כאבי פיבולה

הַגדָרָה

כאב בפיבולה מוגדר כתחושה לא נוחה, מעצבנת, לפעמים דוקרת או מושכת. הפיבולה ממוקמת בחלק החיצוני של שתי הרגליים התחתונות.

זה מנוצר עד השוק ליד הברך, מה שנקרא "Articulatio tibiofibularis“(ארטיקולטיו = מפרק, טיביה = שוקה, פיבולה = פיבולה). עם זאת, זהו א אמפיארתרוזיספירוש הדבר שתנועה במפרק זה אפשרית רק במידה מוגבלת, שכן למנגנון רצועה הדוק יש השפעה מגבילה.

חלק העצם המפרק של הפיבולה נקרא ראש הפיבולה. פגיעות או חסימות בראש הפיבולה עלולות לגרום לכאב. בקצה השני, הפיבולה יוצרת את הקרסול החיצוני ועומדת עם הטאלוס (Lat. שׁוֹרֶשׁ הָרֶגֶל) בחיבור מפרקי, כך שהפיבולה מבחוץ תורמת להיווצרות מפרק הקרסול העליון. תלוי בסיבת הכאב, הוא יכול להיות בעל אופי שונה וניתן לתאר אותו מדקירה ושריפה ועד לחיצה ופעימות.

במקרים נדירים הכאב מוגבל רק לנקודה ספציפית על הפיבולה, אך הכאב נוטה להקרין או להתפשט על שטח רחב.

עוד משהו שאולי יעניין אותך: עצם קיר שבורה

גורם לכאבי פיברולה

הגורמים לכאב בפיברולה הם מגוונים מאוד, וגם אם הכאב מורגש בפיברון עצמו, לא רק שמקורם בעצם, אלא גם מהשרירים הסובבים ומבני העצבים.

ניתן לכנות שרירים כואבים פשוטים כגורם המזיק הראשון לכאבי פיברולה, אשר אלה שנפגעו מייחסים בטעות לעצם הפיבולה.

בנוסף לפעילויות ספורטיביות, שרירים שמקורם בפיבולה עלולים להיפגע גם על ידי נעליים גבוהות או תנוחות רגל לא נכונות ככל שהם מתקצרים. לאחר מכן זה מוביל לכאבי משיכה.

בנוסף, העמסה מוגזמת או לא נכונה עלולה לגרום לכאב בפיברולה. במקרים גרועים יותר זה יכול להוביל למתח או מתח בשרירים בודדים.

גורם אחר, שאינו מזיק יחסית, הוא חבורה (Lat. קונטוזיו) של הפיבולה. זה יכול להיות מלווה בפיחה חזקה, העלולה לגרום לכאב בפיברולה כתהליך גוזל חלל. עם זאת, יש להזכיר כאן כי עצם השוק בחזית הרגל התחתונה נוטה יותר לחבלות מאשר הפיבולה.

טריגר נוסף לכאב הוא סתימה של ראש הפיבולה כתוצאה ממאמץ יתר או תנוחה לקויה או כיוון שגוי של כפות הרגליים או מפרק הברך. שבר של פיברולה לכל אורכו יכול להיות אחראי גם לכאב בפיברולה.

הגורם הסופי לכאב שיש להזכיר הוא מעורבות רקמת העצבים, ובמיוחד רקמת העצב עצב סיבי משותף, גם עצב נקבי שכיח שקוראים לו. בשל צורתו האנטומית, הוא נוטה לגירוי וכתוצאה מכך לכאב בפיברולה. העצב, המגיע מהקצה החיצוני של חלול הברך, מתפתל סביב צווארה הדק של הפיבולה מתחת לראש הפיבולה.

דחיסת העצב הנגרמת כתוצאה מהשפעות חיצוניות גורמת לעיתים קרובות לכאב ולהפרעות תחושתיות בפיברולה. באופן כללי, אם הסימפטומים נמשכים בצורה של כאב פיברתי בגלל הגורמים הרבים השונים, יש לפנות לרופא לצורך אבחון מדויק.

סתימה של ראש הפיבולה

כאשר ראש הפיבולה חסום, הכאבים מופיעים בדרך כלל בחלק החיצוני של הברך והפיבולה, כראש הפיבולה והשוקה (lat. שׁוּקָה) נמצא בחיבור מנוסח.

לפיכך הנושא נושא את השם הלטיני "Articulatio tibiofibularis". חשוב לדעת כי המפרק הזה הוא אמפיארתרוזיס, מה שאומר שמדובר במפרק הדוק מאוד עם ניידות מוגבלת בגלל רצועה חזקה.

מפעילים לחסימה של ראש הפיבולה כחלק מפרק של מפרק זה יכולים להיות עומס יתר בשילוב עם כיוון לא נכון של כף הרגל, גלגול לקוי בזמן ריצה קלה, נעליים לא נכונות או רגליים קשתות.

