פזילה אצל ילדים

כללי

פזילה כהפרעה ראייתית מופיעה לעתים קרובות מאוד אצל ילדים. עין אחת (או שתיהן) סוטה מהמיקום המקביל כך ששתי העיניים אינן נראות באותו כיוון. העין הצולבת יכולה לסטות מ"המיקום הרגיל "בכל ארבעת הכיוונים:

• כְּלַפֵּי מַטָה,
• לְמַעלָה,
• כלפי חוץ או כלפי פנים.

אפילו ילדים קטנים יכולים להיות מושפעים מהפרעה ראייתית זו, אך בהמשך גם התפתחות לקראת פזילה אפשרית. כ 5-7 מתוך 100 אנשים בגרמניה נפגעים מהמחלה.

צורות של פזילה וסיבות

לפזילה אצל ילדים יכולות להיות סיבות שונות, אך לרוב יש לאגף המשפחתי תפקיד. פזילה אפשרית גם בגלל חוזקה שונה של משיכת שרירי העיניים. לפעמים יש גם ליקוי ראייה בעין אחת.

מה שנקרא פזילה מלווה נפוצה. העין הצולבת עוקבת אחר תנועות העין הבריאה ובכך מלווה את העין הבריאה. סוג זה של פזילה מופיע בעיקר אצל ילדים עד גיל 4 והסיבה לכך בדרך כלל נותרה בלתי מוסברת. עם זאת, קוצר הראייה ורמות שונות של כוח השבירה בעיניים הופכות לאחראיות לפזילה הנלווית.

הפזילה בשיתוק נגרמת על ידי שיתוק של שרירי עין אחד או יותר ולא ניתן להסתכל לכיוונים מסוימים. צורה זו של פזילה אפשרית בכל גיל וישנם סיבות ידועות רבות, כמו פציעות בשרירי העיניים או הפרעות במחזור הדם.

יש גם את הפזילה הסמויה. זה נגרם על ידי חוסר איזון בשרירי העיניים.
בדרך כלל ניתן לתקן את חוסר האיזון והילדים אינם מושפעים מהפזילה. עם זאת, אם הנפגעים עייפים מאוד, למשל, אי אפשר עוד לפצות את חוסר האיזון של שרירי העיניים ומתרחש פזילה.

קרא עוד בנושא: מהם הגורמים לפזילה?

פוזל פנימה

פזילה כלפי פנים שכיחה הרבה יותר בילדים מאשר פזילה כלפי חוץ.
אובייקט שרוצים לראות ממרחק קבוע בדרך כלל עם שתי העיניים בקו ראייה מקביל. אם עין אחת חורגת פנימה לכיוון האף בזמן קיבוע, הרי שמדובר בפזילה מה שנקרא. הצורה הנפוצה ביותר של פזילה כלפי פנים היא תסמונת הפזילה בגיל הרך. זה כבר נוכח בלידה ומאובחן בששת החודשים הראשונים לחיים. לעתים קרובות הראש מוטה לכיוון העין המובילה ונצפתה זווית פזילה גדולה ומתחלפת.

פוזל כלפי חוץ

הפזילה כלפי חוץ שכיחה פחות באופן משמעותי מהפזילה הפנימית ומופיעה לעתים קרובות יותר אצל מבוגרים מאשר אצל ילדים. הצורה הנפוצה ביותר היא הפזילה החוצה לסירוגין, צירי העיניים חורגים רק כלפי חוץ. כשמסתכלים על חפצים שנמצאים בקרבת מקום, יש לך ראייה רגילה. במקרים קלים זה מתרחש רק מעת לעת ויכול להחמיר בגלל עייפות או לחץ פסיכולוגי.

מדוע ילדים מושתתים לפעמים?

על מנת שילדים יוכלו לתפוס דברים וחפצים בצורה נכונה בשלושה ממדים, יש לכוון את שתי העיניים במקביל לאותו אובייקט. לאחר מכן ניתן ליצור תמונה בשתי העיניים, שהיא מעט שונה מזו של השנייה. לאחר מכן מעובד סטייה קלה זו במוח להתרשמות חזותית יחידה.
כאשר ילד עיניים צולבות, הציר הוויזואלי של העין הפגועה סוטה מהאובייקט שיש לתקן לעיתים או תמיד, כך שהמידע המועבר מעין זו למוח שונה מדי מהעין השנייה. לא ניתן לעבד את ההופעות.
אצל ילדים תפיסת הדימוי של העין הנגדית מדוכאת ומבטו החלש של העין מתפתח לעתים קרובות מבלי לשים לב. חשוב להבדיל בין מניפסט לבין פזילה סמויה. בפזילה בולטת, העין הפגועה סוטה כל הזמן מקו הראייה הנפוץ. ברוב המקרים, הסיבה היא הפרעות ראייה מולדות או שיתוק חדש של שרירי העיניים.
פזילה סמויה שכיחה יותר בקרב ילדים. העין הצולבת סוטה מקו הראייה המשותף באופן זמני בלבד. ההפרעה הסיבתית נעוצה בחוסר איזון בשרירי העיניים, שאליו ניתן לפצות לעיתים.
בילדים שנפגעו, הבחינה בפזילה היא לפעמים לפעמים והיא נותרת מוסתרת. כתוצאה מכך, קיים סיכון שלרוב הבחינה בפזילה רק באיחור רב כאשר העין הפגועה כבר חלשה. הפזילה הסמויה מועצמת לרוב בגלל לחץ, קשיי ריכוז או עייפות מוגברת.

