לאופטלמולוגיה

בקע המסלול

הגדרה - מהו שבר מסלולי?

נקרא גם שבר מסלולי שבר מסלולי יָעוּדִי. שבר מסלולי מתאר שבר בחלקי העצם של עצמות הגולגולת המהווים את ארובת העין. ארובת העין מורכבת מחלקים מכמה עצמות. אלה כוללים: העצם הקדמית (העצם הקדמית), עצם הדמעות (העצם הלקריאלית), הלסת העליונה (מקסילה) עצם הלחי (os zygomaticum), האתמואיד (עצם האתמואיד), החיך ב (עצם הפלאטין) ועצם הספנואיד (עצם הספנואיד).

קרע מסלולית נגרם כמעט תמיד כתוצאה מכוח חיצוני. ככלל, מדובר במעשי אלימות בוטים כמו למשל פּוּנץ או צילום של אחד כדורגל.

העצמות השבורות צובטות את גלגל העין כמו גם את שרירי העיניים המחוברים אליו ואת עצב הראייה. כתוצאה מכך, בנוסף לדימום וכאב, נצפים ראייה כפולה, תנועה מוגבלת של גלגל העין והפרעות ראייה משמעותיות. אם גם העצבים נפגעים זה יכול להוביל להפרעות תחושתיות ושיתוק בקבוצות השרירים המתאימות. ככל שגודל החבורה גדל, הסימפטומים גם הולכים וגדלים ככל שהמרחב בארובת העין ממשיך לצמצם.

איתור קרע בשקע העין

מהם התסמינים של קרע במסלול?

עם בקע מסלולית קלאסי ישנם כמה תסמינים אופייניים. אולם בפירוט אלה יכולים להשתנות מאוד מחולה לחולה. לעיתים קרובות מתרחש לחץ תוך עיני מוגבר, אשר אם לא מטופל עלול לפגוע בעצב הראיה של העין הפגועה. הלחץ התוך עיני מוגבר נגרם מצד אחד בגלל החבלות וייתכן שנדחף את ארובת העיניים, מצד שני על ידי דימום לרקמות הסובבות (כלומר המטומה), הגדל בגודלו ומתחרה עם גלגל העין על המרחב בארובת העיניים.

ניתן לחזק השפעה זו אם המטופל מנסה להזיז את העין לכיוון מסוים. המטומה (חבורה) לא רק מתפשטת בתוך ארובת העין, אלא נראית גם בבירור מבחוץ ולעיתים קרובות היא מאוד כואבת. בשל המראה האופייני שלה, שנגרם על ידי מבני העצם וכלי הדם המעורבים, הוא נקרא גם מה שנקרא "המטומה של מונוקלה". זה מתפשט על כל העפעף העליון והתחתון ויכול להתנפח עד כדי כך שלא ניתן עוד לפתוח את העיניים מבלי להשתמש באצבעות.

מידע נוסף ניתן למצוא כאן: חבורות בעיניים

מגוון רחב של הפרעות חושיות ושיתוק שרירים יכול להופיע גם במחצית הפנים הנגועה. אילו תקלות מתרחשות תלויות לחלוטין באילו עצבים ומבני רקמות נלכדים בין שולי העצם של שבר מסלול. לעתים קרובות עצב הפנים פגום, וגורם לחוסר תחושה של השפה העליונה והלחיים.

אם עצמות ארובת העין נעו במהלך שבר המסלול, יכול לקרות שגלגל העין "נדחף" מתוך ארובת העין, כביכול, או "גולש לתוכו" עמוק יותר. סימפטום זה נקרא אקסופטלמוס (העין יוצאת רחוק יותר מהמערה) או אנופתלמוס (העין שוקעת הלאה במערה). ראייה נפגעת לעתים קרובות כתוצאה מכך, אי אפשר עוד להזיז את העין לחלוטין לכל הכיוונים.

בנוסף, זה יכול לגרום לפציעות בתוך העין, כמו דימום, ניתוק רשתית או קרעים ברקמה.

למידע נוסף על הנושא כאן: ניתוק רשתית

אם חולה מתלונן על ירידה בראייה, זהו סימן אזהרה כי מבנים בתוך העין או עצב הראייה נפגעו מפקע בקע המסלול. לאחר מכן יש לבחון זאת מקרוב על ידי רופא העיניים (בדיקת פונדוס).

לפעמים ההערכה מתקשה על ידי נפיחות העפעפיים, אשר במקרים מסוימים לא מאפשרת לראות מבחוץ.

כיצד מאבחנים בקע מסלולי?

