אובדן שמיעה כרוני

מילים נרדפות במובן הרחב יותר

  • חֵרשׁוּת
  • חֵרשׁוּת
  • אובדן שמיעה מוליך
  • אובדן שמיעה חושי
  • אובדן שמיעה פנימי
  • אובדן שמיעה
  • אובדן שמיעה
  • אובדן שמיעה פתאומי

רפואי: היפוכוסיס

אנגלית: חירשות כרונית

הגדרת אובדן שמיעה

חירשות (hypacusis) היא ירידה בשמיעה שיכולה לנוע בין אובדן שמיעה קל לחירשות מוחלטת.
ליקוי בשמיעה הוא מצב נרחב המופיע אצל אנשים צעירים ולעתים קרובות יותר בקרב זקנים. בגרמניה כששה אחוז מהאוכלוסייה מושפעים מאובדן שמיעה. מורגש כי הגיל בו מתרחשת אובדן שמיעה יורד. אך באופן טבעי, אובדן השמיעה מתקדם רק עם העלייה בגיל.

האדם נודע רק לירידה בשמיעה כאשר רעשים, צלילים וקולות מוכרים פתאום כבר לא נתפסים או מובנים. אובדן השמיעה מתרחש בדרך כלל בהדרגה ויכול להיתפס כנכות משמעותית אם הנזק כבר התרחש.

המיקוד אינו כל כך בטיפול באובדן שמיעה, אלא במניעה בגיל צעיר. ישנם אמצעי מניעה רבים שניתן לנקוט כדי לשמור על שמיעתנו. תקנות חוקיות חלות במקום העבודה, לפיהן אין אפשרות לחשוף את עצמך לנפח של יותר מ- 85 דציבלים (dB) ללא הגנת שמיעה, אך מגבלה זו מושגת במיוחד בשעות הפנאי. דיסקוטקים, הופעות רוק, מוזיקה רועשת דרך אוזניות, מירוצי מכוניות וכו 'מייצרים רעשים כאלה שיכולים לטווח הארוך לפגוע בשמיעה שלך באופן בלתי נסבל.

גורמים לאובדן שמיעה כרוני

כמו עם החריף, אובדן שמיעה כרוני בין הולכת צליל (גורם לשקר באוזן החיצונית או האוזן התיכונה) והפרעת תחושת קול (גורם טמונה ב אוזן פנימית או עצב השמיעה).
יש הבדל ברור בטיפול בהתאם למיקום ההפרעה.
למידע נוסף על בדיקות לאובדן שמיעה, בקר ב:

  • מבחן שמיעה

מקור וטיפול

איך זה מגיע כְּרוֹנִי הפרעת הולכה ואיך מטפלים בה?

