מורס עצם

מורס העצם

מורסות העצם (מורסה בעצמות) ידועות גם בשם אוסטאומיאליטיס. מבדילה כאן הבחנה בין צורה אנדוגנית לבין אקסוגנית. הצורה האנדוגנית נגרמת על ידי חיידקים (בעיקר סטפילוקוקים, Pseudomonas ו- Proteus) מצד הדם, כלומר על ידי חיידקים בדם. הצורה האקסוגנית בדרך כלל נוצרת לאחר שברים או פציעות ברקמות הרכות. לאחר מכן חיידקים יכולים לנדוד אל העצם דרך פתיחת הטראומה הזו ולהוביל למורסה בעצמות. הצורה האנדוגנית נמצאת בעיקר בקרב מתבגרים (עד גיל 16), בעוד שבמבוגרים יש פחות סיכוי לפתח את הצורה האנדוגנית.

למידע נוסף בנושא מורסה בעצמות, עיין במאמר הראשי מורסה.

תסמינים של מורסה בעצמות

החולים עם מורסות עצם חריפה בדרך כלל מתלוננים על צמרמורת, חום גבוה וספירת תאי דם לבנים גבוהים וכן על מה שמכונה משמרת שמאלית (תאי דם צעירים יותר ולא בשלים). יש גם רכות מקומית באתר מורסה ונפיחות בצקית נלווית של הרקמה שמסביבה. עם מורסות כרוניות קיים סיכון להיווצרות פיסטולה. במקרה זה, תלונות המטופל לרוב אינן חריפות כמו בצורה החריפה.

אִבחוּן

ראשית, ספירת הדם נותנת אינדיקציה ראשונית לחומרת המחלה. במהלך לעלות בחום צריך לקחת תרבויות דם לאחת זיהוי נבט מתאים לנצח. א צילום רנטגן ההבהרה הקלה של העצם המקבילה יכולה להעיד על מורסה בעצמות (לרוב בתחילת מחלה). ככל שמתקדמת מורסה עצם, כך גם כן מבנה העצם נראה רגוע יותר במקום המתאים. יתר על כן, א קולי, א MRI או שניתן לבצע סקינטיגראפיה שלד. ניתן לבצע מריחה גם במהלך ניתוח על מנת להשיג חיידקים מתאימים.

טיפול במורסה בעצמות

ניתן לטפל במורסה העצם בשמרנות כמו גם בניתוח. טיפול שמרני מורכב מניעה של הקיצוניות, קירור ומתן אנטיביוטיקה רחבת טווח. באופן כירורגי, תחילה נמצא חלל המורסה ונחתך, ואז מחלל את חלל המורסה (קרא גם: ניתוח מורסה). לפני הפינוי ניתן לבצע ספוגית פצעים בכדי להשיג הוכחה מקבילה לחיידקים. לאחר מכן שוטפים את הפצע מספר פעמים ומוחדרים ניקוז פצעים. ואז האנטיביוזיס השיטתי מתבצע במשך מספר שבועות.

קרא עוד בנושא זה בכתובת: טיפול במורסה

סיבוכים ממורסה עצם

ראשית כל, ישנו סיכון כי מורסה חריפה תתפתח לצורה כרונית שממשיכה לחזור ויש להפעיל אותה מספר פעמים. לאחר הסרת המורסה הניתוחית, עלולים להופיע דלקת, הפרעות ריפוי פצעים וזיהומים לאחר הניתוח, מה שהופך פעולות חוזרות ונחוצות. במקרים פרטניים קיצוניים יתכן שיהיה צורך לקטוע את הגפה הפגועה על מנת להגן על הגוף מפני הרעלת דם מסכנת חיים.