תסמינים

זה אופייני לפזילה כיוון מבט יוצא דופןשלעתים קרובות הבחינו ההורים בכך. רוב הזמן קַמצוּץ פוזל ילדים או אפילו מכסה עין אחת ביד אחת ראיה כפולה לצמצם.

כאשר הילד מונע ראש לאחור בְּאֲלַכסוֹן מחזיק, מגיב בעצבנות או את עצמך מגושם זז, זה יכול גם להצביע על פזילה, מכיוון שהפזילה תלת ממד תפיסת הילד לקויה קשה. הסיבה לכך היא ששתי העיניים נמצאות ב אותו כיוון צריך להסתכל על מנת שניתן יהיה לזהות את הסביבה כמרחב. שתי התמונות שהעיניים הימניות והשמאליות רואות הופכות לאחת במוח תמונה הכוללת לשים ביחד. במקרה של אדם צולב עין, שתי התמונות הללו חורגות אחת מהשניה עד כדי כך שהן אינן משתלבות זו בזו והמוח אינו יכול להפגיש אותן לתמונה אחת. במקום זאת הילד רואה ראיה כפולה. אם מצב זה נמשך זמן רב יותר, המוח "מכבה" את הרשמים הוויזואליים של העין הצולבת והילד אז רק רואה עם זה בָּרִיא עין, אבל עדיין לא בתלת מימד.

פוזל כשאת עייפה - מה עומד מאחורי זה?

בפזילה זמנית, פזילה סמויה, היא מתרחשת בגלל חוסר איזון בשרירי העין.
ברוב המקרים מוחו של הילד יכול לפצות על הפרעה זו כך שהילד לא ישים לב לתלונות כלשהן. אם ילדים סובלים מעייפות קשה, חוסר האיזון שכבר קיים בשרירי העיניים ימשיך להתגבר. בגלל הלחץ הנוסף, בשלב מסוים המוח כבר לא מסוגל ליישב בין רשמים שונים אלה. לא ניתן לעבד את ההתרשמות החזותית שנצברו משתי העיניים יחד ואינן יכולות להתמזג. במקרים אלה נוצרות כתוצאה תמונות מטושטשות וכאבי ראש. גם הפזילה מתעצמת ומקשה עוד יותר על הראייה.
במקרים רבים, דיכוי סמוי בילדים קטנים מוכר לרוב רק בשלבים עם לחץ רב ועייפות מוגברת. גורמים נוספים שיכולים להיות קשורים לעלייה בפזילה הם ריכוז לקוי, מאמץ יתר או לחץ פסיכולוגי.

אִבחוּן

כילד חָזָק פוזל, ככה היא נופלת כיוון מבט יוצא דופן בדרך כלל להורים ויש צורך בבדיקת הילד אצל רופא העיניים.

עם מנורה הרופא מאיר בעין של הילד במהלך בדיקת העיניים. זה בודק האם האור בשתי העיניים הוא מאותו מקום על האישון משתקף בחזרה הופך. אם הילד מבוגר, הבדיקה כוללת יותר. לדוגמא, הילד מתבקש לתקן חפצים בעיניים שלהם, ולעיתים מכסה עין אחת. אפילו ניתן לפזול קל עם התוצאות של א בדיקת עיניים יסודית לקבוע.

טיפול: ככל שיהיה מוקדם יותר, כן ייטב

ככל שהטיפול בפזילה מוקדם יותר, כך טוב יותר ההתפתחות של הילד. התפתחות הראייה עדיין יכולה להיות מושפעת עד גיל שלוש בערך, מכיוון שהמוח עדיין לא מפותח עד אז.
ראשית, הרופא קובע איזה סוג של פזילה קיים במקרה היחיד. לעתים קרובות ניתן לתקן את הפגם הראייתי באמצעות משקפיים. במהלך הטיפול יש לבדוק שוב ושוב את חוזק המשקפיים, שכן יתכן שהיא תשתנה, באופן חיובי או שלילי, ככל שהילד יגדל.
לרוב יש צורך לאמן את העין שנחלשה על ידי פיצול כך שלא יכבה אותה על ידי המוח. על מנת לאתגר ולעודד במיוחד את העין החלשה, העין הבריאה מוסווה בפרקי זמן קבועים. צורת טיפול זו דורשת משמעת וסבלנות רבה הן מההורים והן מהילד, אך היא מניבה תוצאות טובות מאוד.