  • שעוות אוזניים (סרום)
    שעווה באוזן, אבק ופיסות עור הם טבעיים בתעלת השמיעה החיצונית ולרוב מועברים החוצה או נשטפים בעת המקלחת.
    הצטברות מוגזמת או מוגברת היווצרות שעווה באוזן מתרחש בתעלות אוזניים צרות או בעבודה בתנאים מאובקים.
    הניסיון להסיר את השעווה בעזרת מקלות אכילה, לרוע המזל מוביל לכך עוד יותר כלפיך עור התוף מועבר ותעלת האוזן סתומה עוד יותר. גופים זרים אחרים כמו שאריות כותנה יכולים לחסום יותר ויותר את תעלת האוזן. ילדים מסתכנים לעיתים בהיתפס בחפצים קטנים בזמן המשחק אֹזֶן נתקע בלי שההורים שמו לב.
    ניתן לראות את הגופים הזרים או שעוות האוזניים דרך אוטוסקופ (מראה אוזניים) וניתן להסירם על ידי רופא המשפחה בעזרת מכשירים קטנים.
    אם ההסרה המכנית אינה מצליחה, שעווה באוזן או שהגוף הזר נשטף במים.
  • צמיחת עצם מוגברת (אקזוזות)
    אצל אנשים מסוימים גידול העצמות מתרחש בגיל מבוגר או עם מחלות הורמונליות. כאשר העצם צומחת באזור תעלת האוזן, היא מתכווצת. אם עכשיו פחות צליל מגיע לעור התוף, אחד מתגנב בהדרגה אובדן שמיעה א. עודף רקמות עצם ניתן להסרה בניתוח.
  • הצטמצמות עקב הצטלקות (היצרות)
    אחרי כל דלקת בתעלת האוזן, יהיה זה בזה אחד זיהום פטרייתי או על ידי א דלקת בזקיקי השיער (רְתִיחָה) יש צלקת קטנה. ככל שהתרחשה דלקת ופגיעה בתעלת האוזן, נוצרת רקמת צלקת ומצמצמת את התעלה. ההיצרות הגוברת מביאה לאובדן שמיעה מתקדם. הסרה כירורגית יכולה לחשוף את תעלת השמיעה שוב, אך הדבר מוביל שוב לצלקות.
  • דלקות כרוניות באוזן התיכונה (דלקת אוזן דלקת כרוניקה)
    בשעה א דלקת אוזן-כרונית כרונית הדלקת קבועה. הסימפטומים מאופיינים בכוח משתנה כאב אוזניים ואוזניים נוזלות. הדלקת יכולה להתפשט לעצמות סמוכות ולהחמיר את המחלה. התגברות ההידרדרות בשמיעה זוחלת פנימה וניתן לטפל בה רק בקושי אחר כך.
    בטיפול, השיקום הניתוחי של האוזן התיכונה דרך הרחקה קיצונית של רקמות חריפות ודלקתיות נמצא בקדמת הבמה. במידת האפשר מנסים כמובן לשמור על שמיעה יתרה. כיום ניתן להחליף את שריר העצם בשתלים מלאכותיים (טימפנופלסטיה).
    מידע נוסף בנושא זה זמין גם בכתובת: דלקת אוזן-כרונית כרונית
  • הפרעת אוורור צינורית כרונית (קטאר כרונית באוזן התיכונה)
    ה שפופרת אוסטאכיאנית (טובא אוסטצ'י, אודיבה טובא) בדרך כלל משווה את הפרשי הלחץ בין האוזן התיכונה לעולם החיצון.
    זיהומים קבועים הנגרמים כתוצאה מהצטננות (נזלת, דלקת סינוסים, דלקת שקדים), הצינור יכול להיות סגור לצמיתות וניתן לפגוע בתפקודו קשה. בנוסף לתחושת סמויות של לחץ באוזן, שלא ניתן לתקן באמצעות בליעה ופהק, אובדן שמיעה זוחל פנימה. הסגירה הקבועה מקדמת גם הצטברות נוזלים (Serotympanum) או הצטברות רירית הקשורה לדלקת באוזן התיכונה (Mucotympanum).
    אם הנוזל לוחץ על עור התוף מבפנים, הרטט שלו נפגע ומחמיר את אובדן השמיעה שכבר קיים. אם לא בקרוב טיפול (ראה פוליפים, דלקת שקדים, רירית האוזן התיכונה משתנה (טימפנוסקלרוזיס) ואובדן שמיעה חמור מתרחש.
    התפתחות כרונית באוזן התיכונה נובעת לרוב משקדים מוגדלים, אותם יש להסיר במקרה של זיהומים חוזרים.
    במקרה של אי-ריפוי, מבטיחים אוורור של האוזן התיכונה דרך חתך קטן (paracentesis) והחדרת צינור (ניקוז טימפני) בעור התוף. ניתן להסיר את הצינור לאחר שהתרפא. הפגם בעור התוף נרפא לאחר זמן מה.
  • Otosclerosis
    ב otosclerosis יש אחד נוקשה של שרשרת העצם באזור הערימות. זה נקשר לאוזן הפנימית ומכופף שם עם החלון הסגלגל, מה שהופך אותו ללא תנועה ולא מסוגל להעביר צליל. קיבוע זה מגביל את הניידות של שרשרת העצם כולה ומפחית מאוד את העברת השמע. ה מחלה תורשתית מופיע לעתים קרובות יותר אצל נשים מאשר אצל גברים ופסגות בגילאים 20-40.
    ניתן להאיץ את תהליך המחלה במהלך ההיריון. התכונה המיוחדת של אובדן השמיעה שנוצר היא שמטופלים יכולים לשמוע את בן / ת השיחה שלהם טוב יותר מהרגיל כאשר יש הרבה רעש (Parakusis willisisii).
    בנוסף לאובדן שמיעה, יש גם צלצולים באוזניים (טינטון) ב. ניתן למנוע Otosclerosis על ידי טיפול כירורגי (סטייפ פלסטיק) להיות מטופלים. את פונקציית האותיות מוחלף בתותבת העשויה טיטניום או פלטינה.
  • גידול, גידולים
    גידולים סרטניים יכולים להופיע גם באזור האוזן (ראו גם גידול סרטני) מתרחש. הם יכולים להיות שפירים או ממאירים. המשותף לכולם הוא שהם מחמירים יותר ויותר את השמיעה ומייצרים תחושת לחץ עם צלצול מדי פעם באוזניים (טינטון).
    הם נמצאים בכל אזורי האוזן, מתעלת השמיעה החיצונית ועד האוזן התיכונה והאוזן הפנימית. למרבה המזל, גידולי אוזניים הם נדירים יחסית וניתן להסירם בקלות באמצעות נהלים מיקרו-כירורגיים.