ראשית כל, רופא העיניים המטפל יבקש מהמטופל לתאר את מהלך התאונה בצורה מדויקת ככל האפשר, מכיוון שזה מספק את הרמזים הראשונים והחשובים לכל פגיעה וסיבוכים אפשריים. כמו כן יש לבחון במדויק את מצבו של המטופל כדי להיות מסוגל לאתר לוקים ולסווג את הסימפטומים. שאלות אופייניות של רופא העיניים יהיו למשל "איך התרחשה התאונה?", "האם אתה סובל מכאבים?", "האם יש לך תחושה שהפרצוף שלך מרגיש שונה מבעבר?", "האם אתה רואה ראיה כפולה?"'.

לאחר שנפתרו שאלות מקדימות אלה, הרופא יתחיל לבחון את ארובת הראש והעין. הוא ישים לב במיוחד להיווצרות נקודה כחולה (כלומר א המטומה) גלגל עין שקוע או בולט (גם כ אנופתלמוס בהתאמה אקסופטלמוס ונפיחות בתוך ארובת העיניים וסביבתה.

מישוש קפדני של העצם מספק אינדיקציה ראשונית לכמה עצמות מעורבות והאם מדובר בשבר מסלולי פשוט או מסובך. אם שקע העין קרע לחלוטין ורצפת ארובת העין כבר לא שלמה, קרע המסלול נקרא גם "שבר מכה". בנוסף לתסמינים שכבר תוארו, גלגל העין יכול לשקוע בארובת העיניים העמוקה כעת, המכונה גם א אנופתלמוס.

חלק חשוב נוסף בבדיקה הוא הבדיקה התפקודית, כולל בדיקת תפקוד העין עצמה (הראייה הכפולה שכבר הוזכרה), תפקוד העצבים בעין ובסביבתה (האם מקומות מסוימים מרגישים אחרים לאחרים? האם ניתן להזיז את כל השרירים? האם יש שיתוקים?).

כמו כן, חשוב להיזהר מתסמינים נלווים כמו נזלת (דם או נוזל מוחי עמוד שדרה עלולים לדלוף אם השבר במסלול החמור הוא חמור.

תלוי במידת הפגיעה, יתכן שיהיה צורך להזעיק רופאים ממומחיות אחרות כדי להעריך את השבר בצורה מדויקת יותר. לאחר התשאול והבדיקה המפורטים של המטופל, נעשה שימוש אחרון בשיטות הדמיה. האינפורמטיבי ביותר במקרה זה הם: תמונת הרנטגן, תמונת טומוגרפיה ממוחשבת (CT בקיצור) ותמונת תהודה מגנטית (MRI לקיצור). כאן, נבדק מהלך שבר השברים, העצמות והמבנים המעורבים, ומחפשים כל שברי עצם. ניתן להשתמש בו גם כדי להעריך אם חלקי הרקמה כלואים בבקע.

טיפול בשבר מסלולי

כיצד מטפלים בבקע המסלול?

אם השבר מסלולי המסלול הוא שבר פשוט ללא שברי עצם, מבנים לכודים או סיבוכים, לא בהכרח צריך לבצע ניתוח. נהפוך הוא, על פי מצב הידע הנוכחי, המבצע אפילו שנוי במחלוקת. אין להמעיט בסיכונים ובמאמץ הכרוך בניתוח כזה, ועל הרופאים לשאול את עצמם האם הם שווים את היתרונות וההצלחה הפוטנציאליים. במקרים מסוימים חל שיפור ספונטני של בקע המסלול בארבעת השבועות הראשונים. לכן, רופא לעולם לא מחליט לבד אם יש שבר מסלולי, אלא תמיד מתייעץ עם קולגות מתחומים אחרים, כמו רפואת עיניים, אף אוזן גרון, ניתוחי טראומה, ניתוחי פה ולסת ורדיולוגיה.

יש לבצע ניתוח אם לפחות מתקיים אחד הקריטריונים הבאים:

אנופתלמוס (גלגל עין שקועה) מעל 2 מ"מ
ראיה כפולה
שרירי עיניים צבטות
אם יותר מ- 50 אחוז מרצפת המסלול נשבר
אם חולה מתלונן על הפרעות חושיות קשות או סימפטומים של שיתוק

אם מתקבלת החלטה על הליך כירורגי, יש לקבוע כיצד יש לשחזר את ארובת העין. זה יכול להיות בין פלסטיק ו חומר מתכתי תבחר לחבר מחדש את עצמות ארובת העין. יש לבצע ניתוחים באופן מיידי, ובמקרים מסוימים רצוי להמתין מספר ימים ואפילו עד שבועיים עד שהנפיחות תפחת לפני הניתוח.

