נפיחות לאחר ניתוח כריתה

מבוא

כריתת האגן היא אחד הניסיונות האחרונים להציל שן, אך גם לאחר ההליך הנפיחות אינה חריגה.
מחקרים הראו כי לכריתת קצה שורש יש סיכוי של מעל 80% להצלחה לאחר 5 שנים.

אך מהן הסיבות לתסמינים שיכולים להתעורר לאחר הניתוח וכמה בולטת התגובה? האם ההליך נכשל באותו זמן וכבר לא שווה לשמור על השן, או שמא כריתת האפקס היא סוג של טיפול בר-קיימא וטוב המעניק לשן המושפעת פרוגנוזה טובה?

גורם לנפיחות לאחר הכריתה

לנפיחות לאחר כריתת קצה שורש יכולים להיות גורמים שונים. סגירת פצעים לאחר הניתוח גורמת בדרך כלל לנפיחות באזור המטופל. נפיחות זו נגרמת מהעובדה שכדי להגיע לקצה השורש, יש לחתוך את החניכיים עם אזמל ולנותק מהעצם. כתוצאה מכך, שכבות הרקמה עוברות טראומה ויכולות להתנפח לאחר התפר כשהן נרפאות.
נפיחות זו היא נפיחות קטנה שנעלמת במהירות. בהתאם, זהו חלק מתהליך הריפוי ואינו סימן להליך כושל.

אם נפיחות קשה מתבטאת ומראה נטייה להתפשטות, זיהום בקצוות הפצע הוא לרוב הגורם. זיהום זה כבר יכול להיגרם על ידי החיידקים ברוק. החיידקים מתמקמים בשולי הפצע ואם מערכת החיסון לא יכולה להילחם בהם הם גורמים לדלקת מקומית.

זה יכול להיות גם במקרה שלא כל הפתוגנים שמתחת לקצה השורש הוסרו במהלך כריתת קצה השורש ונכשל חיטוי מוחלט. ואז הדלקת המחזור המקורית, הדלקת המקומית שמתחת לקצה השורש, נוצרת שוב ויכולה להתפשט.
בנוסף, יכולה להיווצר ציסטה ממנו הגורמת לאי נוחות קשה.

למידע נוסף בנושא: לחי נפוחה - מה המשמעות של זה?

אבחון נפיחות לאחר אקטיקטומיה

אבחנה של נפיחות לאחר הכריתה לא חייבת להיות כרוכה בהסרת השן.
אם לא כל החיידקים שמתחת לקצה השורש הוסרו במהלך הכריתה, ניתן לבצע שוב את כריתת קצה השורש כדי להילחם בזיהום. ככלל, עם זאת, אתה נותן לגוף פרק זמן מסוים להתחדש ויש סיכוי שהדלקת תשכך שוב. מנה של אנטיביוטיקה יכולה גם להיות מועילה.

בהליך שני, קצה השורש הוא לרוב מלמטה (מְדַרדֵר) סגור (זה נעשה כבר עם ההתערבות הראשונה) כדי להיות מסוגלים להבטיח סטריליות.
אם ניסיון זה נכשל והנפיחות לא נסוגה, אלא מתרחבת, הדבר היחיד שניתן להסיר בסופו של דבר הוא השן המושפעת על מנת לעצור את הזיהום.
מיצוי שיניים הוא המפלט האחרון ביותר אם אף גישה טיפולית אחרת לא עובדת.
קרא עוד על כך בכתובת: עקירת שיניים

אילו תסמינים נלווים אפשריים?

בנוסף לנפיחות הרקמה, הסימנים האופייניים לתגובה דלקתית יכולים להתגבש.
הפצע הופך לאדום (= גומי) ומתחמם (= קלור). האדם שנפגע חש שיפור רב והקלה בתסמינים עם שתייה קרה וארוחות. יתר על כן, הנפיחות (= גידול) רגישה ללחץ וכואבת (= רעד) כשנוגעים בה.

בנוסף, ישנו אובדן תפקוד, התואם למצב שהדלקת מעכבת את תפקוד הרקמה בפועל. זה יכול לבוא לידי ביטוי בכך שפתח הפה מוגבל או מתרחשת מהדק לסת בעת הפתיחה וכמעט לא ניתן לסגור את הפה.

