תרופות לטיפול ב- COPD

מבוא

מכיוון ש- COPD (מחלת ריאות כרונית חסימתית) היא מחלה דלקתית-ניוונית, שבה, בין היתר, משתמשים בטיפול בחלקים מסוימים בדרכי הנשימה, הסמפונות, התנפחות, שני סוגים של תרופות. מצד אחד משתמשים במה שנקרא מרחיבי סימפונות. זה קבוצה של תרופות המשתמשות במסלולי האיתות של הגוף עצמו כדי לגרום להתרחבות הסמפונות, להפחתת עמידות בדרכי הנשימה ולהקלה על הנשימה. לעומת זאת, ממידה מסוימת של המחלה משתמשים גם בקורטיזון, חומר ספציפי לגוף שיש לו השפעה אנטי דלקתית חזקה ובכך מקל על התסמינים. עם זאת, מכיוון שלקורטיזון יכולות להיות תופעות לוואי רבות בשימוש קבוע והופך אתכם לרגישים לזיהום, הטיפול הצעדי ב- COPD מתחיל בשילובים מקבוצת הסימפונות.

כל התרופות הללו ניתנות בדרך כלל באופן מקומי, כלומר הן פועלות ישירות על הריאות. הם, למשל, אבקות שמופצות ונשאפות או נוזלים שנשאפים גם הם.

ברוקודילטורים

מרחיבי סימפונות הם תרופות המרחיבות את הסמפונות, כלומר דרכי הנשימה הגדולות יותר המוליכות אוויר. במצבים מסוימים, במיוחד בעת פעילות גופנית, הגוף רוצה להרחיב את דרכי הנשימה וכך להקל על הנשימה. לאחר האימון ובמנוחה, דרכי האוויר מצטמצמות שוב. הגוף משתמש בחומרים מסרים מסוימים ובמסלולי איתות למטרה זו. מרחיבי סימפונות עושים שימוש במנגנונים אנדוגניים אלה על ידי חיקוי המסר המרחיב (= הרחבה) ומסמנים איתות או על ידי חסימת החומרים המצמצמים (= צמצום).

בחולה COPD דרכי הנשימה מצטמצמות ללא הרף, מצד אחד על ידי ריר, אך גם על ידי נפיחות דלקתית. מרחיבי סימפונות מקלים על הנשימה, מה שעלול להוביל לשיפור גדול בתסמינים.

יתכן שאתה מעוניין בנושא זה: טיפול ב- COPD

בטא -2 הומימטיקה אוהדת

תפקודי גוף שאנו בני אדם לא יכולים לשלוט בהם במודע, כגון עיכול או מהירות פעימות הלב, נשלטים על ידי מערכת העצבים הצמחית, שאותה ניתן לחלק לשני מתנגדים: הסימפתטי והפרסימפתטי. בזמן שמערכת העצבים הפאראסימפתטית מקדמת תהליכים שעוזרים לגוף להתאושש, מערכת העצבים הסימפתטית מקדמת תהליכים שגורמים לגוף להיות מסוגל להילחם או לברוח: היא גורמת ללב לפעום מהר יותר, מוביל למתח שרירים והתגייסות מאגרי כוח, ומצער מצמצם לרגע פונקציות לא רלוונטיות כמו עיכול וגם מרחיב את הסמפונות.

תרופות מקבוצת סימפטומיממטיקה של בטא -2 משתמשות בעקרון זה. הם פועלים על הסמפונות באותה דרך איתות כמו חומר המסנג'ר של מערכת העצבים הסימפתטית (נוראדרנלין או אדרנלין) ובכך מביאים להרחבת הסמפונות. ניתן להסיק בקלות שמנת יתר של תרופה כזו יכולה להוביל לתופעות לוואי כמו דפיקות לב, הזעה ועצבנות.

מאמרים נוספים בנושא תרופות בקבוצה הסימפטומימטית של ביתא -2: ספריי salbutamol כמו ויאני ®

תרופות אנטיכולינרגיות

תרופות אנטיכולינרגיות פועלות לפי עיקרון פעולה דומה לזה של סימפטומיממטיקה בטא -2 שתוארה לעיל. גם הם מרחיבים את הסמפונות, אך לא על ידי חיקוי מערכת העצבים הסימפתטית (ראה לעיל), אלא על ידי עיכוב מתנגדתה, מערכת העצבים הפאראסימפתטית. חומר המסנג'ר שלו הוא כלומר אצטילכולין הגורם להיצרות בסמפונות. אנטי-כולינרגי מעכב מנגנון זה ומונע את היווצרות הסמפונות. מינון יתר עלול להוביל לפה יבש, למשל, מכיוון שגורם לרוק, אשר בדרך כלל מקודם על ידי מערכת העצבים הפאראסימפתטית, מעכב גם כן.

