גיל הופעת סרטן הלבלב

מבוא

סרטן הלבלב (סרטן הלבלב) מתרחשת לעתים קרובות יותר בגיל מתקדם, בתדירות הגבוהה ביותר בין הגילאים 55-70 (80% מסרטני הלבלב).
בסך הכל, נשים וגברים נפגעים לעתים קרובות באותה מידה, אך הגיל הממוצע להופעה אצל גברים הוא 69 שנים ולנשים 76 שנים. לפיכך, גברים מתחת לגיל 70 נוטים יותר לפתח סרטן הלבלב מאשר נשים.
ילדים הרבה פחות סיכויים לפתח סרטן הלבלב בהשוואה למבוגרים, אך המחלה יכולה בעיקרון להופיע בכל גיל. הסיכון להתפתחות סרטן הלבלב עולה משמעותית עם הגיל.

תדרים

סרטן הלבלב מהווה כ 2-3% מכלל סוגי הסרטן הממאירים במבוגרים.
בגרמניה ובאירופה, 9-12 אנשים לכל 100,000 איש מפתחים גידול זה מדי שנה. שכיחות סרטן הלבלב עלתה בהתמדה בשנים האחרונות.
מאז שלב הסיום של סרטן הלבלב בדרך כלל כבר הושג בדיגנוזיס והגידול מאוד אגרסיבי, זה המקרה מחלת הסרטן הגורם החמישי המוביל לתמותה הקשורה לסרטן ברחבי העולם. מומחים מייחסים עלייה זו במספר המחלות לעובדה שתוחלת החיים עולה באופן כללי, מה שאומר שיותר ויותר אנשים מגיעים לגיל בו הסבירות להתפתחות סרטן הלבלב עולה באופן משמעותי.

גיל כגורם סיכון

הגורמים להתפתחות סרטן הלבלב אינם ידועים ברובם.
זקנה היא גורם הסיכון האמין והחשוב ביותר לסרטן הלבלב.
בנוסף, מוצא אתני (שיעור התמותה הגבוה ביותר מסרטן הלבלב בקרב אוכלוסיות שחורות), עישון סיגריות, צריכת אלכוהול כבדה ובעלי עודף משקל הוכח כבר כגורמי סיכון.
בנוסף, נראה שיש גם נטיות משפחתיות לסרטן הלבלב, שיש לה תכונות מיוחדות במידע הגנטי (מוטציות גנים) עוברים בירושה. אנשים שלמשפחותיהם יש קרוב משפחה מדרגה ראשונה (אבא, אם, אחים) שכבר חלו בסרטן הלבלב יש סיכוי גבוה יותר לפעמיים עד שלוש לפתח את המחלה. אך רק כ -5% ממקרי סרטן הלבלב הם גנטיים.
דלקת כרונית ארוכת שנים של הלבלב וסוכרת מסוג 2 יכולה גם להעלות את הסיכון לסרטן הלבלב.

מדוע סרטן הלבלב מתפתח בגיל מבוגר?

סרטן יכול להתפתח בכל מקום בגוף ובכל גיל. תאי גוף האדם מתחדשים כל הזמן דרך חלוקת תאים ותאים ישנים או שבורים מתים. כך שיש בדרך כלל איזון בין צמיחת תאים למוות של תאים (אפופטוזיס).
כעת יכול לקרות שתא פגום לא מת בגלל פגם במידע הגנטי, אלא מתחלק ומתרבה בצורה בלתי מבוקרת למרות הפגמים ההולכים וגוברים. תאי הבת של תא פגום זה מכילים גם את המידע הגנטי שהשתנה, וסטיות ונזק נוספים יכולים לנבוע מחלוקת תאים נוספת. זה יוצר גידול שיכול לצמוח ללא שליטה.
סרטן הלבלב הוא ממאיר (מַמְאִיר) גידול הגדל לרקמה בריאה ומשמיד אותה. זה מתחיל בדרך כלל מתאי האפיתל מה שנקרא בצינורות הלבלב ולעיתים קרובות הוא אף יוצר התנחלויות (גרורות) באיברים אחרים.

מדוע סרטן הלבלב מתפתח לעתים קרובות במיוחד בגיל מבוגר?
לתאי גוף אנושי יש מנגנוני בקרה מסוימים שמבטיחים כי חלוקת התא מתבצעת באופן מבוקר וכי תאים פגומים מתים. גנים אפוטרופיים מסוימים (מה שמכונה גנים מדכאי גידולים) לפקח על חלוקת התא הנכונה וליזום מנגנוני תיקון במידת הצורך.
ככל שאדם מבוגר יותר, כך מנגנוני הבקרה הללו נחלשים והסיכוי שיווצרו פגמים בגנים האפוטרופיים גדל. אם הגנים האפוטרופוסים הללו כבויים ואינם יכולים להבטיח עוד שתא מת, התא הופך לאלמותי ויכול להמשיך ולהתרבות בצורה לא מבוקרת.
זה מגדיל את הסבירות להתפתחות גידול (גם של סרטן הלבלב) עם הגברת הגיל.

