חבורות

במקרה של פצע חבורה, כוח הכוח החיצוני גורם לחבלות בעור, בשרירים וברקמות הסובבות, וכלי הדם נקרעים. כלי הדם ההרוסים גורמים לדימום רב, מה שעלול להוביל לחבלה ונפיחות קשה בתוך הפצע. ככלל, זו תוצאה של אלימות בוטה, למשל בתאונות דרכים או לכידה במשק הבית או תוך כדי ספורט. בהשוואה לחתך, אין קצוות חדים ויש יותר שפשופים. בנוסף, הסיכון לזיהום בחבלות הוא גבוה מאוד.

סיבות

שטפי דם נפוצים בעיקר בתאונות בהן מעורבים מהירויות גבוהות או כוח רב, כגון בתנועה, בבית או במהלך ספורט. בתאונת דרכים, למשל, הפגיעה מביאה לכוחות חיצוניים גבוהים וזה מוביל לכליאה מאסיבית ברקמה.

גם אם אתה נלכד כשסוגרים דלתות או חלונות, אפשר לרסק את האצבעות או הידיים שלך. במהלך ספורט, ירידת ציוד ספורט על כף הרגל או פגיעה בגוף במחבטים עלולה להוביל לחבלות. לעיתים קרובות, חבורות בתאונות דרכים או נפילות קשות מלוות בפגיעות אחרות כמו חתכים ועצמות שבורות.

קרא גם את המאמר בנושא: שלבים של ריפוי פצעים

במה שונה פצע חבורה מפצע מדמיע?

פצע הדמעות, כמו פצע החבורה, הוא תוצאה של כוח בוטה. פצע הדמעות, לעומת זאת, הוא תוצאה של אפקט משיכה עקיף, הקורע את הרקמה והכלי פתוחים. הקרע יגרום לדימום רב.

קרא עוד בנושא: פצע מקולקל

בניגוד לחבורות, אין שפשופים בשולי הפצע, עם זאת, הם גם לא סדירים ונמצאים בשני גשרי הרקמה.חשוב שבמשך הזמן תמיד יש פצע חבורה קודם ופצע מדמיע כאשר מופעל כוח נוסף.

מאמר זה עשוי לעניין אותך גם: חתך

אִבחוּן

בדרך כלל ניתן לבצע את האבחנה ישירות על ידי הרופא המטפל על סמך אנמנזה מפורטת של ההיסטוריה של התאונה ומראה הפצע. המראה האופייני של חבורה עם היווצרות של חבורה גדולה וכחולה, שחיקות ונפיחות יכול לאשר במהירות את האבחנה של חבורה.
על מנת לשלול סיבוכים אפשריים או פגיעות נוספות, כגון עצמות שבורות או נזק לאיברים, יש לבצע בדיקות נוספות, כגון צילומי רנטגן, אולטרסאונד או טומוגרפיה ממוחשבת (CT).

תסמינים נלווים

הכוח החיצוני וסחיטת הרקמה גורמים לפריצת כלי הדם שמסביב. כלי הדם ההרוסים גורמים לדימום מאסיבי, שיכול להתפשט גם לרקמה ונוצר המטומה. חבורה זו מופיעה בדרך כלל ככתם כחלחל מתחת לעור.

לדוגמא, אם האצבע נלכדת בחלון, עלולים להופיע נפיחות וחבורות מתחת למיטת הציפורן, מה שמכונה המטומה תת-ציפורית (מתחת לציפורן). המטופלים מתלוננים לעתים קרובות על כאבים עזים ורגישות גבוהה למגע. מכיוון שהעור מכיל עצבים רבים, עלולות להופיע גם הפרעות תחושתיות. בהתאם למיקום הפצע, יתכנו גם מגבלות בניידות.

אתה עשוי להתעניין גם בנושא זה: איך מטפלים בחבורה?

סיבוכים של פצע חבורה

תלוי בגודל החבורה, קיים סיכון גבוה לזיהום. במקרה של פציעות במכשירים או בכלים או בתאונת דרכים, חיידקים יכולים להיכנס לפצע ולהדביק אותו. החבורה מהווה גם מקום גידול טוב לחיידקים ולכן לניקוי וחיטוי יסודי חשיבות רבה בעת הטיפול בחבלות. בנוסף, מבנים שכנים כמו גידים ושרירים יכולים להיפצע ולהוביל להגבלות תנועה ותחושה.

