להאיץ את המחלה.

כי אנטיביוטיקה צריכה לעזור כנגד הצטננות היא תפיסה שגויה שחלה רק אם יש זיהום חיידקי או זיהום-על. לרוע המזל, אנטיביוטיקה לא יכולה לעשות דבר עם הצטננות ויראלית רגילה.

למידע נוסף ראה: מתי אתה זקוק לאנטיביוטיקה להצטננות?

כמה תרופות ביתיות, כמו תה או שאיפה, יכולות להקל על הסימפטומים אך לא להאיץ את חיסול המחלה של המחלה. מערכת חיסון חזקה היא הגורם החשוב ביותר להבטיח מסלול מהיר. על מערכת החיסון לזהות במהירות את הפתוגן, לייצר תאי הגנה רבים ולהילחם נגד החיידקים המתרבים במהירות. לשם כך, הגוף זקוק להרבה כוח ואנרגיה.

למידע נוסף בנושא זה: שאיפה אם הצטננת

האמצעי החשוב ביותר הוא לדאוג לעצמכם מספיק ולתת למערכת החיסון את האנרגיה והזמן הדרושים.

מידע נוסף בנושא לקצר את משך הצטננות, קרא כאן.

זיהום-על חיידקי

חיטוי העל של החיידק הוא סיבוך של הצטננות שאינה מזיקה אחרת. הצטננות נגיפית שכיחה הרבה יותר מחיידק. עם זאת, אם הריריות כבר נפגעות מדלקת ויראלית, חיידקים יכולים להתיישב שם ביתר קלות ולגרום לדלקת בעצמם.

אמצעי זיהום-סופר מתורגם פירושו שהפתוגנים מונחים על הדלקת הקיימת. זה אופייני שהמהלך והתסמינים מחמירים יותר.
השיעול מתחזק ורזה יותר והנוזלים קשוחים יותר. זה אופייני גם לכך שהריר שמגורש על ידי ניפוח האף או שיעול חזק מקבל צבע צהבהב-ירוק. זה מצביע על תהליכים מעוררי גידול שאינם טיפוסיים בהצטננות ויראלית.

בנוסף לסימפטומים של הצטננות, החיידק יכול לגרום לדלקת באזורים אחרים. לעתים קרובות, זיהום העל מביא לדלקת שקדים, דלקת אוזן-דלקת או אפילו דלקת ריאות. השכיח ביותר, לעומת זאת, הוא סינוסיטיס עיקש ורזה. החיידקים שאחראים לזיהומי-על כאלה הם ברוב המקרים מה שנקרא "סטרפטוקוקים".

קרא הכל אודות זיהום-על חיידקי בכתובת: קור הנגרם על ידי חיידקים

במה שונה הצטננות חיידקית מצינון ויראלי?

פתוגנים נגיפיים וחיידקיים יכולים לגרום שניהם לדלקת בקרום הריר בדרכי הנשימה ובכל הפה והגרון ולעורר תסמינים קרים אופייניים.

הצטננות ויראלית שכיחה הרבה יותר, אך מצד שני גם לא מזיקה. היא מופיעה מספר פעמים בשנה, ואילו דלקת בחיידקים נדירה. מצד שני, זיהומי-על חיידקיים יכולים להופיע בתדירות גבוהה יותר כתוצאה מהצטננות ויראלית קיימת.
הממברנות הריריות כבר נפגעות, כך שהמחלה הקלה על החיידקים. הצטננות בקטריאלית מתמשכת הרבה יותר. הם יכולים לגרום לתסמינים הקרים הקלאסיים כמו שיעול, נזלת וצרדות לחמורים בהרבה, אך גם לגרום לדלקות בסינוסים, דלקת שקדים ותאי דלקת בשחיקה. הריר שמתגבש על הקרומים הריריים באף ובגרון מתקשה לרוב על ידי פתוגנים חיידקיים ולובש צבע ירוק-צהבהב. משך המחלה עולה לעיתים קרובות עם הצטננות חיידקית.

לעיתים קרובות יש לבצע אנטיביוטיקה כנגד החיידקים על מנת שיוכלו לחסל לחלוטין את הפתוגנים. עם זאת, מכיוון שאלו אינם מבוצעים בקלילות, ראשית יש לבצע בדיקת דם או בדיקת הריר על מנת לאשר את החשד למעורבות חיידקים.

כיצד אוכל לזהות מסלול מעוכב?

ניתן לזהות קורס מעוכב בכך שתסמינים קלים נמשכים פרק זמן ארוך במיוחד.

מסלול מעוכב רק מראה כי הפתוגנים עדיין בגוף והמחלה לא הובסה. לעיתים קרובות מתח מוקדם מדי על הגוף, אם הקור עדיין לא שכך לחלוטין, עומד מאחורי המסלול המתעכב. במקרה זה, למערכת החיסון אין כוח לחסל לחלוטין את הפתוגן, וזו הסיבה שהדלקת וכך התסמינים נמשכים.

המדד החשוב ביותר הוא מנוחה גופנית, יש לבצע זאת מספיק זמן בכל הנסיבות כך שמערכת החיסון תתאושש ואז המחלה תבריא לחלוטין. במצב חירום, מערכת החיסון עלולה להיפגע כתוצאה מהחשיפה המוקדמת, עד כי הקור הלא מזיק מתפתח לזיהום מסוכן עם סיבוכים פוטנציאליים כמו דלקת ריאות.
אם הקור נמשך למרות המנוחה הגופנית, יש לשלול רופא גם את מעורבות החיידקים.

מידע נוסף בנושא ניתן למצוא כאן: מהי הצטננות נדחית?

כיצד אוכל לזהות קורס כרוני?

הצטננות כרונית היא כאשר התסמינים נמשכים יותר מ- 12 שבועות. יכולות להיות בעיות בסיסיות שונות מאחורי זה, שלעתים קרובות אינן יכולות להיות מושפעות. לעיתים קרובות מעורבים פתוגנים חיידקיים, החודרים לקרום רירי מסוים ולא ניתן להילחם כראוי על ידי המערכת החיסונית.
סינוסיטיס כרונית אופיינית מאוד. ההפרשה קשה לזרום מהסינוסים, כך שגם עם טיפול נכון, אותם פתוגנים נדבקים שוב ושוב, מכיוון שאלו נלכדים שם.

מוזרויות אנטומיות כמו טורבינאטים מוגדלים, מחיצת האף עקומה או פוליפים הם הסיבות להתקררות ממושכת וחוזרת ונשנית.אם האף מאוורר לצמיתות, יכולים להיות מאחוריו ליקויים חיסוניים אישיים או פתוגנים עמידים מיוחדים.

בירור של רופא אף אוזן גרון יכול לחשוף את הגורמים השונים וצריך להתרחש לאחר כ 2-3 שבועות על מנת למנוע קורסים כרוניים.