יתר על כן, הנפיחות יכולה להראות נטייה להתפשטות. זה יכול להתרחב בצורה כזו שאזור הגרון מוגבל, מתרחשים קשיי בליעה, וכואב לאכול אוכל. אם לא מפסיקים את ההתפשטות, עלולה להופיע חסימת דרכי הנשימה. המטופל אינו יכול לנשום ואינו יכול עוד לנשום בחופשיות, מה שהופך את המצב לסכנת חיים.

הנפיחות יכולה להתפשט גם לאזורים אחרים, ולגרום לעין, לגג הפה או לסינוסים מרסיים להתנפח ולהיפגע. הדלקת תמיד מחפשת את הדרך של הכי פחות התנגדות.

עוד משהו שאולי יעניין אותך: דלקת לאחר אפיקקטומיה

נפיחות כואבת לאחר הכריתה

לאחר ניתוח כריתה, נפיחות עם כאבים נלווים היא סימפטום שכיח. קצוות הפצע הטראומה והדלקת מתחת לקצה השורש עלולים לפגוע ולהתרחב לאחר ההליך. הנפיחות רגישה יתר על המידה ללחץ קל ויכולה לגרום לרגישות.

הדלקת יכולה להאדים את האזור הפגוע ולגרום לאי נוחות בוערת. שתייה קרה ומזונות כמו גלידה יכולים להקל ולהקטין את הכאב. עם זאת, בתהליך סגירת הפצע, כל הכאב נעלם והחניכיים נרגעות, בתנאי שאין סיבוכים, כמו זיהום.

טיפול לאחר הנפיחות באמצעות כריתת אפיקה

לאחר כריתת קצה שורש, ניתן לרפא שן מהתגובה הדלקתית כך שהיא נחשבת שוב כחברה מלאה בקשת השיניים. לאחר ההליך נבדקת השן בפרקי זמן קבועים על מנת לעקוב אחר תהליך הריפוי. לאחר שהפצע נסגר והחניכיים נרפאו, העצם שמתחת לקצה השורש מתחדשת גם היא. קצה השורש המקוצר יכול להיות סגור לחלוטין על ידי העצם תוך 6 חודשים ולצמוח למקומו.

על מנת לחזק את השן ניתן להכתיר אותה לאחר זמן זה כדי להגן עליה כך שהיא לא תתנתק. יתר על כן, אם נותרת מידת ההתרופפות, ניתן לפצל אותה לשיניים הסמוכות כך שתפתח חוזק.

אם תהליך הריפוי אינו מתפתח בצורה מיטבית והנפיחות נמשכת, ניתן בהחלט לשנות את השן. במקרה זה, לאחר כחודשיים פותחים את החניכיים מחדש כדי להסיר את הדלקת מתחת לקצה השורש. גם לאחר הניסיון החוזר, הפרוגנוזה של השן יכולה להיות חיובית למדי.

אם השן אינה נקייה מתסמינים לאחר ההליך, האפשרות היחידה שנותרה במקרה האחרון היא מיצוי ויש להסיר את השן. תהליך הריפוי יכול להיות ממושך ומתמשך, מה שהופך אותו למרתיע עבור המטופל, אך יש לעשות כל מאמץ לשמר את השן שכן ההסרה היא אובדן גדול ויש לראות בו רק כמוצא אחרון.

כמה זמן נמשכת הנפיחות לאחר הכריתה האפית?

נפיחות לאחר ניתוח כריתה מוצלחת, בה הוסרו כל החיידקים מתחת לקצה, אינה נמשכת יותר מ 2-3 שבועות. לאחר שהפצע נסגר לאחר הוצאת התפר והפצע מתחיל להחלים, הנפיחות נסוגה לחלוטין. ההתאמה הסופית של החניכיים והרקמה הרכה כולה עשויה לארוך חודשים. הסגר הגרמי מתחת לקצה השורש יכול להימשך גם 6 חודשים עד שקצה השורש מעוגן לחלוטין בעצם.