מכיוון שסימפטומיממטיקה של בטא -2 ואנטיכולינרגים מתחילים בדרך איתות דומה אך לא אותה דרך, ניתן להשתמש בהם גם יחד, לפיהם יש להם השפעה מחזקת (סינרגיסטית) הדדית.

קרא גם את הנושא שלנו בנושא התרופה: Berodual®

מעכבי PDE4

פוספודיאסטרז 4 הוא אנזים בתאים רבים (במיוחד בתאי חיסון) המפצל את חומר האות cAMP ובכך מעודד תגובות דלקתיות. אם מונע אנזים זה, חומר האות cAMP נמשך זמן רב יותר והדלקת אינה מקודמת. בדומה לקורטיזון, הדבר מפחית את ייצור הריר ואת הנפיחות של הריריות בסמפונות. מחקרים הראו כי מעכבי PDE4, בשילוב עם תרופות סטנדרטיות אחרות בטיפול COPD, שלב אחר שלב, משפרים משמעותית את התסמינים. יתר על כן, התרופה נסבלת היטב ויש לה רק תופעות לוואי במקרים נדירים.

תיאופילין

תיאופילין היא תרופה שיכולה להקל על תסמיני COPD בדרכים שונות. מצד אחד זה מעכב את הפוספודיאסטרזים וכך עובד באמצעות המנגנון המתואר תחת "מעכבי PDE-4". אך הוא גם חוסם קולטן שניתן למצוא על תאי הסמפונות ובכך מוביל להרחבת הסמפונות. זה גם ממריץ את פעימות הכוס ברונכיות, שמעבירות את הריר משם. מכיוון שניתן להקל יתר יתר על המידה של תיאופילין ("טווח טיפולי" צר) ומחקרים הראו כי הסיכון למות ממחלות לב וכלי דם מוגבר, תיאופילין משמש כיום רק כתרופת מילואים במקרים קשים לטיפול ב- COPD.

מה עושה קורטיזון?

קורטיזול ידוע בקרב אנשים רבים כ" הורמון הלחץ "בגוף. לקורטיזול פונקציות שונות אשר כולן שואפות להבטיח שאנשים יוכלו לתפקד תחת לחץ. בין היתר, קורטיזול מעיר אותך, מדכא תגובות דלקתיות עתירות אנרגיה ומקדם תהליכי פירוק, אשר מובילים לשחרור אנרגיה. קורטיזון הוא צורת ההובלה של ההורמון קורטיזול.

כאשר משתמשים בקורטיזון באופן מקומי, התגובות הדלקתיות המתרחשות שם מונעות באמצעות מסלולי האיתות של הגוף עצמו. ב- COPD, גירוי מתמיד של הסמפונות, בדרך כלל מעישון, גורם לקרום הרירי להידלק ולהתנפח. קורטיזון מעכב דלקת זו ובכך גורם להתפרקות של הקרום הרירי והפחתת ריר מופחת, אשר יחד גורם לשיפור בתסמינים.

עם זאת, מכיוון שהקורטיזון מעדיף גם דלקות מקומיות על ידי עיכוב ההגנה של הגוף עצמו, שיכול להיות חמור במיוחד בקרב חולי COPD, הוא מתווסף רק ברמות הגבוהות יותר של טיפול צעד COPD.

מידע נוסף בנושא זה: ההשפעות של קורטיזון כמו תופעות לוואי של קורטיזון

מתי אתה צריך חמצן?

