הרדמה אזורית

מבוא

הרדמה היא בדרך כלל מצב בו לא ניתן להרגיש כאבים.
מצב זה נדרש, למשל, בהקשר של פעולות.

ככלל, ההרדמה, כלומר חוסר הרגישות או חוסר הכאב, נוצרת על ידי רופא מרדים, רופא מיומן במיוחד.

כשמדובר בהרדמה, מבדילים בין הרדמה כללית להרדמה אזורית.
הרדמה כללית מכונה גם הרדמה כללית ושונה מהרדמה אזורית בכך שבנוסף לעיכוב תפיסת הכאב הוא גם גורם לאובדן הכרה.

הרדמה אזורית, המכונה גם הרדמה מקומית, מאופיינת במקום באובדן תחושת כאב תוך שמירה על הכרה.

בהתאם לסוג ההליך או הניתוח, ניתן להשתמש בהרדמה כללית, בהרדמה אזורית או בשני ההליכים בכדי לגרום לחוסר רגישות ולחוסר כאב.
איזה הליך שנבחר תלוי מחד משך ההליך ובחומרת ההליך.

לרופא המרדים המשימה לייעץ למטופל וליידע אותו באיזה הליך אפשרי ומומלץ בשבילו.
ההחלטה האם יש לבצע הרדמה כללית או אזורית לפני ביצוע ההליך על ידי המטופל והרופא יחד.

נוהל הרדמה אזורית

הרדמה אזורית היא סוג מקומי של הרדמה, כלומר מעכב את תפיסת הכאב באזור ספציפי בגוף תוך שמירה על התודעה.

על מנת להשיג הרדמה מקומית באזור הגוף, הרופא המרדים מזריק תרופה לסביבתו הקרובה של עצב, דבר שבדרך כלל מבטיח שניתן יהיה להרגיש כאב באזור זה בגוף.

התרופה קוטעת את העברת המידע מהעצב למוח וכבר לא ניתן יהיה להרגיש כאבים בשלב זה.

התרופות בהן משתמשים בהרדמה אזורית נקראות הרדמה מקומית.
נציגים חשובים של קבוצה זו הם לידוקאין, רופיוואקין ובופיבקאין.

התרופות מוחלות באמצעות מחטים דקות או קנולות מיוחדות. חשוב שאתר הניקוב יוחטא תחילה ביסודיות, כך שאף פתוגנים לא יוכלו לחדור.

מה זה הרדמה ורידית אזורית

הרדמה אזורית ורידית היא הליך המשמש במיוחד לטיפול מחוץ לחולים. זהו הליך בו מוזרק הרדמה מקומית ישירות לווריד ומשם הוא מופץ בכל הרקמה. מכיוון שאסור לבצע הרדמה מקומית לזרם הדם המערכתי, אספקת הדם חסומה.

תחילה מורמים את הזרוע או הרגל והדם נלחץ מהכלי דרך תחבושות הדוקות. כאשר האזור הרצוי כמעט חסר דם, מחוברים לראשו שרוול לחץ דם או חוסם כדי למנוע זרימת דם נוספת. לאחר מכן מוזרק חומר ההרדמה המקומי לוורידים ונמשך כחמש עשרה דקות כדי להיכנס לתפקוד מלא. משך ההליך מוגבל לפחות משעה, מכיוון שצריך לספק שוב לזרוע או לרגל דם עשיר בחמצן.

הרדמה אזורית ורידית נחשבת להליך עם מעט סיבוכים. תופעת לוואי נפוצה המדווחת היא הכאב כאשר אספקת הדם נקשרת. במקרים נדירים, ההרדמה המקומית נכנסת לזרם הדם המערכתי ויכולה לגרום לסיבוכים קשים כמו התקפים, הפרעות קצב לב ושיתוק נשימתי. זה קורה במיוחד כאשר הסתימה אינה מספיק הדוקה או משתחררת מוקדם מדי. אין להשתמש בהרדמה אזורית ורידית למחלות כלי דם ידועות.

