מבחן הקומבס

מהי בדיקת Coombs?

בדיקת Coombs משמשת לגילוי נוגדנים כנגד תאי דם אדומים (אריתרוציטים). משמש כביכול סרום Coombs לקביעת הנוגדנים, הוא מתקבל מסרום הארנבונים ומרגישים לנוגדנים אנושיים.
הבדיקה משמשת אם ישנה אנמיה המוליטית, חוסר התאמה של רזוס או זמן קצר לפני שנחשד עירוי דם. אנמיה המוליטית היא סוג של אנמיה וחוסר התאמה של רזוס מתאר אי התאמה של קבוצת דם.
ישנם שני סוגים שונים של מבחן Coombs, הבדיקה הישירה והעקיפה שונה מבחינת האינדיקציה והביצוע.

הסיבות לבדיקת Coombs

בדיקת Coombs הישירה משמשת אם יש חשד לאנמיה המוליטית. אנמיה המוליטית מתארת ​​אנמיה בה תאי הדם מתפרקים בטרם עת בגלל נזק.
במחלות אוטואימוניות כמו זאבת אריתמטוס מערכתית, דלקת מפרקים שגרונית או לוקמיה לימפוציטית כרונית, נוצרים נוגדנים המכוונים נגד תאי הדם של הגוף עצמו (מה שנקרא אריתרוציטים). קשירת הנוגדנים מובילה להתמוטטות מוקדמת של כדוריות הדם או לכריתת תאי הדם בכלי. שני אלה מביאים לירידה בערך ההמוגלובין.

אינדיקציה נוספת לבדיקת ה- Coombs הישירה היא מחלת hememolyticus neonatorum, כאן נוצרים נוגדנים כנגד גורם הרזוס בגופה של האם השלילית. אם הילד שטרם נולד חיובי ברזוס, הנוגדנים מהאימה יכולים להיכנס למחזור העובר וליצור פירוט מוגבר של תאי הדם שם. יילודים בולטים עם אנמיה קשה וצהבת.

בדיקת Coombs משמשת באופן קבוע ברפואת עירויים. הוא משמש לקביעת קבוצות דם לפני עירוי דם (בדיקת מצע ליד המיטה), ובו מעורב דגימת דם קטנה עם סרות שונות מקבוצות הדם A, B, AB ו- 0. אם הדם נותר נוזל, הדם של המטופל תואם לקבוצת הדם המתאימה. ניתן לבצע את העירוי.

ניתן להשתמש בבדיקת Coombs העקיפה גם לחיפוש נוגדנים חופשיים בגופו של המטופל (בדיקת חיפוש נוגדנים), למשל. במהלך בדיקות לידה, לקראת עירוי לחולים אונקולוגיים או אנשים שכבר קיבלו עירוי דם.

גלה את כל הנושא כאן: חוסר סובלנות Rh.

ההכנה

כהכנה לבדיקת Coombs, מכינים לראשונה סרה עם נוגדנים אותם יש לבדוק. הם ממולאים במבחנות שונות או מוחלים על כרטיסי מבחן.

בתרגול קליני יומיומי, למשל עם מבחן הלילה יש כבר כרטיסי בדיקה מוכנים שניתן להשתמש בהם מייד. בשלב הבא, נשאב דם מהמטופל ומוכן לבדיקה. תלוי איזה סוג של בדיקת Coombs מתבצעת, יש צורך בתאי הדם או בסרום (חלק נוזלי מהדם) של המטופל.

הרצף

אם מבוצעת בדיקת Coombs ישירה, תאי הדם האדומים מסוננים מהדם של המטופל. יש לבדוק האם ישנם נוגדנים מסוג IgG עליהם, הגורמים לאנמיה המוליטית או חוסר התאמה בקבוצת הדם בגוף. סרום ה- Coombs מכיל נוגדנים כנגד נוגדני IgG אנושיים. התערובת מחוממת (מודגרת) למשך זמן רב. אם יש נוגדנים בכדוריות הדם האדומות, הם צונחים והבדיקה הופכת לחיובית.

מבחן ה- Coombs העקיף מורכב משני חלקים. המטרה היא לקבוע נוגדנים החופשיים בדם ואינם קשורים לתאי דם.
הפעם החלק הנוזלי (סרום) מסונן מדמו של המטופל. ראשית, תאי דם אדומים מתווספים לסרום לצורך הבדיקה. אם יש נוגדנים חופשיים בסרום, הם יתקשרו לכדוריות הדם האדומות. תגובה זו אינה נראית לעין. רק בשלב השני, כמו בבדיקת ה- Coombs הישירה, מוסיפים סרום של Coombs עם נוגדנים כנגד נוגדנים אנושיים ומחממים אותם. גם כאן הפיתרון צומצם אם התוצאה חיובית.

ההערכה

אם נוגדנים משולבים בסרום Cooms מתאים, נוגדנים בסרום (חלק נוזלי מהדם) נקשרים עם הנוגדנים של המטופל. נוגדנים הם בצורת Y, מה שאומר שהם תמיד יכולים לקשור שני שותפים קשורים ובכך לחבר בין כדוריות דם אדומות זו לזו. נוצרת הצטברות גדולה של תאי דם. גושים אלה נראים לעין - agglutinates הדם (גושים) והבדיקה חיובית.
אם למטופל אין את הנוגדנים המתאימים, הסרום נותר נוזלי. לא ניתן לראות שום שינוי - הבדיקה שלילית.

מהן האלטרנטיבות?

אלטרנטיבה לבדיקת Coombs היא שיטת ELISA החיסונית (Assay הקשורים לאנזים הקשורים לאנזים), בה נוגדנים מסוימים מסומנים באנזים. נוגדן זה מתווסף לפיתרון הבדיקה. אם הנוגדנים המסומנים מגיבים עם הנוגדנים שבפתרון הבדיקה, האנזים הקשור מופעל ומייצר צבע. מבחנות מתאימות משנות צבע - הבדיקה חיובית.

בנוסף לנוהל ELISA, ישנו גם הכתם Western המשמש לרוב כמבחן אישור לאליזה חיובית.