טיפול באגורפוביה

זהו המשך הנושא agoraphobia, מידע כללי בנושא ניתן למצוא ב: Agoraphobia

מבוא

אנשים הסובלים מהפרעת חרדה (ראה גם: פַּחַד) חולים צריכים להתמודד עם מחלתם, כלומר התייחס לסיבות, לתסמינים ולהשלכות. כמו בכל הפרעות חרדה אחרות, השלב הראשון בטיפול מוצלח הוא להודות בפני הפחד. ה בַּעַת חוּץ כתוצאה מכך יש לו השפעות שליליות גדולות על חייו של האדם הנוגע בדבר. כדי להשתחרר ממחשבות אובססיביות ופחדים, יש צורך לפנות לטיפול בשלב מוקדם. יש לקבל טיפול פסיכותרפי (טיפול התנהגותי) באופן קבוע ובטווח הארוך כאמצעי תומך על ידי האנשים, כך שתוכלו להשיג תוצאות טיפול טובות. אם ישנם גם מצבים דמויי פאניקה, יכול להיות שימושי מאוד לתת תרופות נוספות (תרופות פסיכוטרופיות).

טיפול באגורפוביה

הטיפול יכול לכלול מספר מדדים. מכיוון שלאדם יש חרדה משמעותית, הגיוני לספק תחילה מידע כללי על החרדה.

מידע כללי על חרדה

הגיוני להסביר למטופל כי פחדים יכולים להיות לא רק שליליים אלא גם חיוביים. זה יסביר לחולים כי פחדים ממצבים או חפצים מסוימים הם טבעיים ויכולים להציל את חיינו. אנו בני האדם מגנים על עצמנו מפני סכנות באמצעות פחד מכיוון שאנו נמנעים מהם. כשאנשים עדיין צדו הם שרדו רק בגלל תגובתם המפחידה. הם הגיבו במהירות להתקפות ויצאו לשלום. גם כיום, תגובת הפחד מצילה את חיינו, למשל בתנועה. ברחוב סואן, הפחד מהמכוניות המתקרבות מונע מאיתנו לחצות את הנתיב. אם התעלמת ממכונית כדרך הולכת ויכולת לקפוץ לאחור בשנייה האחרונה, פתאום מופיעות תגובות פחד גופניות (לב מירוץ, הזעה, רעד וכו '). חוויה זו תעודד הולכי רגל להתנהג בזהירות רבה יותר בתנועה בעתיד.
יש לקרב דוגמא כזו למטופל שכן היא מתארת ​​גם את ההיבטים החיוביים של חרדה.
עם זאת בקרב האנשים המושפעים הפחד בולט הרבה יותר מאשר אצל אנשים בריאים. באמצעות הפחדים המוגזמים, האדם מבודד את עצמו מהעולם החיצון ומרגיש בחסדי פחדיו.

המטרה האמיתית של הטיפול היא זו התקפי חרדה ובכך לסייע לאנשים להתמודד שוב עם מצבים מפחדים בדרך כלל. אנשים שמשתתפים ב- א בַּעַת חוּץ הם חולים, מאבדים אמון בעצמם. האנשים המושפעים איבדו את האמונה שהם יכולים להתמודד עם מצב מסוים בעצמם. בניית אמון בעצמך היא אפוא מטרה חשובה נוספת של הטיפול.

טיפול בחשיפה

בתוך ה טיפול בהתנהגות התמודדות עם מצבים מפחדים הוכחה כשיטה מוצלחת לאבד פחד ממצבים או חפצים. האדם המודאג מחפש במודע מצבים (לרוב בליווי המטפל) שנמנעו מהם בעבר או שפנו אליהם רק בפחד גדול. כמו בהפרעות חרדה אחרות (פוביה חברתית, פוביה ספציפית) שהאדם לומד להישאר במצבים אלה. כך, למרות תגובות הפחד שלה, היא מבינה ששום דבר רע לא יקרה. שלב זה מכונה גם "הרס אסון", מכיוון שהאסון החשש לא יתרחש. כך שהאדם הנוגע בדבר אינו חסר אונים במצבים המפחידים, הוא לומד להפחית את תגובות הפחד במצבים המתאימים בעזרת הליכי הרפיה. האדם מבין שאם הם פועלים נגד הפחד באופן פעיל הם יכולים לפעול באופן עצמאי ולא יצטרכו לברוח מהמצב. שיטות הרפיה אפשריות הן הרפיה מתקדמת של שרירים או אימון אוטוגני. ישנם שני סוגים של פרוצדורות בטיפול בחשיפה המשמשים בהתאם לסוג החרדה הקיימת וחומרתה.

  1. הקהיה שיטתית
  2. שִׁיטָפוֹן

1. רגישות שיטתית

לפני שהאדם "מתעמת" עם המצב בפועל, המטפל דן בכל צעד אינדיבידואלי עם האדם הנוגע בדבר. נוצרת היררכיה של פחד, כלומר האדם צריך לתת שם לסיטואציות המפחידות, המתפלגות באופן היררכי. החל ממצבים שכמעט ולא חוששים ממנה, לאותם מצבים שקשורים מאוד לפחד. בעזרת ההיררכיה הזו, אחר כך מחפשים בהדרגה את המצבים הנ"ל. ברגע שהסימנים הראשונים לתגובות הפחד מופיעים בסיטואציה, האדם צריך להשתמש בטכניקת ההרפיה שלמד (למשל. הרפיה מתקדמת של שרירים) להפחית באופן עצמאי את הפחדים שלהם במצב.

2. שיטפון

שיטה נוספת היא הצפות (גירוי יתר), כאן, לאחר הדיון המקדים עם המטפל, האדם מתמודד עם גירוי הפחד החזק ביותר (מצב). אסור לאדם לברוח מהמצב, אלא צריך לחכות במצב וללמוד שהפחד יצטמצם בסופו של דבר באופן עצמאי. האדם לומד לאחר הפגישה הראשונה כי לא התרחש אירוע רע והפחדים מהמצב אינם מבוססים. הליך זה הוא היעיל ביותר, אך גם מלחיץ מאוד עבור האדם הנוגע בדבר.
מכיוון שהליך זה מצליח מאוד, הוא משמש לעיתים קרובות להפרעות חרדה, למשל גם לפוביות ספציפיות. נדרשים ממוצע של 10-20 מפגשים בכדי שהאדם יוכל לחזור למצבים שהיו פחדים בעבר כמעט ללא חשש.

מידע כללי בנושא זה

מידע נוסף על אגורפוביה:

  • ראה גם: בַּעַת חוּץ