מה זה הרדמה אזורית היקפית

פירוש המילה היקפי בדרך כלל מורחק מתא המטען של הגוף. לכן, הרדמה אזורית היקפית כוללת את כל ההליכים החלים על עצבים או מקלעת עצבים הרחק מחוט השדרה. אלה כוללים את חסימת כף הרגל, חסימת אצבעות, הרדמת מקלעת והליכים רבים אחרים.

המילה הרדמה מקלעת נגזרת מהמילה הלטינית מקלעת, מקלעת העצבים. בהקשר של הרדמת מקלעת מרדדת רשת שלמה של עצבים, אותה ניתן לבקר לפני כן באמצעות ממריץ עצבים. מקלעות עצב כאלה נמצאות על הזרועות, באזור המותני ועל עצם הזנב.

קרא עוד בנושא: הרדמת מקלעת ברכיאלית

המערכת הבסיסית היא תמיד זהה. ההרדמה המקומית מוזרקת בסמוך לעצב המספק ושידור האות מופסק בנקודה זו. נקודת הפרעה זו יכולה להיות בסביבה הקרובה של אזור הניתוח, כמו במקרה של חסימת האצבע של אובסטר, או גם הרחק מאזור זה, כמו במקרה של הרדמת מקלעת בפעולות שורש כף היד. בגרסה השנייה אזור הניתוח נמצא על פרק כף היד וההרדמה ממוקמת ברמה של בית השחי או הצוואר.

הליך שכיח מאוד הוא הרדמת פני השטח .כאן, התרופה המקהה, הרדמה מקומית, מוחלת על העור בצורה של תרסיס (לדוגמה, כדי להקל על מיקום קנולות מגורים בבתי חולים) או על ריריות (למשל עם דלקות כואבות באזור הפה והגרון) ולקהה את העצבים השטחיים הקטנים ביותר.

צורה אחרת של הרדמה אזורית היא הרדמת הסתננות, המשמשת במיוחד על ידי רופאי שיניים. חומר ההרדמה המקומי מוזרק לרקמה, למשל לרירית הפה בעזרת מחט דקה.החומר הפעיל מתערבב בהדרגה עם הרקמה ומכה את העצבים העדינים בפנים.

ניתן לתת את ההרדמה המקומית כזריקה יחידה או דרך צנתר. הקטטר מאפשר הזרקה קלה מחדש של תרופות אם ההליך אורך זמן רב יותר. הרדמה אזורית היקפית קשורה בפחות תופעות לוואי בהשוואה להרדמה בעמוד השדרה והרדמה כללית.

יישום על הזרוע

ניתן לבצע הרדמה אזורית על הזרוע ברמות שונות. האתר המתוכנן מחוטא ומבקרים את המבנים האנטומיים. ניתן להשתמש במכשיר אולטראסאונד לתמיכה בכך. הקנולה מוחדרת דרך העור ליד העצב ומוזרק הרדמה מקומית. לפני הזריקה, בוכנת המזרק נמשכת מעט אחורה והרופא בודק האם הדם זורם לאחור. לאחר כרבע שעה, האזור הרצוי צריך להיות חסר תחושה וכבר אינו מרגיש כאב.

מה זה חסימת יד

חסימת היד היא הליך הרדמה אזורי בו כל העצבים הרלוונטיים ביד מעל פרק כף היד מתרדמים. היד מתחלשת לחלוטין, אך חלק מתפקודי השרירים נשמרים. העצבים האחראיים הם העצב הרדיאלי, העצב האולנרי והעצב החציוני, ולכן נדרשות שלוש זריקות נפרדות. בלוק היד משמש לניתוחים קטנים או לטיפול בפצע ביד ובאצבעות. גוש היד מתחיל לעבוד לאחר מספר דקות ונמשך כשעתיים.

מהי הרדמה אזורית ליד חוט השדרה

בהליכי הרדמה סמוך לחוט השדרה מוזרק חומר ההרדמה המקומי לסביבת חוט השדרה ונכנס לתוקף ישירות על שורשי העצבים. מבדילים בין הרדמה אפידוראלית, המכונה גם PDA, בה מוזרק התרופה על עורו הקשה של חוט השדרה, לבין הרדמת עמוד השדרה, בה מוזרקת התרופה ישירות לחלל המשקאות.