אם הרופאים מחליטים נגד ניתוח מכיוון שאין סיבוכים ומדובר בשבר פשוט מסלולי, השבר מסלולי הטיפול יטופל באופן שמרני. משמעות הדבר היא כי לרשות המטופל תרופות לטיפול בתספיון, בדרך כלל תכשירים המכילים קורטיזון. ניתן אנטיביוטיקה למניעת זיהום. משככי כאבים נקבעים לפי הצורך על ידי המטופל. יש לבצע בדיקות סדירות עם הרופא המטפל על מנת להעריך את תהליך הריפוי ואולי לפתוח בשינוי בטיפול אם ההצלחה לא תתרחש כרצוי.

מתי יש צורך בפעולה?

טיפול כירורגי בשבר מסלולי מצוין אם לא מדובר בשבר פשוט של המסלול אשר יירפא באופן ספונטני ומיידי אפילו ללא התערבות כירורגית. אם המטופל מתלונן על ראייה כפולה, אם גלגל העין שקע יותר מ- 2 מ"מ בתוך ארובת העין, שרירי העיניים נצבטים (כלומר העין כבר לא ניתנת להזזה מלאה לכל הכיוונים), אם יותר מ- 50 אחוז מרצפת ארובת העין נשברת או אם המטופל משותק קשה מאוד. ומתאר הפרעות תחושתיות במחצית הפנים הנגועה, יש לבצע ניתוח.

גם אם מדובר בשבר מסלולי מסובך, כלומר אם העצמות מפוצלות או מבנים אחרים בנוסף לארובת העין נפגעים, כמו למשל לסת עליונה, ה עצם הלחי, ה צינור דמעות או ה סינוסים. במקרים מסוימים יתכן ומומלץ לא להחליט אם לעבור ניתוח או לא, אלא להמתין מספר ימים (עד שבועיים). עם הזמן הדימום יכול להתרפא והנפיחות יכולה לשכך, כך שניתן להעריך טוב יותר את מידת שבר המסלול והסיבוכים האפשריים. אפילו הניתוח עצמו קל יותר לביצוע ומבטיח יותר במצב נפוח.

כיצד מבצעים בקע מסלולית?

אם יש לטפל בבקע המסלול בכירורגיה, ההליך מתבצע במספר שלבים. ראשית כל, יש להעריך את מהלך הניתוח ולהכיר בכל עקירה של החלקים הבודדים. בפרט, יש לשים לב לקירות הדקים מאוד של ארובת העין, מכיוון שאלו נשברים מהר מאוד כחלק מפגיעה בארובת העיניים ואז עלולים להוביל לסיבוכים.

בשלב שני מוסרת הרקמה הלכודה מהבקע ומחזירה למקומה המקורי. כאן על המנתח להקדיש תשומת לב מיוחדת למבנים דקים כמו שרירים קטנים יותר, כלי דם ועצבים כך שלא ייפגעו או במקרה של נזק קיים, ניתן לתקן.

בשלב הבא מוסרים שברי עצם קטנים יותר מהפצע וחלקי העצם הגדולים מחוברים זה לזה ומחוברים זה לזה. על המנתח להחליט האם משתמשים בפלסטיק או במתכת. תלוי במידת השבר האורביטאלי והפגיעות הנלוות אליו, יתכן ונדרש כאן מספרים וגדלים שונים של חלקי חיבור. אלה לרוב נשארים על העצמות גם לאחר הניתוח, מכיוון שההסרה שלאחר מכן קשורה למאמץ וסיכונים ניכרים.

מטרת ההתערבות היא תמיד זו ביטול נזק לרקמות, את כל מבנים רחוק ככל האפשר לְשַׁחְזֵר ולאחד שקע עיניים יציב כמו גם העצם שמסביב.

מניעת קרע במסלול

מהם הגורמים לקרע במסלול?

ברוב המקרים, קרע בארובת העין מתרחש כתוצאה מכוח חיצוני ישיר. הדבר המסוכן ביותר הוא התרחשות דייקן של כוח בוטה או אפילו מחודד על ארובת העיניים עצמה, על שפתה או על האזורים הסובבים אותה. זה יכול להיות א פּוּנץ להיות זריקה עם אחת כדורגל או עם קטן יותר כדור טניס אוֹ כדור גולף. גם בהקשר של תאונות דרכים או תאונות אחרות בהן נפגע אזור הראש, עלול להיווצר קרע במסלול.

