סיכון להתקף לב

הַגדָרָה

יותר מ -300,000 אנשים בגרמניה סובלים מהתקף לב חריף מדי שנה. העישון הוא הראשון מבין גורמי הסיכון ללקות בהתקף לב, ואחריו לחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה וסוכרת.

הפקדות, מה שנקרא פלאק, מתפתחות בעורקים הכליליים וצומחות לומן הכלי, ומקשות על זרימת הדם. אם חתיכה קטנה קורעת מתוך המשקעים, יכול להתפתח קריש דם (פקקת) שבסופו של דבר חוסם כלי לחלוטין. אם זרימת הדם מופרעת לחלוטין בשלב זה, שריר הלב כבר אינו מספק מספיק חמצן ומתרחשת התקף לב.

קרא עוד על הנושא כאן: סיבה להתקף לב

גורמי סיכון להתקף לב

הגורמים הבאים יכולים להוות גורם סיכון להתקף לב:

  • עָשָׁן
  • לחץ דם גבוה
  • עלייה ברמות השומן בדם (כולסטרול LDL)
  • סוכרת
  • הַשׁמָנָה
  • אורח חיים מושקע
  • לחץ
  • גיל
  • גורמים תורשתיים: התקפי לב או שבץ מוחי
  • כבר עבר התקף לב
  • טָרֶשֶׁת הַעוֹרָקִים
  • מחלות כמו מחלה אקסקלוסיבית של עורקים היקפיים (PAD)

גורמי הסיכון החשובים ביותר על קצה המזלג

גיל

עם העלייה בגיל, הסיכון להתקף לב עולה, שכן כלי הדם שלנו נתונים גם לתהליך הזדקנות טבעי לחלוטין. מהעשור השלישי ואילך מסתדרת הסתיידות כלי הדם הטבעית שיכולה להשתנות בחומרתם. כתוצאה מכך, הסיכון להתקף לב עולה עם הגיל. אצל גברים, מעל 45 הוא גיל הסיכון להתקף לב, אצל נשים הוא מעל 55 שנים.

עָשָׁן

עישון הוא גורם סיכון חשוב להתקף לב אפשרי. הסיבה לכך היא שהניקוטין בסיגריות מפחית את כמות החמצן בדם. הורמוני לחץ משתחררים בגוף וכלי הדם מצטמצמים. זה גורם לעליית לחץ הדם.

תאי הדם האדומים, האריתרוציטים, אחראים להעברת החמצן בכלי הדם. אם רמת החמצן בדם יורדת, הגוף מנסה לפצות על המחסור ומייצר יותר אריתרוציטים. האריתרוציטים מופרעים על ידי חומרים הכלולים בעשן, כמו ניידות, והדם הופך להיות סמיך יותר. דם עבה נוטה לחסום כלי דם. בנוסף, ניקוטין בדרך כלל מעלה את לחץ הדם ובעקיפין את רמת הכולסטרול.

תוכלו למצוא מידע נוסף בנושא כאן: להפסיק לעשן - אבל איך?

סוכרת

סוכרת יכולה להיות בעלת השלכות חמורות אם רמת הסוכר בדם אינה נשלטת בצורה גרועה. במהלך המחלה, כלי הדם עלולים להיפגע בהקשר של מיקרו סוכרתית ומקרואנגיופתיה, כך שהתפתחות טרשת העורקים כתוצאה מסוכרת. המשמעות היא שאם רמת הסוכר בדם גבוהה מדי בטווח הארוך, מתפתחות דלקות זעירות בכלי הדם שמתרפאים, אך משאירים עקבות, בדומה לצלקות. עם הזמן, בנוסף לרקמות שאריות שבורות מרקמת שומן ועיכול, מתפתחים גם סידן (פלאק). ההשפעה השלילית העיקרית היא שכלי הדם נעשים נוקשים וצרים יותר. הרקמה הסובבת מסופקת בדם בצורה גרועה, ואם הפלאקים נקרעים ונשטפים בדם, הם יכולים לסתום כלים קטנים יותר וכך לעורר התקף לב.

אם כלי הלב מושפעים ממקרואנגיופתיה סוכרתית, קיים סיכון להתקף לב.

היקף מותניים

השמנת יתר קשורה בדרך כלל לסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, והצטברות שומן באזור הבטן מסוכנת במיוחד. אצל גברים ישנה עלייה בסיכון מהיקף המותניים של 102 ס"מ, אצל נשים מגובה 88 ס"מ.

האם יש בדיקות מקוונות וכיצד יש להעריך אותן?

קיימות מספר בדיקות מקוונות באינטרנט המחשבות את הסיכון הפרטני להתקף לב. בכמה שאלות מנוסחות, בדיקות אלו שואלות האם אתה מעשן, סבלת מהתקפי לב או שבץ מוחי במשפחתך ואיזה מין, גיל ומשקל אתה. בדיקות אלה מחשבות את ה- BMI, שואלות על הרגלי אכילה והתנהגות ספורטיבית וכן על ערכי שומנים בדם, לחץ דם גבוה וסוכרת.

מצד אחד, הבדיקות שואלות באופן ספציפי האם גורמי הסיכון הידועים להתקף לב חלים ויכולים לתת כיוון האם צריך להיות מעורב ברופא בפגישה. עם זאת, אם יש חשד לסיכון מוגבר להתקף לב, תמיד יש לפנות לרופא מומחה, שכן בדיקה מקוונת בלבד אינה נחשבת לבטוחה וסמכותית.

איך אתה יכול להפחית את הסיכון להתקף לב?