לעתים קרובות החסימה אינה מוכרת ככזו, מכיוון שהיא איננה מחלה נפוצה או פציעה בשחיקה. בדרך כלל, חולים עם סתימה של ראש הפיבולה מדווחים על כאבים בצד החיצוני של הברך, אם כי הכאב הוא למעשה מקומי יותר מדויק על ראש הפיבולה. כך לעיתים קרובות מתחילה אודיסיאה של בדיקות החשודות במניסקוס או נזק לרצועה צולבת.

אולם, במקום זאת, מדובר בניתוק, כלומר ניתוק ראש הפיבולה מההנחיה המפרקית. בעגה הרפואית, במיוחד בטיפול כירופרקטי, העוסק בתלונות מסוג זה, מדברים על סתימה של ראש הפיבולה. תנועות אופייניות המעוררות סתימה כזו הן ברך כפופה עם הרגל התחתונה מופנית כלפי חוץ בעת ובעונה אחת. דפוס תנועה זה מופיע לעתים קרובות בכדורגל. תסמונת ITBS, כלומר תסמונת איליוטיביאלית, יכולה גם היא לעורר סתימה, כך ש רצים במיוחד יכולים להיות מושפעים מחסימת ראש הפיבולה.

קרא עוד בנושא: ברכיו של רץ

שבר של פיבולה

בהשוואה לעצם הירך ולעצם הרגל השנייה התחתונה, כלומר השוק, הפיבולה דקה יחסית ולכן נוטה יותר לשברים.

עם זאת, בנוסף לשברים מבודדים של הפיבולה, יכולים להופיע גם שברים בעגל ובשוק. פיבולה יכולה להישבר כתוצאה מאלימות חיצונית או שהיא יכולה להתבטא כשבר כתוצאה מעייפות לאחר כמות עצומה של עומס יתר. משחק כדורגל או נפילה או תאונות מעורבות ברגליים נוטים מראש להשפעות של אלימות חיצונית.

מבחינה אבחנתית, יכולים להופיע סימני שבר מסוימים כגון היווצרות צעד במהלך העצם, שבר פתוח, קריפיטציות, עיוותים מוחשיים ונראים לעין או הוכחה רדיולוגית להדמיה. הכאב והנפיחות האפשרית בלבד אינם מספיקים בכדי להניח הפסקה בבטחה.

השבר יכול להתבטא לכל אורכו של הפיבולה, כלומר ישירות על ראש הפיבולה, על הציר או בעצם התחתונה המהווה את המללולוס החיצוני.

צילום רנטגן מצוין כדי לאשר את האבחנה. בהתאם למיקום השבר וחומרתו ניתן להשתמש בטיפול שמרני או כירורגי.

כאבי פיבולה מג'וגינג

כאב בפיבולה יכול להופיע לראשונה לאחר ריצה קלה. זה יכול להעיד על לא תקין ועל עומס יתר. אם הכאב קשור לשרירים, הוא עלול לרדת תחת לחץ קל בזמן ריצה קלה.

עם זאת, כל הסיבות האפשריות האחרות לכאבי פיברולה מייצגות מצב התחלתי בו ריצה קלה רק מחמירה את הכאב.

למשל, חבלות או שברים בפקידה, דורשים מנוחה ללא מאמץ בכדי להיות מסוגלים לרפא בצורה אופטימלית, כלומר ריצה קלה היא התווית מפני שהיא רק מחמירה את התסמינים.

נוכחות בו זמנית של ITBS, כלומר "תסמונת איליוטיביאלית", תומכת בחשד כי הכאב בפיברנה בזמן ריצה מבוסס על עומס יתר, שכן מדובר בתסמונת כאב הנגרמת כתוצאה ממתח ריצה קיצוני. ניתן להבין אפוא כאבים על פיברולה ככאב מקרין של תסמונת איליוטיביאלית, שכאבם מתפתח למעשה רק בחלק החיצוני של הירך לאזור הברך התחתונה, אך יכול גם להקרין במקרים גרועים יותר או לא טיפוסיים.

סימפטומים נלווים לכאבי פיברולה

לעיתים נדירות מופיעים כאבי פיבולה בבידוד. במקום זאת מופיעים לעתים קרובות תסמינים נלווים, תלוי בהדק האולטימטיבי לחוסר הנוחות. בנוסף לנפיחות או חבורות באזור הפגוע, יש להזכיר כאן התחממות ואודם.

בדרך כלל הכאב מקרין ממקורו לרגל התחתונה כולה. אם שבר של פיברולה אחראי לכאב, הוא יכול להוביל לפגיעות ברקמות רכות עד וכולל שבר פתוח. בנוסף לכאב, סימפטומים נלווים הם סימני שבר בטוחים ולא בטוחים.