סטטיסטית, שליש משברי מסלול נגרמים כתוצאה מתאונות דרכים ושליש נוסף מאגרופים. חמישה עשר אחוזים נוספים נובעים מתאונות תעשייתיות ועשרת האחוזים הנותרים נובעים מתאונות ספורט.

הלחץ המוגבר באופן חריף בארובת העיניים, הנגרם על ידי סחיטת גלגל העין מבחוץ, מוביל לקרע חלקי או מוחלט בעצמות ארובת העין. במיוחד עצם רצפת המסלול היא בעובי של כמה מילימטרים בלבד ובהתאם לכך מועדים לשבירה.

קרא גם: שבר רצפה מסלולית

יתר על כן, ניתן לסווג את השברים במסלול לפי מיקום השבר בדיוק ואילו עצמות כולם נפצעו. הבחנה גסה נעשית בין גגות מסלולית לשברים ברצפת המסלול. חשוב היכן שהאלימות פוגעת בראש, שכן מדובר במבנים שונים. יתרה מזאת, מבדילים בין שברים פשוטים ומורכבים.

במקרה של שבר פשוט, קו שבירה ברור עובר דרך העצם או העצמות הנגועות.
במקרה של שבר מסובך, הקצה אינו ישר, אך ישנם חלקים מפוצלים באזור השבר, מה שמוביל לסיכון נוסף לעין.

מידע נוסף זמין כאן: פגיעות בעין

מהלך של קרע במסלול

כמה זמן משך זמן הריפוי לאחר שקע בעין?

ריפוי בקע מסלולית תלוי במידה רבה בחומרתו ובהיקפו, בפגיעות הנלוות, כמו גם בסוג ובזמן הטיפול שנבחר. אם מדובר בבקע מסלולית פשוט ונטול סיבוכים, אין צורך בניתוח והסיכויים טובים שהבקע יתרחש במהלך הבא. ארבעה שבועות נרפא מעצמו. עם זאת, הסימפטומים לא נעלמים לפתע, זהו תהליך ריפוי ממושך והדרגתי, וזו הסיבה שחולים צריכים להיות מאוד סבלניים וזהירים במהלך תקופה זו.

עם זאת, אם יש שבר מסלולי בינוני עד קשה, יש צורך בניתוח. אם זה מאפשר לחבר היטב את חלקי העצם ונזק קטן נזק לרקמות הסובבות אותו, אזי מגיע שבועות וחודשים ריפוי יתרחש.

במספר מקרים נותר נזק תוצאתי מועט או לא. אם היה צורך באמצעים עיקריים במהלך הפעולה, כגון הנחת סד, יש להחליט אם ומתי יש להסירו. צעדים אלה ננקטים כדי למנוע הישנות ולהשיג את התוצאה הטובה ביותר האפשרית עבור המטופל. אם מבנים כמו עצבי הגולגולת או עצב הראייה נפגעו מפקע בקע המסלול, לרוע המזל ברוב המקרים הנזק הוא בלתי ניתן לתיקון ולא ניתן לתקן אותו. התוצאה היא רצפים שונים עימם האדם הנוגע בדבר צריך ללמוד לחיות. לרוב מדובר בהפרעות סנסוריות או בשיתוק במחצית הפנים הפגועה. הפרעות ראייה הנגרמות כתוצאה מפגיעה בעצבי הגיד גם אינן ניתנות לריפוי ולעיתים מובילות לפגמים חמורים.

אילו סיבוכים יכולים להתרחש עם בקע?

לעתים רחוקות מתרחש קרע מסלולי לבד. המשמעות היא שלרוב לא רק ארובת העין עצמה מושפעת, אלא גם המבנים הסובבים אותה, כמו עצבים, כלי דם וכו '. לרוב יש שבר משולב. ואז או בנוסף לארובת העיניים עצם הלחי, ה אף או ה לסת עליונה שָׁבוּר. השילוב הנפוץ ביותר הוא שבר בעצם הזיגומטית.

כל המבנים באזור זה יכולים להיפגע משבר האורביטאלי. אלה כוללים את מערכת הצינור הלקימלי, עצבים גולגוליים הפועלים כאן (כגון עצב הפנים) כמו גם העין והעצבים, השרירים והכלי. המטומה המונוקלית המתקבלת יכולה להוביל גם ללקויות.