קרא עוד בנושא: דלקת פצע

במקרה של פצע קמצוץ באצבע המוביל להיווצרות המטומה התת-צתית, הציפורן יכולה להתנתק ממיטת הציפורן במהלך התהליך. במקרה של חבורות גדולות וחמורות מאוד, חלקים של הרקמה יכולים למות ולהתפתח מה שנקרא נמק. במקרה הפחות טוב, קטיעה עשויה להיות נחוצה. זיהום עם טטנוס הוא גם סיבוך וזו הסיבה שתמיד צריכה להיות הגנה מתאימה מפני חיסון. תסמונת התאים יכולה להופיע עם חבורות גדולות יותר ברגל התחתונה. זיהום בחיידקים כמו קלוסטרידיום פרפרינגן יכול להוביל לשריפת גז מסכנת חיים.

מאמר זה עשוי לעניין אותך גם: נֶמֶק

טיפול / טיפול

עבור חבלות קלות המופיעות בזמן ביצוע עבודות בית או פעילות גופנית, טיפול חריף יכול לספק הקלה במהירות. קירור מיידי של הפצע הוא חשוב על מנת להקל על הכאב ולהתמודד עם נפיחות. בנוסף, תחבושת משחה עם בטא אדונה או וולטרן יכולה לעזור בריפוי. יש לחסוך את חלק הגוף למספר ימים.

ברוב המקרים יש לפנות לרופא או לבית החולים לצורך פצעים גדולים יותר. במקרה של פצעים מדממים בכבדות, הדבר החשוב ביותר הוא להפסיק את הדימום על מנת למנוע התקדמות של חבורה. ניתן לטפל בזה בדחיסה כבדה. בבית החולים מנקים ופונקים תחילה את הפצע כדי להפחית את הסיכון לזיהום. לאחר מכן הוא נבדק. ברוב המקרים, פצעי חבורה נסגרים כך שלא צריך לתפור את הפצע. בדרך כלל מספיקה כרית פצע סטרילית.

אם מתרחשת זיהום, יש לנקות את הפצע ולבדוק אותו באופן קבוע. זיהומים קשים מצריכים אנטיביוטיקה, ולעיתים יש צורך בניקוי פתיחה וניתוח בתנאים סטריליים. אם מתרחשת נמק (רקמה מתה) על פני הפצע, יש להסיר אותו באופן כירורגי באופן מיידי.

קרא גם את המאמר בנושא: עזרה ראשונה לפצעים

זמן ריפוי

הזמן שלוקח לריפוי חבורות תלוי בגודלם ובהיקףם. עם טיפול טוב, פצעים קטנים יותר לרוב נרפאים לחלוטין וללא הצטלקות תוך מספר ימים עד שבועיים.
פצעים גדולים יותר יכולים להוביל במהירות לזיהומים וסיבוכים המאריכים את תהליך הריפוי. אם הפצע לא מנקה ומטופל באופן קבוע, פצע נגוע גדול יכול לקחת מספר חודשים לריפוי מלא.

בנוסף, לעתים קרובות משאירים צלקות מאחור. בחולים עם סוכרת או מחלות כלי דם (PAD), לעיתים קרובות קיימת הפרעה בריפוי פצעים. המשמעות היא שלא ניתן לסגור חבורות גדולות ויש לנקות אותה ולסגור אותה במספר פעולות.

אתה עשוי להתעניין גם בנושא זה: טיפול בצלקות

מתי עלי לפנות לרופא?

פצעים קטנים יותר בדרך כלל נרפאים תוך שבועיים ואינם מובילים לסיבוכים. לכן אין צורך לפנות לרופא.
במקרה של פצעים גדולים המובילים לכאבים ונפיחות עזים, הגיוני לפנות לרופא. גם אם אין שיפור לאחר מספר ימים, למרות קירור טוב ותחבושת משחה, רופא יכול לעזור. כמו כן עם מוגבלות בניידות והפרעות חושיות.
אם הפצע הופך לאדום או שהמטופל מפתח חום, זה יכול להיות סימן לזיהום בפצע. במקרה זה, יש לפנות מייד לרופא. ככלל, די בביקור אצל רופא משפחה. מנתח כללי יכול גם לעזור. יש להזעיק את רופא החירום במקרי חירום מוחלטים. עם טיפול טוב, פצעי הידרופייה לרוב נרפאים ללא סיבוכים ואין ירידה בתוחלת החיים.

למידע נוסף על הנושא: מוגלה בפצע

המלצות מצוות העורכים

  • חתך
  • מוגלה בפצע
  • הפרעת ריפוי פצע
  • תפר עור