עישון מסוכן במיוחד שכן החל משש סיגריות ביום מכפיל את הסיכון להתקף לב. הכלים מכווצים והסיכון לקרישי דם עולה משמעותית. הפסקת עישון עוזרת להפחית את הסיכון להתקפי לב.

גורם סיכון נוסף ללקות בהתקף לב הוא לחץ מתמיד. זה מעלה את לחץ הדם עד להופעת לחץ דם גבוה כרוני, מה שבתורו מגביר משמעותית את התרחשות התקף לב. לכן עליכם להפחית מתח, להירגע מדי פעם ולעשות הפסקות.

עודף משקל מעלה את לחץ הדם ואת השומנים בדם. כבר 10 ק"ג מעודף משקל, במיוחד שומן בבטן, משפיעים לרעה על כלי הדם שלנו. כדי להפחית את הסיכון להתקף לב, כדאי לרדת במשקל. מצד אחד תזונה בריאה ופעילות גופנית מורידים את ההשמנה, מצד שני יש להם גם השפעות חיוביות על לחץ הדם ועל שומנים בדם עצמם.

עוד משהו שאולי יעניין אותך: לרדת במשקל ללא דיאטה ופעילות גופנית - האם זה אפשרי?

ספורט סיבולת כמו שחייה, רכיבה על אופניים או הליכה נורדית הם אידיאליים להפחתת הסיכון להתקפי לב. הם מובילים לזרימת דם טובה יותר ולאספקת חמצן לשריר הלב. לחץ הדם ורמות השומן יורדות. למתחילים יש להקפיד על חוסר עומס יתר על הלב.

אכילת תזונה בריאה עוזרת גם להפחית את הסיכון להתקפי לב. מוצרים מהחי כמו בשר אדום, חמאה, גבינה, בייקון ושמנת עשירים בשומן רווי וגורמים לעלות בכולסטרול בדם. מעל הכל עולה רמת הכולסטרול ה"רע "של LDL, המקדמת התפתחות של טרשת עורקים. מוצרי דגנים מלאים, דגים, אגוזים ושמנים צמחיים לעומת זאת, מכילים חומצות שומן בלתי רוויות, המשפיעות לטובה על מערכת הלב וכלי הדם. בנוסף, יש להקפיד לא לצרוך יותר מדי מלח עם האוכל, הכלול בכמויות גדולות במוצרים מוגמרים ובמזונות מעובדים. עבור לחץ דם רגיל, אין ליטול יותר מכפית אחת מדי יום. כדאי גם לשתות מספיק מים.

איזה חלק מהסיכון להתקף לב הוא תורשתי?

אם אחים, הורים או סבים וסבתות חולים במחלת עורקים כלילית (CHD), לקו בהתקף לב או שבץ מוחי, הסיכון ללקות בהתקף לב מוגבר מאוד. בפרט, אם קרובי משפחה קרובים היו התקף לב לפני גיל 60, סביר להניח כי גורמים תורשתיים ממלאים תפקיד חשוב.

מוטציות גנים יכולות לפגוע בהגנה על דפנות העורקים ולקדם משקעים בדפנות הכלי, וכתוצאה מכך מוגבלת בזרימת הדם. זה מעדיף התפתחות של התקף לב. לפיכך יש לבחון אנשים החשודים כבעלי נטייה גנטית כזו, גם ללא תסמינים, על מנת למנוע התקף לב.

איזו השפעה יש לתרופות על התקף לב?

לאחר התקף לב, מה שמכונה מעכבי צבירת טסיות דם הוא הטיפול הבסיסי. קבוצה זו כוללת את החומרים הפעילים חומצה אצטילסליצילית (ASS®), מעכבי P2Y12 כמו קלופידוגרל, פרסוגרל ותיקגלורור ומעכבי גליקופרוטאין IIb / IIIa כמו אבקסיקסימאב, אפטיפיבטיר וטירופיבן.

ASS® משמש לא רק כטיפול לאחר התקף לב, אלא גם כתרופה מונעת לטווח הארוך נגד התקפי לב בקרב חולים בסיכון. למטופלים שסבלו מאוטם בחלל הלב השמאלי או הסובלים מפרפור פרוזדורים לאחר האוטם מומלץ להשתמש בנוגדי קרישה כמו פנופרוקמון (Marcumar®), מעכבי קומדין או תרומבין כמו דביגטרן או מעכבי גורם קרישה כמו ריוורוקסבן. טיפול זה מורכב מאוד, במיוחד מבחינת השליטה, ומחייב הגדרה מבוקרת. תופעות לוואי כמו דימום מהאף וחניכיים מדממות יכולות להופיע כאשר נטיית הדימום בדרך כלל עולה.

אם התקף הלב נגרם כתוצאה מלחץ דם גבוה או טרשת עורקים, המחלות המתאימות מטופלות באופן ספציפי.

משכך כאבים

חומצה אצטילסליצילית (ASS®) היא תרופה נפוצה לכאבי ראש, אך יכולה גם להגן מפני גוש דם מסכן חיים ובכך במקרים רבים להפחית את הסיכון להתקפי לב ושבץ מוחי. עם זאת, אם אדם אינו נמצא בסיכון מוגבר להתקף לב, אין ליטול ASA באופן קבוע, מכיוון שהיתרונות במקרה זה כפופים לתופעות הלוואי. חומצה אצטילסליצילית עלולה לגרום לדימום במערכת העיכול או במוח.

השימוש ב- ASA כהגנה מפני התקף לב יכול להיות שימושי מאוד למניעה, אך תמיד צריך להבהיר אותו על ידי רופא.