מגוון הפציעות המתרחשות בתוך גלגל העין הוא רחב:

זה יכול לפגוע בקרנית
גופים זרים יכולים להיכנס לעין

קרא גם: גופים זרים בעין - עזרה ראשונה

דימום יכול להצטבר בעין ולגרום לאי נוחות
העדשה יכולה להיפגע או להחליק ממכשיר ההחזקה שלה
הקשתית יכולה לצבוט
ההומור הזגוגי והמקולה יכולים גם לדמם פנימה או כאן יכולים להופיע סדקים
הרשתית יכולה להתקלף
ניתן לצבוט את עצב הראייה בין קווי השבירה או, במקרה הגרוע ביותר, אפילו לקרוע אותה

אם לא מטופלים, תלונות אלה עלולות להוביל לפגיעה בראייה או אפילו לעיוורון.

מהם הסיכונים בניתוח עיניים?

הסיכונים של ניתוח בקע במסלול זהים במידה רבה לסיכונים הרגילים הקשורים לניתוח כלשהו. דימום וזיהום יכולים להופיע. יתכנו כאבים ונפיחות באזור הפגוע לאחר הניתוח. יתכן והתוצאה אינה תואמת את המצב הרצוי, כך שיש צורך בהתערבות שנייה.

יתכנו סיבוכים במהלך הניתוח, למשל מההרדמה או אם בקע ההקפה חמור יותר ממה שהניח בתחילה בבדיקות ההדמיה. במהלך הניתוח באזור ארובת העין, הסיבוך החמור ביותר האפשרי הוא פגיעה בעצב העין, מה שנקרא עצב אופטי. זה יביא לפגיעה בראייה או אפילו לאובדן המוחלט, דבר שגם יהיה בלתי ניתן לתיקון.

אם עצבי העיניים כבר נפגעו כתוצאה מהתאונה, קשה להעריך את סיכויי ההחלמה לפני הניתוח. לעיתים, שברי עצם קטנים השתעממו בעצב וכך פגעו בו לצמיתות. גם שרירי העיניים יכולים להיות מושפעים בדרך זו.

מקור סיכון נוסף בהליך זה הוא סיבוכים הקשורים לדימום. או שנגרם על ידי בקע המסלול עצמו או לאחר הניתוח, דימום ברקמות יכול להוביל לנפיחות קשה. זה כל כך מסוכן מכיוון שהחלל בארובת העיניים מוגבל מאוד ואפילו נפיחות מתונה יכולה להספיק בכדי לדחוף הצידה ולפגוע במבנים אחרים כמו גלגל העין או עצב הראייה. לכן חשוב להקפיד על מתן תרופות מספיק דלקתיות ולבדוק באופן קבוע את תהליך הריפוי.

שאלות נוספות בנושא בקע מסלולי

שבר מסלולי משולב עם שבר בעצמות הלחי

אם השבר האורביטאלי הוא בשילוב עם שבר בעצם הזיגומטית, לרוב מדובר בשבר מסלולי מסובך עם פגיעות נלוות, שיש לטפל בהן בניתוח. יש צורך בהתערבות, בפרט אם שברי עצם התנתקו מעצם הלחי או ששולי העצם נעו זה מול זה. מטרת הניתוח היא לחבר את עצמות הלחיים יחד בצורה חלקה ככל האפשר ולהסיר שברי עצמות, מכיוון שאחרים עלולים להוביל לסיבוכים ודלקת. לרשות המנתח עומדים לרשות המנתח מספר רב של לוחות עצמות וברגים שונים על מנת להגיע לתוצאה מיטבית. במקרים מסוימים, רקמת הסחוס של הגוף עצמה מוסרת ממקום אחר על מנת להכנס מחדש לאזור שבר עצם הלחי, מה שאומר שניתן להימנע משימוש בחומר זר.

הניתוח עצמו מתבצע כמובן בהרדמה כללית ומתבצע כחלק מהתהליך על ארובת העין על מנת להימנע מניתוח נוסף. במקרה של שברים קשים מאוד של העצם הזיגומטית עם פגיעה קשה במבנים שמסביב, ניתן להכניס טמפונדה.זהו סוג של כדור כותנה שמבטיח שתפס דם דולף ומבני הרקמות וחללי העצמות כמו האף והסינוסים paranasal נשמרים חופשיים. יש להסיר טמפונדות לאחר פרק זמן מסוים, אך אין צורך בהתערבות נוספת. האם יוסרו פלטות העצם והברגים המוחדרים לאחר השלמת תהליך הריפוי תלוי בסוג ההליך ובחומר המשמש ומוחלט על ידי המנתח המטפל.

כאן תוכלו למצוא מידע נוסף בנושא: שבר זיגומטי - תסמינים, טיפול ופרוגנוזה