עם זאת, אז נפיחות לא צריכה להתרחש עוד. אם זה עדיין מתרחש, הכריתה של הכריתה לא הצליחה. סגירת פצע יכולה להתעכב או שלא תתבצע כלל בגלל דלקת בפצע או הסרת מספיק של הרקמה הנגועה מתחת לקצה השורש. הדלקת יכולה להתבטא מתחת לקצה השורש או שהיא יכולה להתפשט ולגרום לנפיחות להתגבר.

נפיחות זו. שממלא ברובו מוגלה, אם הוא לא מטופל, הוא יכול להתרחב עוד יותר ולעבור לכלי, כך שהדבר יביא למחלות הפוגעות בגוף כולו. החיידקים יכולים להגיע ללב ולמחזור הדם דרך כלי הדם ולגרום לספסיס, דלקת כללית שעלולה להיות מסכנת חיים. אם לא מטפלים בהרעלת דם זו, הגוף יוזם במהירות תגובות הגנה כמו חום וצמרמורות, המספיקות רק בכדי להילחם במחלה ב 50% מהמקרים. ביקור רופא מיידי נחוץ עם תסמינים כאלה.

מה לעשות אם הנפיחות לא תיפול

אם הנפיחות לא שוככת, יש לבקר בהקדם האפשרי אצל רופא השיניים המטפל בכדי לברר את הסיבה. אם הנפיחות מתפשטת וגורמת לבעיות בליעה או נשימה, יש לטפל במורסה שנוצרה דרך חתך. החתך הוא חתך הקלה המנקז את המוגלה שנמצאת בנפיחות כך שהרקמה יכולה להתחדש. טיפול תרופתי באנטיביוטיקה יכול להועיל. יש לדון בזה עם רופא המשפחה שלך.

נפיחות בעין כתוצאה מניתוח לכריתת העין?

נפיחות לאחר ניתוח של כריתת קצה בלסת העליונה יכולה להתרחב במהירות. הפגיעה הממוקדת ברקמות הרכות יכולה להידבק על ידי חיידקים לאחר התפרה של הפצע ולגרום לנפיחות או מורסה. החיידקים מתרבים ויוצרים מוגלה. אם לא הופסק הזיהום באמצעות תרופות (אנטיביוטיקה), הנפיחות יכולה להתפשט לעין.

העפעף התחתון מושפע בעיקר, המעובה בכבדות ומשפיע על האדם הנוגע בדבר. פשוט לגעת בזה באצבע אחת יכול להיות לא נוח. אם נפיחות זו לא נסוגה, יש לרוקן את המוגלה בתוך המורסה דרך חתך הקלה על מנת שהזיהום לא יתפשט הלאה ובכך יעורר סיבוכים מערכתיים כמו בעיות לב וכלי דם. במקרה של נפיחות סביב העיניים, ככל שתלך מוקדם יותר לרופא, כן ייטב.

תוכל למצוא מידע נוסף בנושא זה ב: מוּרְסָה

נפיחות בחניכיים לאחר ניתוח כריתה

עם כריתת קצה, יש לחתוך את החניכיים בעזרת אזמל על מנת להגיע לקצה. חיתוך ופתיחת החניכיים טראומה ומרגיז את החניכיים, כך שיכולה להופיע נפיחות בשולי הפצע לאחר ההליך שעלול להיות מודלק. סימני הדלקת גורמים לכאבי פצעים, האזור בחניכיים הופך לאדום ועבה ועדין.

עם זאת, נפיחות זו נעלמת לחלוטין לאחר שבוע עד שבועיים. אנטיביוטיקה יכולה לעזור לפני הניתוח כך שלחיידקים אין סיכוי להדביק את הפצע.

נפיחות בחיך לאחר הכריתה

נפיחות בחיך אפשרית גם בלסת העליונה. תגובה זו לאחר הניתוח היא מציאותית, בתנאי שמורידים את שורשי שיני הזרע על החך. ואז הגישה הניתוחית לשורש נעשית על גג הפה וקצה השורש מוסר.

על ידי פתיחת החניכיים בעזרת אזמל (או אלקטרוטום) בכדי להגיע לקצה השורש, הרקמה עוברת טראומה ויכולה להתנפח. הנפיחות בחיך לא נוחה במיוחד מכיוון שיש מעט רקמות ישירות על פני השטח הגרמי והנפיחות גורמת לכאבי לחץ גדולים.