הפרעת תחושה כרונית

איך זה מגיע כְּרוֹנִי הפרעת תחושה חושית וכיצד מטפלים בה?

  • זיהום רעש קבוע
    רעש מחלה אותך! בראש ובראשונה, האוזן עצמה מושפעת לפני שמתרחשות תגובות פסיכולוגיות. חשיפת רעש יומית של שש שעות בנפח של 75 dB ומעלה יכולה לגרום לנזק משמעותי באוזן הפנימית לאחר שנים. עובדי מפעל, אנשי רצפת טיסה, רוכבי דיסק ואפילו מבקרים קבועים בדיסקוטקים רועשים מסתכנים באובדן שמיעה קבוע באוזן הפנימית.
    חוקי הבריאות והבטיחות התעסוקתיים קובעים בהחלט אמצעי הגנה מפני רעש עם הגנת שמיעה מתאימה לעיסוקים עם חשיפת רעש גבוהה.
  • אובדן שמיעה קשור לגיל (פרסבוסקוס)
    עם ההזדקנות, הידרדרות השמיעה עדיין תקינה במידה מסוימת. תהליכי הזדקנות שונים כמו הפרעות במחזור הדם, צריכת תרופות, לחץ דם גבוה, סוכרת וחשיפה לכל החיים לרעש תורמים ללקות בשמיעה.
    אובדן השמיעה הדו-צדדי יכול להתחיל מגיל 50 ובהתחלה משפיע רק על התדרים הגבוהים יותר. לדוגמה, כבר לא ניתן לשמוע חרקים ושרון ציפורים. עם רעשי רקע חזק יותר כמו במסיבת יום הולדת, בה בדרך כלל מתקיימות שיחות מלאות חיים ואולי מושמע מוזיקה, ניתן להגביל את הבנת הדיבור. בימינו ניתן לפצות אובדן שמיעה בעזרת מכשירי השמיעה המודרניים ביותר.
  • גידול של עצב השמיעה (נוירומה אקוסטית)
    הנוירומה האקוסטית היא גידול שפיר וגדל לאט בעצבי השמיעה והשיווי משקל (עצב vestibulocochlear), המופיע לרוב רק מגיל 50. בנוסף לאובדן שמיעה, הסימפטומים המוקדמים כוללים גם פגיעה באיזון, סחרחורת וצלצולים באוזניים (טינטון). הסרה כירורגית יכולה לעצור את אובדן השמיעה הגובר.
  • נזק מרכזי
    מכיוון ששמיעה לא רק מתרחשת באוזן ובמבניה, אלא נתפסת בסופו של דבר במוח, פגיעה במסלולי השמיעה המרכזיים עלולה לגרום לאובדן שמיעה או אפילו לאובדן מוחלט.
    אירוע מוחי (אפופלקסי) הנגרם כתוצאה מדימום או טרשת עורקים יכול להיות הגורם לנזק מרכזי בשמיעה. לרוב מופיעים גם תסמינים נוירולוגיים אחרים ואובדן השמיעה דוהה ברקע.