אם יש נזק לרקמת העצב, זה יכול להוביל גם לתחושות לא תקינות כמו חוסר תחושה או תחושת עקצוצים. עצב הסיבולת השכיח נמצא בסיכון במיוחד, מכיוון שהוא מתפתל סביב צווארו הסיבי תוך שהוא מושך מהחלול החיצוני של הברך לקבוצות השרירים בחלקו החיצוני של הרגל התחתונה.

במקרה של פגיעה קשה בעצב, למשל בצורה של דחיסה, בנוסף לאי הנוחות, זה יכול אפילו להוביל לחולשה של הרמת הרגל, מה שמכונה "צעד צעד", מכיוון שההפעלה המוטורית של הרמת הרגל כבר אינה מובטחת.

עוד משהו שאולי יעניין אותך: שיתוק פרונאלי

אבחון כאבי פיברולה

לפני שמתחילים באבחון נכון של כאבי פיברולה, הדבר הראשון שצריך לעשות הוא לקחת היסטוריה רפואית מפורטת.

בהתייעצות מפורטת עם המטופל ניתן לשאול האם הכאב קשור סיבתי לנפילה או לחץ קשה. ניתן לבחון גם בעיות אורטופדיות כמו התייחסות לא נכונה לכף הרגל או תנוחה לא נכונה.

לאחר מכן צריכה להתקיים בדיקה קלינית. נבדק האם ישנן חריגות חיצוניות כמו פצעים, נפיחות או אדמומיות והאם אלה תואמים את האזור הכואב. בנוסף, יש להחיש את כל מהלך הפיבולה על מנת לזהות רכות או היווצרות מדרגות. כאבי לחץ בסמוך למפרק הברך, למשל, יכולים להעיד על סתימה בראש הפיבולה.

בדיקה משולבת "DMS", בה נבדקת זרימת הדם, הכישורים המוטוריים והרגישות, יכולה גם היא להעיד.

אם יש חשד לשבר או להיות מודר, יש צורך לבצע רנטגן בכדי להעריך את המבנה הגרמי. בהתאם למעורבות הרקמות הרכות ניתן ליצור תמונת MRI.

טיפול בכאבים בעצם ההחלונית

ישנן גישות טיפוליות שונות לכאבי פיברולה, תלוי בסיבה.

ניתן לטפל בחסימה של ראש הפיבולה על ידי כירופרקט, למשל. כירותרפיה עוסקת במפרקים ובין השאר בשיקום הניידות שלהם. כחלק מגיוס כירופרקטור מפעיל לחץ בכיוון ההפוך לחסימה של ראש הפיבולה. הלחץ חייב להיות יעיל מספיק, אך אסור שהוא יכאב.

לעומת זאת, שבר של פיברולה מטופל בהתאם למיקומו ולחומרתו. ניתן לטפל בשבר באזור הפיר ללא טיח פריז אך באמצעות מערכת תחבושת הדוקה. שברים סיבוכים מורכבים, כמו שברים בקרסול, דורשים טיפול כירורגי בגבס בעקבותיו.

בעזרת אוסטאוסינתזות שונות, כלומר חומר זר כמו ברגים או צלחות המחברים ומתקנים את חלקי העצם זה לזה שוב, ניתן לשחזר את הצורה האנטומית וכך את היציבות של הפיבולה שנשברה פעם. באופן כללי, תרופות נגד כאבים עוזרות תמיד וטיפול בכל מחלות או גורמים סיבתיים הגיוני. בהתאם, ניתן להקפיד על הפסקות אימונים קבועות במקרה של לחץ יתר וניתן לרשום עיסויים או פיזיותרפיה במקרה של מתח או שרירים כואבים.

יתרה מזאת, יש להימנע מנעלי הנעלה שגויה ויש להתייעץ עם מנתח אורטופדי במקרה של תנוחת רגל או ברך לא נכונה על מנת שייקבע מדרסים מתאימים.

משך הכאב בעצם הקיר

כמה זמן כאב הפיבולה נמשך תלוי מאוד במה היה הגורם האולטימטיבי. ניתן להקל על כאבים הנובעים מסיבות לא מזיקות, כמו שרירים כואבים, חבורות או חסימות, לאחר מספר ימים עד שבועות עם הטיפול הנכון.

לעומת זאת, זמן הריפוי לשבר של פיברולה הוא ארוך בהרבה. ניתן להוציא חופשת מחלה בין 4-6 שבועות. במהלך זמן זה הטיפול מתבצע על פי תוכנית טיפול קבועה בשיתוף עם פיזיותרפיה. זה כולל בדיוק עד מתי רק עומס חלקי וממתי מתוכנן עומס מלא.

למותר לציין שזמן ההחלמה תמיד תלוי בגורמים בודדים, כמו דרישות גופניות ומוטיבציה.