בחלק מהמקרים ניתן לטפל בפזילה של הילד רק בניתוח (ניתוח לפזילה). הרופא פותח בניתוח את הלחמית להתאמת שרירי העיניים. ברוב המקרים הלחמית נרפאת לחלוטין ללא סיבוכים. עם זאת, לעיתים קרובות ראייה תלת ממדית אינה אפשרית אפילו לאחר ניתוח.

קרא עוד בנושא: כיצד ניתן לטפל בפזילה?

איך משקפיים יכולים לעזור?

אצל מרבית הילדים הפזילה מופעלת על ידי אמטרופיה ארוכת שנים.
לכן רופא העיניים יכול למדוד תחילה את חומרת הפגם הראייתי אצל הילדים שנפגעו. בקביעת אמטרופיה זו (קביעת שבירה) נקבעת הסטייה של כוח השבירה הנמדד מהערך האידיאלי. סטייה זו ידועה כטעות השבירה והיא באה לידי ביטוי בסופרים. הדיופפטרים הם מדד לחוזק הנוכחי של קוצר ראייה (בתוספת דיופטר), קוצר ראייה (מינוס דיופר) או עקמומיות של הקרנית.
כדי לפצות על אמטרופיה זו אצל ילדים עם עיניים צולבות, מיוצרים משקפיים או עדשות מגע. ניתן להתאים אותם ישירות לערכים הנמדדים ובכך לפצות על הסטיות בכוח השבירה. הרכבה קבועה של המשקפיים מאפשרת ראייה נכונה ורגועה לעיניים. עם הזמן, ירידת המתח מורידה את זווית הפזילה או שהיא נסוגה לחלוטין.
אם ההבדל בכוח השבירה של הבריא והעין הצולבת גדול מדי, ניתן לשקול גם לכסות את העיניים הרגילות והצלבות עם תחבושת גבס במרווחי זמן לסירוגין. אם מכוסה העין הבריאה, יש להכשיר את העין החלשה יותר ולפצות את האמטרופיה. עם זאת, כדי שהעין הבריאה לא תאבד את הראייה, יש להחליף את הכיסוי באופן קבוע.

האם טיפול באוסטאופתיה יכול לעזור בפזילה?

השימוש באוסטאופתיה מייצג אפשרות מורחבת במסגרת הטיפול הטיפולי בפזילה בילדות.
ההערכה היא כי ניתן יהיה להחמיר את הפזילה על ידי עייפות, מתח, מתח או מתח פסיכולוגי.
בהוראת אוסטאופתיה רואים לעתים קרובות את האמטרופיה בקשר לחסימות קיימות בגוף. מתח, פחד וחוויות גרועות מעוגנים בשרירי גוף הילד. אצל ילדים חוצי עיניים, השרירים בצד שהילד מצמצם אליו מתוחים יותר מאשר בצד השני.
הסיבה לכך יכולה להיות, למשל, תזוזה של עצמות הגולגולת או פגיעה במהלך הלידה. באמצעות עיסויים ממוקדים, תרגילי התרופפות והרפיה ניתן לשחרר את חסימות השרירים ולשפר את האמטרופיה.

תַחֲזִית

אם לא מטפלים בפזילה במועד, זה עלול להימשך חיים שלמים כבר לא תוקן הפכו. הילד לא לומד לראות בשתי העיניים וכך יכול לא לראות במרחב. הם מופיעים לרוב כתוצאה מפזילה כאב ראש מכיוון שהמוח מוצף בהשוואה מתמדת של שתי תמונות לא סתירות המועברות דרך העיניים למוח.

למרות הטיפול, הפזילה יכולה להיות חלקית לא נפתר במלואו והילדים שנפגעו צריכים לצפות למגבלות בהמשך החיים. עבודה או ספורט זה ראייה מרחבית ידרוש אותם בלתי אפשרי לִהיוֹת.

מְנִיעָה

של ה רוֹפֵא יְלָדִים צריך לבדוק את הילד הקטן באופן קבוע אחר פזילה בששת החודשים הראשונים לחייו. במיוחד כאשר לבני משפחה אחרים כבר יש פגמים חזותיים בדיקות חָשׁוּב. ילדים אינם מבחינים בליקוי הראייה שלהם ולומדים לקבל את זה כתנאי רגיל וזו הסיבה לפזילה בהחלט בתוך ה שנתיים-שלוש ראשונות לחיים חייבים להכיר ולטפל בהם.