שני ההליכים נבדלים זה מזה בעומק החדירה לתעלה כביכול. חוט השדרה ממוקם בתעלת עמוד השדרה, שם הוא מוטמע במי עצבים. מעל תעלת עמוד שדרה זו יש שכבה של רקמות חיבור ושומניות, המכונה המרחב האפידוראלי.

בהרדמה בעמוד השדרה הקנולה חודרת לתעלת עמוד השדרה ומכניס שם את ההרדמה המקומית. בתעלת עמוד השדרה, ההרדמה המקומית מתערבבת עם מי העצבים, וממצה את כל המחצית התחתונה של הגוף.

בעזרת הרדמה אפידוראלית, המחט חודרת רק לחלל האפידוראלי. כאן ההרדמה המקומית מתערבבת עם הרקמה השומנית ובעיקר גורמת להרדמה של שורשי העצב ברמה של נקודת הנקב של הקנולה.

היתרון הגדול בהרדמה אפידוראלית הוא שניתן להשתמש בקטטר ארוך יותר להקלה על כאבים לאחר הניתוח.

להרדמת עמוד השדרה יש התחלה מהירה יותר של הפעולה. ניתן לשלב בין שתי השיטות. דוגמאות לניתוחים בהרדמה אפידוראלית הם פעולות בדרכי העיכול, שינויים בשתל הירך ומיילדות. האחרון מנצל את העובדה שסוגים שונים של עצבים מגיבים בצורה שונה לחומרי הרדמה מקומיים. הכאב כבר מכובה בזמן שהשרירים עדיין עובדים.

הרדמה בעמוד השדרה משמשת למשל לניתוח קיסרי, ניתוחי אגן וניתוחים בכף הרגל. בהתאם למשך הניתוח משתמשים בהרדמות מקומיות שונות כמו בופיבקאין או mepivacain.

קרא עוד בנושא:

  • סיבוכים של הרדמה אפידוראלית
  • סיבוכים של הרדמת עמוד השדרה
  • הרדמה בעמוד השדרה במהלך ניתוח קיסרי

מה זה גוש אוכף?

גוש האוכף הוא סוג מיוחד של הרדמה בעמוד השדרה. קטעי העצה של תעלת עמוד השדרה מושפעים במיוחד. מבדילים בין גוש האוכף האמיתי, המכונה גם הרדמת מכנסיים, לבין גוש האוכף המורחב, שמגיע גם לקטעי המותניים. בלוק האוכף האמיתי משמש בפרוקטולוגיה, גינקולוגיה ומיילדות, כמו גם באורולוגיה, מכיוון שהוא מרדים את פי הטבעת, אזור הנקבים, שרירי רצפת האגן ואיברי המין החיצוניים. ניתוחים באיברי בטן מותרים רק עם גוש האוכף המורחב. זהו הליך בטוח יחסית עם תופעות לוואי הדומות להרדמה בעמוד השדרה הרגיל, אך תופעות לוואי אלו מועילות לרוב.

מידע נוסף בנושא זה ניתן למצוא בכתובת: בלוק אוכף - סוג מיוחד של הרדמה בעמוד השדרה

הרדמה אזורית בסיוע אולטרה-סאונד

לא תמיד קל למצוא את המיקום המדויק בו יש להזריק חומר הרדמה מקומי. בעזרת מכשיר אולטרה-סאונד הרופא המרדים יכול להעריך בדיוק היכן נמצאים העצבים וכלי הדם. זה מגביר את הבטיחות של פעולות הרדמה אזוריות, מכיוון שפחות ההרדמה המקומית צפויה להיכנס לכלי הדם וניתן להרדים את העצבים בצורה טובה יותר. מכשיר האולטראסאונד משמש לרוב להרדמה אזורית באזור המפשעה או על מקלעת הזרוע, מכיוון ששם העצבים נמצאים יחסית עמוק ברקמה והרבה רקמות אחרות יכולות להיות בדרך.

