גורמים לחריקת שיניים
מבוא
גם לטחינת שיניים ברוקסיזם נקרא, מדובר בקשירת או טחינה לא מודעת של שיני הלסת העליונה והתחתונה. המחלה הופכת לקבוצה של פונקציות מחושב, כולל צורות שונות של שימוש יתר בשיניים, במפרקי הלסת ובשרירי המסטיק הסובבים.
הכתם מתרחש בעיקר בשינה במהלך הלילה; אך זה יכול להופיע גם בצורות פחות או יותר בולטות במהלך היום.
קרא עוד בנושא: חריקת שיניים בלילה
בנוסף ללחץ פסיכולוגי ופיזי לא מבוטל, הגורמים הם חוסר פרופורציה בקמצוץ בין שיני הלסת העליונה והתחתונה (חסימה). האם זה דרך למשל אם משתנים או מופרעים שיניים לא בסדר, עלולה להופיע שיוף בשיניים. הטיפול מורכב מאוד ובנוסף לטיפול שיניים, הוא דורש אינטראקציה של מספר התמחויות רפואיות, כגון פיזיותרפיה או פסיכותרפיה.
קרא עוד בנושא: גישות טיפוליות לחריקת שיניים
סיבות
הגורמים לטחינת שיניים מגוונים.
מלבד סתימה מופרעת, ניתן לראות גם לחץ פסיכולוגי ופיזי חזק, דפוסי תנועה שנרכשו בצורה לא נכונה בלסת ומפרקים זמניים.
עם זאת, לעיתים קרובות, התרחשות טחינת השיניים מלווה בלחץ רגשי ועצבני קשה. אלה מעובדים על ידי המוח בזמן השינה ומובילים להידבקות לשורות השיניים העליונות והתחתונות.
בעיות אורטופדיות, בעיקר באזור הראש, הצוואר ועמוד השדרה, יכולות לגרום לסתימה לא נכונה של השיניים העליונות והתחתונות. התוצאה היא לחץ מוגבר ולא נכון על שרירי המסטיקטציה ומפרקי הלסת שמסביב.
סיבות נפשיות
הסיבות הפסיכולוגיות כוללות:
- מתח רגשי ונפשי חזק,
- מתח פרטי ומקצועי,
- שקעים
- וחרדה.
כל ההיבטים הללו מעובדים בשינה במהלך הלילה.
גירויים קבועים וקיצוניים מהסביבה כגון רעש מתמיד מביא לעלייה במתח גופני בצורה של לחץ. במהלך היום לחץ חזק לביצוע בעבודה, התנהגות אגרסיבית, לא סדירה או ללא הפסקות, לחץ מתמיד של מועדים יכולים להיות גם גורמים לטחינת שיניים
סמים
לתרופות, כמו גם לחומרים קפאין, ניקוטין או אלכוהול יש השפעה רבה על תפקודי העצב שלנו.
המרכיבים הפעילים של התרופות יכולים לגרום למגוון רחב של תהליכים בגופנו להפוך לתפקוד יתר או תת תפקודי.
לשינויים גופניים אלה יכולה להיות השפעה משמעותית על תפקודי הלסתות ומפרקי הלסת שלנו. לפיכך, ניתן לראות בשימוש בסמים כגורם אפשרי לברקסיזם.
סיבות בילדים
אצל ילדים ופעוטות, השחיקה של השיניים עד גיל שלוש היא תופעה רגילה לחלוטין והיא חלק מהתפתחותם.
ברגע שמופיעות שיני החלב הראשונות, ילדים ופעוטות מתחילים להשתמש בהם. כתוצאה מכך, משטחי הלעיסה של השיניים העליונות והתחתונות מוסרים אחד מהשני על מנת להגיע לסתימה מיטבית של שיני הילד. חריקת שיניים וקמצוץ לרוב נעצרת מעצמה ולכן אינה דורשת שום טיפול. עם זאת, ישנן גם צורות של חריקת שיניים פתולוגיות אצל ילדים.
שיניים חסרות או גדלות, כמו גם התאמה או יישור שגוי של שיני חלב הם חלק מהגורמים לכך.
במקביל, יש לקחת בחשבון גם את המצב הנפשי של ילדים.
ילדים שמדברים או רוקים לעתים קרובות מאוד בשנתם ורוצים רק לישון עם האורות דולקים יכולים לפתח ברוקסיזם. כל אלה הם סימנים של חוסר ביטחון מוגבר וחוסר שקט פנימי מוגבר. לכן יש להקפיד על התנהגות השינה של ילדו עם תסמינים אלה ולשנות אותה במידת הצורך, כך שדפוסי ההתנהגות הנרכשים יישברו.
ירושה אפשרית של טחינת שיניים מההורים לילדים טרם הובהרה כראוי.
תוֹלַעִים
מחלות תולעת ילדותיות או מחלת תולעת כללית יכולות גם לגרום לטחינת שיניים. הפתוגנים השכיחים ביותר המופיעים בילדים הם מה שמכונים אוקסורים. זיהום מתרחש דרך הפה כאשר נבלעים הביציות.
לאחר מכן הזחלים בוקעים במעי הדק ונודדים משם למעי הגס. כאן הם מפתחים את הסימפטום המרכזי של המחלה, גירוד. עקב הגירוד המתמיד, גופנו נכנס לתגובת לחץ חריפה. לפיכך, מחלת תולעת חריפה יכולה גם להוות טריגר לטווח קצר לטחינת שיניים.
