קוורקטציה של אבי העורקים

מילים נרדפות במובן הרחב ביותר

צמצום עורק הראשי בגוף, היצרות אבי העורקים, אבי העורקים coarctatio
אנגלית: היצרות של האיסמוס אבי העורקים, קרישת העורקים, קרישת אבי העורקים

הַגדָרָה

קוורקטציה של אבי העורקים הוא צמצום העורק הראשי (אבי העורקים). זה הצטמצם לאחר שהוא יוצא מהלב ואחרי הניתוק של העורק המספק את המחצית העליונה של הגוף. באזור זה, העורק הראשי יוצר קשת, וזו הסיבה שמדברים על קשת אבי העורקים.

הצורות השונות

יש ילד וצורה מבוגרת של שינויים בכלי הדם בעורק הראשי. בצורה של הילד, קוורקציה של אבי העורקים קיים מלידה ובדרך כלל ישנם מומים אחרים בלב. משוער. 7% מכלל מומי הלב המולדים הם ניתוחים של אבי העורקים.

מבוגרים (צורה של מבוגרים) עם אבי העורקים הצומק רכשו את כלי הדם הללו, כלומר זה לא היה קיים מאז הלידה. מחלות לב במקביל נדירות עם צורה זו של קרישת העורקים.

היצרות אצל התינוק

בשיעור של 6 עד 10%, הניתוח של אבי העורקים הוא אחד ממומי הלב השכיחים בילודים. ישנן צורות שונות של קרישת העורקים, הנבדלות זו מזו באופן אנטומי. התכווצות כלי הדם נמצאת לעיתים קרובות מול המפגש של דלקת העורקים (מבנה ממחזור הדם העוברי) אל אבי העורקים. צורה זו נקראת קוורקטציה טרומית של אבי העורקים. לעיתים רחוקות יותר, היצרות היא מאחורי מפגש של דוקטוס אטרוזוס עם אבי העורקים. ואז אחד מדבר על הניתוח אבי העורקים שלאחר הדקטליות.

אם תינוק שזה עתה נולד סובל מניתוח של האיסמוס המוקדם, יכול להיווצר סכנת חיים מכיוון שהדוקטוס arteriosus נסגר זמן קצר לאחר הלידה. הדוקטוס arteriosus מספק לחצי התחתון של הגוף אצל הילד שטרם נולד, דם. במקרה של קוורקטציה של האיסמוס המוקדם, לכן חשוב לתת לתרופה פרוסטגלנדין לפתיחה מחודשת של עורק הדוקטוס ולהשאירה פתוחה.

תלוי כמה בולטת היצרות, ילודים יכולים כבר להראות סימנים לאי ספיקת לב לפני הניתוח: הזעה מוגברת, נשימה מואצת, שתייה לקויה ואי כשירות. אם יילוד נולד עם קוורקטציה בולטת של אבי העורקים, הילד יכול להראות התדרדרות דמויי הלם. אצל ילודים ותינוקות, חשוב אפוא לגלות את הניתוח של אבי העורקים מוקדם ככל האפשר ולפתוח טיפול בהקלה.

התסמינים

בהתחשב בשינויים בעורק הראשי, לחץ דם גבוה יכול להתרחש. בדרך כלל לחץ הדם ברגליים או במחצית התחתונה של הגוף גבוה ב 30-40 מ"מ ג"ג מאשר בזרועות או במחצית העליונה של הגוף, אבל זה בדיוק ההפך בגסות אבי העורקים.

היצרות אבי העורקים גורמת להבדל הפוך בלחץ הדם בין הזרועות והרגליים. לחץ הדם במערכת כלי הדם מוגבר בקטע שלפני ההיצרות ויורד לאחר ההיצרות. קרישה של אבי העורקים מכונה גם יתר לחץ דם בגפיים העליונות עם תסמינים של כאב ראש, סחרחורת, דימום מהאף (דימום מהאף יכול להופיע גם בקשר לכאבי ראש) ותחושה פועמת באזור הראש. ערכי לחץ הדם במחצית התחתונה של הגוף מורידים (לחץ יתר) וחולשה ברגליים או אפילו מופחת אספקת דם לרגליים יכולה להתרחש.

הפרש לחץ דם

הבדל בלחץ הדם יכול להיות סימפטום של קרישת העורקים. המשמעות היא שיש הבדל ניכר בלחץ הדם בין הזרועות לרגליים. גירעון דופק זה הוא הסימפטום העיקרי של הניתוח של אבי העורקים והוא מורגש למשל עבור אלו שנפגעים מכפי שיש להם ידיים חמות אך רגליים קרות.

האבחנה

ההבדל בלחץ הדם בין הזרועות והרגליים הוא אינדיקציה ברורה למצב הניתוח של אבי העורקים. אם המטופל מדווח על תסמינים כמו כאב ראש, כאב פועם, סחרחורת וחולשה ברגליים, יש לבדוק אותו אם היצרות כלי דם שכזו.

בעזרת צילום רנטגן של החזה ניתן לזהות את הניתוח של אבי העורקים: הצד השמאלי של הלב מוגדל וניתן לראות ייצוג חזק יותר של העורק הראשי.
בעזרת בדיקת אולטראסאונד מיוחדת בוושט ניתן לבחון את הלב והעורקים בפירוט ולקבוע את היצרות אבי העורקים. בבדיקת צנתר לב ניתן לקבוע במדויק את מיקום היצרות כלי הדם וניתן לבצע ניסיון טיפול בו זמנית (ראו תחת טיפול).