בשלב מסוים של COPD זה יכול להיות קשה מאוד למטופל לנשום מספיק כך שהדם יכול להיות רווי לחלוטין בחמצן. ה רווי חמצן בדם ניתן למדוד. אצל אנשים בריאים מדובר בדרך כלל ב- 95% -100%. אם זה יורד מתחת ל 90% אצל חולה COPD, ניתן לשקול טיפול בחמצן. ההחלטה תלויה גם בתחושה הסובייקטיבית של המטופל. לאחר שהתחיל טיפול בחמצן, לרוב זה המקרה שהצורך (הפסיכולוגי) בחמצן גדל והאדם החולה כבר לא יכול להתרחק ממנו. טיפול בחמצן מועיל רק ל- COPD עד לכמות של ליטר / דקה. מינונים גבוהים יותר הם למעשה מסוכנים לאורך זמן רב. אצל אדם בריא, כונן הנשימה נשלט על ידי כמות ה- CO2 בדם. מכיוון שחולי COPD אינם יכולים לנשום טוב CO2, הגוף מתרגל לכמות מוגברת בדם. בקרת שאיפה ונשיפה נעשית אפוא תלויה ברוויה החמצן של הדם. אם תכולת החמצן בדם מוגברת באופן משמעותי כתוצאה מטיפול מוגזם בחמצן, כונן הנשימה נופל באופן מסיבי ויכול להופיע דיכאון נשימתי מסוכן.

האם ישנן תרופות ללא מרשם?

כל התרופות שהוזכרו דורשות מרשם. במקרה הטוב, ניתן להשיג מרקחת מרקחת בבית המרקחת ללא מרשם רופא (ראה תרופות מרקעות). בשלבים הראשונים של המחלה, כמה תרופות ביתיות יכולות להקל על הסימפטומים. לדוגמא, שאיפה עם תה מרווה או מי מלח היא אפשרות לשחרר את הריר ולהקל על שיעול. עם זאת, התרופה היעילה והזולה ביותר לטיפול ב- COPD היא בהחלט להפסיק לעשן, מכיוון שהמחלה באופן מחמיר ובלתי פוסק מחמירה עם המשך העישון.

האם יש תרופות חדשות שיכולות לעזור בקרוב?

ככל שמובילים COPD יותר ויותר, ישנן גם נקודות התחלה רבות לתרופות חדשות. נכון לעכשיו, רובם מתמקדים במדדים אנטי-דלקתיים בסמפונות, שכן זהו "עיקר העניין", כביכול. שיקול אחד הוא האם מעכבי PDE4, הקיימים כיום רק בטבליות, יתכן וניתנים גם באמצעות שאיפה ובאופן יעיל באופן מקומי וישיר לריאות. בנוסף, מתבצע מחקר על תרופה שעשויה לדכא את ייצורם של חומרים מסרים דלקתיים דרך דרך חדשה (עיכוב קינזה p38-MAP).

קבוצה מעניינת נוספת הם אנטגוניסטים CXCR-2, העלולים למנוע הצטברות של תאים דלקתיים בריאות. עם זאת, מכיוון שתרופות תמיד צריכות לעשות דרך ארוכה כדי לקבל אישור, לא ברור מתי והאם תרופות אלו יעלו לשוק.

סמים מצפה

בבתי המרקחת, נמכרים תרופות כורעות שונות ללא מרשם, שאמורות להקל על הנשימה, אפילו עם COPD. בין היתר, יש את מה שמכונה אמברוקסול, שיש לו יעילות מתועדת מאוד. ברומהקסין, הזמינה גם ללא תשלום בבתי מרקחת, קשורה לאמברוקסול. עם זאת, מכיוון שהוא מומר חלקית לאמברוקסול היעיל יותר בגוף, רצוי לנסות ישירות את אמברוקסול.

תרופה נוספת ידועה מאוד היא ACC (אצטיל ציסטאין), המשמשת גם כמרזחת להתקררות וכתרופה נגד הרעלת אצטמינופן. עם זאת, יעילותו כמרקיבה הוכחה רק במידה מוגבלת. שיפור סובייקטיבי של ריר עיקש מושג לרוב באמצעות שאיפה, בין אם זה עם מים, מים מלוחים או תה.

קרא גם: ACC acute ®

המלצות מצוות המערכת שלנו

• ספריי salbutamol ל- COPD
• Viani ® ל- COPD
• טיפול ב- COPD
• השפעות של קורטיזון
• קורס COPD

אי הכללת אחריות / הצהרת אחריות

ברצוננו לציין שלעולם אסור להפסיק, להחיל או לשנות תרופות באופן עצמאי ללא התייעצות עם הרופא שלך.
שימו לב כי איננו יכולים לטעון כי הטקסטים שלנו שלמים או נכונים. המידע עשוי להיות לא מעודכן בגלל ההתפתחויות הקיימות.