סרטן הלבלב בילדים

מחלות ממאירות של הלבלב נדירות מאוד בקרב ילדים.
הלבלב הנדיר הנדיר הוא גידול בתאי האפיצל של הלבלב, 90% מהם מופיעים בגיל הרך ורק ב 10% מהמקרים אצל מבוגרים. שיעור ההישרדות לחמש שנים לגידול זה הוא עד 80%.
עם גיל ממוצע של כעשרים שנה, הגידול המוצק הנדיר ביותר בבלוטת הלבלב מופיע במיוחד אצל נשים. סרטן הלבלב הזה מעט ממאיר (ממאירים בדרגה נמוכה), אך יש לו פרוגנוזה טובה במקרה של הסרה כירורגית מוחלטת.
באזורים מסוימים בהודו קורה שילדים מפתחים דלקת לבלב כרונית, מה שמוביל להפרעה ברמת הסוכר בדם ובהמשך להתפתחות סרטן הלבלב. בגלל הגלובליזציה וההתערבבות הנגרמת בין האנשים, צורות מחלות אלה מטופלות גם במרכז אירופה.

שיא גילאים בגידולים שונים בלבלב

זה ללא ספק סרטן הלבלב הממאיר השכיח ביותר אדנוקרצינומה דוקטלית. בגרמניה 18 אנשים לכל 100,000 איש מפתחים אותה מדי שנה. זה הופך אותו לגידול השלישי בשכיחותו של דרכי העיכול.
רוב הזמן זה אדנוקרצינומה דוקטלית מקומי בראש הלבלב ויש לו פרוגנוזה גרועה יחסית, מכיוון שהוא ניתן לניתוח רק ב 10-15% מהמקרים בזמן האבחנה. סרטן הלבלב הזה נפוץ בעיקר בגילאי 6 עד 8.

סוגים אחרים של גידולים בלבלב הם נדירים בהרבה, למשל תוך-מוליכים גידולים פפילריים-ריריים של הלבלב אצל גברים מעט יותר לעתים קרובות מאשר אצל נשים ומצטברים בין הגילאים 60-70. הפרוגנוזה לסרטן הלבלב הזה טובה מאוד. גידול זה מתרחש בתוך מערכת הצינור של הלבלב (תוך-מוליך).

ה אדנומה של ציסטה הלבלב הוא גידול שפיר. זה נצפה בעיקר אצל נשים מבוגרות ומאובחן במקרה בשליש מהמקרים. נשים מבוגרות נפגעות עד פי ארבע מגברים.
אדנומות ציסטה סרואיות של הלבלב הם נדירים ויש להם הסרה כירורגית מוחלטת (כְּרִיתָה) פרוגנוזה טובה.

לעומת זאת, המונח גידול רירי-ציסטי של הלבלב משמש לסיכום של גידולים שפירים וממאירים, המשפיעים במיוחד על נשים בגילאי 40-60.
אם גידול כזה מוסר לחלוטין, הפרוגנוזה טובה: עם גידולים ממאירים שיעור ההישרדות לחמש שנים הוא סביב 75%.

קרצינומה של תאים אקינאריים היא סוג נדיר של סרטן הלבלב. הוא נפוץ כפליים בקרב גברים מאשר אצל נשים, וגיל השיא הוא בין 55-65 שנים. גידולים אלה מתגלים לעיתים מאוחרות, ולעיתים קרובות נמצאים גרורות בכבד בזמן האבחון.

האינסולין הוא נדיר בגידול שפיר של 90% של התאים המייצרים אינסולין של הלבלב. זהו פעיל ההורמונים הנפוץ ביותר (יצירת אינסולין) סרטן הלבלב, נגרם כתסמינים של היפוגליקמיה (חשק לאוכל, סחרחורת, הזעות) ונמצא בערך פי שניים אצל נשים מאשר אצל גברים.
אינסולינומה יכולה להופיע בכל גיל, אך סרטן הלבלב השכיח ביותר הוא סביב גיל 50.

גסטרינומה והתמונה הקלינית הנלווית, מה שמכונה תסמונת זולינגר-אליסון, יכולים לנבוע לא רק מגידול בלבלב, אלא גם במעי הדק. גסטרינומות ממאירות ב 60% מהמקרים, הן נדירות ביותר ומופיעות לרוב בגילאי 30-60.
סוג זה של סרטן הלבלב מייצר את ההורמון גסטרין המגרה את ייצור חומצת הקיבה. העלייה בחומציות בגסטרינומה מביאה לרוב לכיבי קיבה ותריסריון.