למידע נוסף על הנושא כאן: בדיקת צנתר לב.

אקו לב

אקוקרדיוגרפיה היא שיטת הבחירה שנבחרה אצל ילודים, תינוקות וילדים קטנים. בבדיקת אולטרסאונד הלב יש וודאות של 95% ויותר כדי לאבחן את קרישת העורקים. בנוסף, ניתן לקבוע את חומרת היצרות במהלך הבדיקה וניתן לגלות מומים נוספים בלב.

למידע נוסף, המשך לקרוא: אקו לב.

שפיכה

כחלק מלישת אבי העורקים, ניתן להשמיע ממלמל לב בעזרת הסטטוסקופ. רופאי ילדים מנוסים וקרדיולוגי ילדים רושמים סיסטולי בתדירות בינונית. סיסטולי הוא מלמול לב המתרחש בשלב הפליטה (סיסטול) של מחזור הלב. את הסיסטולית ניתן לשמוע בניתוח אבי העורקים שמשמאל לסטרנום, בבית השחי ובגב.

הטיפול

כדי לתקן את קרישת הדם של אבי העורקים, יש צורך בהליך אופרטיבי בעזרתו מסירים את ההיצרות. לאחר הסרת הצרת כלי הדם, לחץ הדם לרוב נמוך. ניתן להשתמש כאן בתותבת כלי הדם או לחבר בין שני גדם כלי הדם שוב ישירות זה לזה.

במקרה של ילדים הסובלים מכריתת אבי העורקים, יש לבצע את הניתוח מוקדם ככל האפשר, מכיוון שככל שהצטמצם כלי הדם ארוך יותר, כך סביר יותר שלחץ הדם הגבוה לא ייסגר.

אלטרנטיבה לניתוח, במיוחד אצל מבוגרים, היא הרחבת ההיצרות בכלי בעזרת בלון. בלון זה מתקדם דרך קטטר אל אבי העורקים, ואז מנופח ואז דוחף את קירות הכלי כלפי חוץ. הבלון יכול גם להרחיב את הכלי אם עדיין יש צמצום שיורי של כלי השיט לאחר הפעולה או אם הכלי הצטמצם שוב אם כי הוא הורחב באופן אופטימלי על ידי הפעולה.

פּרוֹגנוֹזָה

אם מטופל עם קרישה של אבי העורקים מטופל באיחור, הסיבוכים העיקריים הם התפתחות של אי ספיקת לב או מחלת מסתם אבי העורקים או קרע בעורק הראשי. אם לעומת זאת הניתוח מתבצע מוקדם, ניתן להפחית את הסיכון למחלות משניות במערכת הלב וכלי הדם.

בהשוואה לאוכלוסייה הבריאה, חולים עם הניתוח לאבי העורקים נוטים יותר למות מלחץ דם גבוה או מחלות לב וכלי דם אחרות.

מה תוחלת החיים עם הניתוח של אבי העורקים?

קוורקטציה של אבי העורקים (ISTA) הוא מום לב נפוץ הניתן לתיקון כירורגי. בנוסף, משתמשים בהליכי התערבות עם הרחבת בלון והשתלת סטנט. גם הניתוח וגם הטיפול ההתערבותי של ISTA משמשים כסטנדרט ויש להם סיכוי טוב מאוד להצלחה. בחלק מהמקרים, ערכי לחץ הדם הגבוהים נמשכים לאחר הניתוח, וניתן לטפל בהם היטב באמצעות תרופות.

עדיין נותר סיכון להתכווצות מחודשת באזור האיסמוס אבי העורקים, כך שיש צורך בבדיקות בקרה. מרבית הילדים שנולדו עם גמישות אבי העורקים מנהלים בהמשך חיים בלתי מוגבלים. תוחלת החיים של קרישה של אבי העורקים דומה להשוואה לתוחלת החיים של האוכלוסייה הרגילה לאחר תיקון מוצלח של מום הלב.

מעגל העוקף של ילד שלא נולד

אצל הילד שטרם נולד, העובר, ישנם תכונות מיוחדות במערכת הלב וכלי הדם. אחד מדבר על מעגל העובר או מעגל העוקף. זה הכרחי מכיוון שהריאות אצל הילד שטרם נולד עדיין אינן מפותחות לחלוטין, מה שאומר שהמחזור הריאתי עדיין לא מתפקד כמו אצל מבוגרים.

הילד מקבל את הדם העשיר בחמצן מהאם דרך הווריד הטבורי, המחובר לשליה (שליה). זה פועל כביכול שנקרא "ductus venosus Arantii" אל תוך הוונא התחתון ועוקף את מערכת הפורטל. יש שאנט ימני-שמאלי בלב העובר. הדם זורם מהלב הימני, עוקף את מחזור הדם הריאתי, דרך "ovalen forale" ישירות אל הלב השמאלי ומכאן הוא נשאב למחזור הדם בגוף. העובר משחרר לבסוף את דמו חזרה לשליה דרך עורקי הטבור.

לאחר הלידה הריאות נפרשות ומחזור הריאות נפתח. התוצאה היא לחצים משתנים וחיבורים שונים במעגל העוקף נסגרים באופן פסיבי.