קרא עוד בנושא:

  • הרדמת מקלעת ברכיאלית
  • צנתר עצם הירך

הרדמה אזורית למרות נוגדי קרישה?

נוגד קרישה תמיד מגביר את הסיכון לדימום ויכול להוביל לשטפי דם מוגברים לאחר זריקות מכל סוג שהוא. עם זאת, מכיוון שתרופות אלו מהוות טיפול מונע חשוב נגד שבץ מוחי, התקפי לב ומחלות דומות, יש לשקול תמיד את ההפסקה בזהירות.

במיוחד בהרדמה בעמוד השדרה או באפידורל, נוגדי קרישה עלולים לגרום לסיבוכים רציניים. ישנם חומרים פעילים רבים ושונים המסווגים כנוגדי קרישה. הסיכון הוא שונה בהתאם לתרופה. יש להפסיק כמה נוגדי קרישה רק כמה שעות לפני ההרדמה האזורית. אלה כוללים הפרינים וארגטרובנים. ASS לא צריך להיעצר בכלל.

יש להפסיק את השימוש בדביגטרן, ריוארוקסבן, דנאפרואיד ותרופות אחרות למשך מספר ימים.

יש להשהות כמה נוגדי קרישה שבוע לפני ההליך. אלה כוללים, למשל, קלופידוגרל וטיקגרלור.

גם לאחר ההליך, יש להקפיד על זמני מינימום מסוימים לפני שניתן להתחיל נוגדי קרישה. בעיקרון, פעולות הרדמה עם נוגדי קרישה נותרות החלטות אינדיבידואליות ותלויות בגורמים רבים.

סיבוכים

סיבוכים בהליכי הרדמה אזוריים הם נדירים מאוד בימינו בגלל טכניקות מודרניות ותקני היגיינה.

תופעות לוואי שיכולות להופיע בהקשר של הרדמה אזורית הן במיוחד תופעות לוואי ירידה בלחץ הדם.
המטופל עובר ניתוח עם א צג מחובר, שיכול לרשום באופן רציף ערכי לחץ דם ופעולות לב.

במקרה של ירידה בלחץ הדם בהקשר של הרדמה אזורית, הרופא המרדים יכול להגיב באופן מיידי ולנגד זאת בעזרת תרופות.

במקרים מסוימים, האזור בו התרופות המשמשות להרדמת העצב או המקלעת הוחדרו עם מחט עשוי להפוך מדי מְדַמֵם או ל היווצרות חבורות לבוא.

בנוסף, במקרים נדירים זה יכול להיות גם בנקודה זו זיהומים מגיעים עם פתוגנים שונים.

במקרים נדירים, התרופה המוזרקת עצמה יכולה אף היא לגרום לתופעות לוואי. אלו כוללים סְחַרחוֹרֶת, אי שקט פנימי, הפרעות בקצב הלב אוֹ התקפים.

בשל התפתחות נוספת של התרופות בהן משתמשים בהרדמה אזורית, קיימת גם תופעת לוואי נוספת תגובה אלרגיתהופכים לנדירים.
עם זאת, אם יש תגובה אלרגית לתרופה המוזרקת, היא א אות אזהרה מוחלט עבור הרופא המרדים, מכיוון שישנו סיכון של זעזועים אלרגיים מורכב.
הלם אלרגי הוא מצב חירום רפואי.

ההלם האלרגי יכול לגרום לאי נוחות באזורים שונים בגוף, כמו למשל עור, דרכי הנשימה, או ה מערכת לב וכלי דם גורם ועשוי להיות מסכן חיים.

אם מתרחש הלם אלרגי כחלק מהרדמה אזורית, יש לתת את התרופה המשככת כאבים נקטע מייד וננקטים אמצעים לייצוב מחזור הדם.

קיימת גם אפשרות שהמחט או הקנולה עלולות לפגוע ישירות בעצב.